yeshiva.org.il


גמרא בבא מציעא מבחנים דפים ק"ו - קי"ט

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא דפים ק"ו - קי"ט

א. מנכה לו מן חכורו.
ב. איבעיא דלא איפשיטא.
ג. אינו מנכה לו מן חכורו.
ד. משלם לו מן השעורים אבל לא מן החטים.

א. נותן לו מתוכה יין שהחמיץ.
ב. פטור מכלום.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. ארעא עבדא שליחותא ומשלם לו יין מעולה.

א. כמלא כתף של מושכי הספינות.
ב. ד' אמות.
ג. ט"ז אמה כרוחב רה"ר.
ד. אסור לקוץ כלל כי מסתמא קבל רשות לנטוע שם.

א. פטורים משניהם.
ב. חייבים בשניהם.
ג. איגלא גפא - פטורים, כריא דפתיא - חייבים ודוקא כשאין יוצאים באוכלוזא.
ד. איגלי גפא - חייבים, כריא דפתיא - פטורים, ודוקא כשאין יוצאים באוכלוזא.

א. בכל מתנה שייך.
ב. לא שייך, ואפי' כתוב בו אחריות.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. לא שייך, אבל אם כתוב בו אחריות שייך.

א. מלמדי תינוקות, שתלא, טבחא, ואומנא, וספר מתא.
ב. ספן, רועה ובהמות דקות, ואריס.
ג. אריס, חוכר, וקבלן.
ד. שכיר יום, אומן, ושוכר.

א. על בעל הבית.
ב. על השליח.
ג. שניהם אינם עוברים על בל תלין.
ד. על שניהם חל איסור בל תלין.

א. אין איסור.
ב. אין איסור בל תלין אבל מחוייב משום ביומו תתן שכרו.
ג. יש איסור בל תלין.
ד. לת"ק יש איסור ולר' יוסי ב"ר יהודה אין איסור.

א. רק היכא דאגריה לבטושי ובטשא ובטשא במעתא.
ב. שייך.
ג. לא שייך.
ד. לרב ששת שייך ולרב נחמן לא שייך.

א. משום כדי חייו של השכיר.
ב. בעל הבית ניחא ליה כדי שיבואו אליו פועלים לעבודה.
ג. תקנה גדולה עשו כאן בלי טעמא.
ד. בעל הבית טרוד בפועלים ונשבע השכיר כדי להפיס דעתו של בעל הבית.

א. אחת לצורך שינה.
ב. שתים, אחת לאכילה ואחת לשינה.
ג. שלוש, אחת לאכילה, אחת לשינה ואחת לאשתו.
ד. לפי מספר אנשי ביתו לצורך שינה.

א. רק לאנשים בריאים אבל ע"ג מכה אסור.
ב. מותר לסוך ע"ג מכה כיון דכל אחד נוהג לעשות כן גם בלי מכה.
ג. לת"ק מותר רק לבני מלכים ולר' שמעון מותר לכל אדם.
ד. לת"ק אסור לכל אדם ולר' שמעון מותר לבני מלכים.

א. שאם האבר שהעריך להקדש הוא שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו.
ב. שמסדרין לבעל חוב לפי כבודו ומשאירים לו כלים הרגיל בהם.
ג. עני המתפרנס מן הצדקה נותנים לו לפי כבודו.
ד. שחייב להחזיר משכונו של עני לפי כבודו.

א. אינו יכול לגבותה דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב.
ב. איבעיא דלא איפשיטא.
ג. אם מת קודם שהחזיר יכול לגבותה אם מת אחר שהחזיר אינו יכול לגבותה.
ד. יכול לגבותה.

א. לתשלום שכר כתף, לשכר חמר לשכר פנדק.
ב. חוב שתבע כבר בבי"ד.
ג. חוב שעליו הודה הלוה שחייב לו.
ד. מלוה בשטר, מלוה הכתובה בתורה.

א. אינו נאמן ומוציאים מידו.
ב. אינו נאמן אבל אם תפס אין מוציאים מידו.
ג. נאמן במיגו דיכול לטעון להד"ם.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. אינו חייב להעמיד לו פרסק אחר.
ב. חייב להעמיד לו פרסק אחר כל זמן שהדלית קיימת.
ג. המקח בטל.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. עולה לעליה עליונה.
ב. יורד לבית.
ג. אם בעל הבית מסכים ירד לבית ואם מקפיד יוכל לדחותו לעליה עליונה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. חייב לשלם.
ב. לת"ק חייב לשלם ולר' שמעון פטור אם עשה מעזיבה מתחתיו ג' טפחים.
ג. פטור מלשלם.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. מלך יון שמלך בתקופת בית שני.
ב. רב, בבחינת מאן מלכי רבנן.
ג. י"א מלך פרס היה, וי"א שמואל.
ד. י"א ר' שמעון וי"א מלך רומי.

שאלות על תוספות
א. כיון דלפי חוקי פרס אין חזקתו חזקה מסלקינן ליה משם.
ב. לרש"י שראשון קנאו מהמלך מסלקינן את השני ולתוס' מסלקינן ליה למי שבא להחזיק לכתחילה.
ג. לפי חוקי פרס מי שמחזיק קנה ולפיכך לא מסלקינן ליה.
ד. משום איבה חזקתו חזקה מאימת הפרסיים.

א. בקדשים וקידוש ידים אין לינה אלא כל הלילה.
ב. בקדשים וקידוש ידים עלות השחר נחשב לינה אבל בבל תלין רק כל הלילה.
ג. בכל מקום אין לינה אלא לינת כל הלילה.
ד. עלות השחר עושה לינה בכל מקום.

א. מיירי בחלק של ריחיים שנקרא מחרישה.
ב. במחרישה של עץ אבל של כספא אין צריכים להחזיר.
ג. מרש"י משמע דמיירי במחרישה ממש שחורשין בו שדה, לר"ת מיירי במגרדת.
ד. בכלי העשוי להחליק את האריגה.

א. לפי שהי' מת מצוה לפי שהיו יראים לקוברו משום שהי' מהרוגי מלכות.
ב. דקברי צדיקים אין מטמאים.
ג. שהי' בארונו פותח טפח.
ד. צדיקים במיתתן קרויים חיים.

א. אם אין כסף ללוה ולערב האם יכול הבע"ח לגבות ממטלטלי דיתמי.
ב. אם אין לבעה"ב כסף לבנות הבית יש לו לבעל עליה זכות לדור למטה.
ג. לרש"י אם בעה"ב רוצה למכור הקרקע מגיע לבעל עליה שליש ולר"י מיירי כשרוצה לזרוע בקרקע.
ד. אם אין להם כסף לפדות את המשכון האם יש חיוב להחזירו בלילה.