yeshiva.org.il


גמרא בבא בתרא מבחנים דפים ס"א - ע"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא בתרא דפים ס"א - ע"ז

א. לא מכר את היציע אפי' אם היא פחותה מד' אמות.
ב. אם יש ביציע ד' אמות אינו מכור, פחות מד' אמות גם היציע בכלל.
ג. אם יש ביציע ד' אמות גם היציע בכלל, פחות מד' אמות אין היציע בכלל.
ד. מכר את היציע אפי' אם יש בו ד' אמות.

א. הכל בכלל ואפי' בתי ועבד.
ב. הכל בכלל חוץ מבוסתני ופרדיסי.
ג. הכל בכלל חוץ מבתי ועבד.
ד. לא מכר אלא שדה אחת.

א. קנה כולה.
ב. לא קנה אלא באלכסון בין ציוני הגאם.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לא קנה אלא מקום הקרנות בלבד.

א. פלגא דאית לי בארעא - פלגא, פלגא בארעא דאית לי - ריבעא.
ב. פלגא דאית לי בארעא - ריבעא, "פלגא בארעא דאית לי" - פלגא.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. בשניהם קנה פלגא.

א. בבור - רבע, בחבית - שמינית, לקדירה - אחד מי"ב, לטפיח - אחד מט"ז.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. המוציא מחבירו עליו הראיה ואינו נותן לו כלום.
ד. נותן לו פלגא.

א. יש לפנימי דרך על החיצון.
ב. אין לפנימי דרך על החיצון.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. לר' עקיבא יש לו דרך ולרבנן אין לו דרך.

א. מכר לו כל המטלטלין שבתוכו כולל חיטי ושערי.
ב. מכר לו כל המטלטלין המיוחדין לבית זה אבל לא שאר מטלטלין.
ג. לא מכר לו אלא תשמישי בית הקבועים אבל לא מטלטלין.
ד. מכר לו כל המטלטלין ואפי' בהמה ועבדים.

א. משום דבורר הדבש מן החלות וייב משום בורר.
ב. חייב משום צידה, כיון דצד הדבורים בשעה שרודה הדבש.
ג. חייב משום תולש, דס"ל תלוש ולבסוף חברו דינו כמחובר.
ד. חייב משום תולש, מגזירת הכתוב דאיתקש ליער דכ' ביערת הדבש.

א. אין גובים.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. גובים.
ד. לר' יהודה גובים ולר' מאיר אין גובים דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה.

א. אינם כלולות במכירה אפי' אם הם תוך המיצרים שסומן לו.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. כלולים במכירה כיון דסמוכים לו, ואפי' לא הגדיר המיצרים.
ד. אם אמר "ואלין מצרנהא" ומשמשים גם קצת לצורך בית הבד, כלולים במכר.

א. קנים שנעשים למחיצת מסביב לכרם שלא יכנסו שם חיות.
ב. קנים הגדלים בין הגפנים לאכילת בהמות.
ג. קנים המעמידים עליהם הגפנים, לר' מאיר סגי אם משפיין ולרבנן דוקא כשהעמידן.
ד. זמורות הגפנים שצריך להם לצורך הסקה.

א. כולם מכורים לבד מאותו דקל.
ב. הדקלים הגרועים ממנו מכורים, הטובים ממנו אינם מכורים.
ג. הדקלים הגרועים ממנו אינם מכורים, הטובים ממנו מכורים.
ד. כל הדקלים אינם מכורים.

א. מתנתא טמירתא - שמצניעים את השטר בכיס כדי שלא יוודע ממנו לרבים.
ב. שטר מלוה.
ג. שטר שיצא עליו ערער שהוא מזוייף.
ד. שטר עיסקא, שעשה עמו אבי היתומים ובא כעת לגבות ממונו מן היתומים.

א. זכה בכל הבית.
ב. נותנים לו רק החלק של מאה גולפי.
ג. המתנה כולה בטילה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. קב.
ב. סאה.
ג. סאתים.
ד. ארבעה סאה.

א. החבלים שבהם מושכים את הספינה.
ב. המלחים.
ג. ההגא שבה מכוון דרכה של הספינה.
ד. המשוטים.

א. הכנרת, ים המלח, נחל מצרים, ירדן.
ב. ירדן, ירמוך, קירומיון, ופיגה.
ג. נחל מצרים, נחל אלכסנדר, מערת פמייס, והכנרת.
ד. פרת, חידקל, הירדן, ונחל מצרים.

א. אברהם, יצחק ויעקב.
ב. צדיקים, משיח, וירושלים.
ג. בית המקדש, ישראל והתורה.
ד. כהנים, לויים וישראלים.

א. קני לך הוא וכל שעבודא דביה.
ב. וקנינא מיניה במנא דכשר למקנא ביה.
ג. הכל שריר וקיים.
ד. שטרא דינן נכתב ונמסר כדחזי.

א. בקנין אגב קרקע.
ב. בקנין סודר.
ג. בשטר.
ד. בקנין אודיתא.

שאלות ללומדי תוספות
א. דאמרינן קרקע בחזקת בעליה עומדת.
ב. דקרקע אינה נגזלת.
ג. לרשב"ם דאין אונאה לקרקעות, ולתוס' דלפעמים מוכר אדם קרקע ביותר מדמיו.
ד. כיון דאין קנין כסף מועיל בקרקע במקום שכותבים שטר.

א. בראוי למדרס מקבלין טומאה מה"ת, באינו ראוי למדרס ומשמש אדם ומשמשי אדם, טומאה דרבנן.
ב. בראוי למדרס מקבלין טומאה מדרבנן.
ג. במשמש אדם ומשמשי אדם, מקבלין טומאה מה"ת.
ד. לא שייך שום טומאה בפשוטי כלי עץ אפי' אם ראויים למדרס.

א. אפי' ג' לוגין פוסלים למקוה מה"ת.
ב. לרשב"ם ור"ת פוסלין ג' לוגין מה"ת, ולר"י רק מדרבנן, וכולו שאוב פסול מה"ת לכו"ע.
ג. לרשב"ם ור"ת כולו שאוב פסול מה"ת, ולר"י רק מדרבנן, וג' לוגין פוסלים רק מדרבנן לכו"ע.
ד. לכו"ע אינו פסול אלא מדרבנן ואפי' כולו שאוב.

א. בריכת המים שבהם מגלגלים את אמת הרחיים.
ב. הבור שלפני בית הבד שלתוכו נשפך השמן.
ג. לרש"י ערובה, לתוס' העדשים דהיינו גת עצמו, ולר"ת טיט מעורב בתבן כעין ריחים.
ד. הקורה ששמים על הזיתים כדי לדורכם ולהוציא שמנם.

א. משום ביזוי מצוה, דגנאי לציצית לקוברם עם המת.
ב. דכתיב במתים חפשי, כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.
ג. מדכתיב "ועשיתם את כל מצותי" והאי לאו בר עשייה הוא.
ד. דהוי כמעיד עדות שקר שקיים כל המצות, א"נ דלא כולם קיימו ציצית בחייהם, א"נ דקיי"ל מצות בטילות לעתיד לבא.