מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על פרק ראשון1. מהסוגיה הראשונה במסכת ניתן ללמוד שמסכת מכות סמוכה למסכת: (דף ב ע"א)
א. סנהדרין
ב. בבא בתרא
ג. גיטין
ד. עדויות
2. אלו עדים זוממים מבין המקרים הבאים כן מקבלים את העונש המדוייק אותו זממו לעשות? (דף ב ע"א)
א. עדים זוממים שהעידו שאיש פלוני חייב לחבירו אלף זוז
ב. עדים זוממים שהעידו על בת כהן נשואה שזינתה
ג. עדים זוממים שהעידו על פלוני כהן שהוא בן גרושה
ד. עדים זוממים שהעידו על פלוני שהוא חייב לגלות
3. מה העונש שמקבלת בת כהן נשואה שזינתה? (דף ב ע"א)
א. שריפה
ב. חנק
ג. מלקות
ד. גלות
4. מה מהמשפטים הבאים איננו נכון? (דף ב ע"א)
א. עד זומם שהעיד על בת כהן נשואה שזינתה – דינו בשריפה.
ב. עד זומם שהעיד על איש פלוני שהוא בן חלוצה – לוקה ארבעים.
ג. כהן הנושא את הגרושה – הוא עצמו לא מתחלל.
ד. כהן הנושא את הגרושה – מחלל את זרעו.
5. ''מחוורתא כדשנינן מעיקרא'' – מה הביאור הנכון? (דף ב ע"ב)
א. מתברר כמו שתרצנו בראשונה/בהתחלה
ב. מתברר כמו שתרצנו באחרונה/לבסוף
ג. מתברר כמו שהקשינו בראשונה/בהתחלה
ד. מתברר כמו שהקשינו באחרונה/לבסוף
6. עדים זוממים שהעידו שפלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה – איזו דעה מבין הדעות הבאות לא הובאה בגמרא לאחר שאלת הגמרא "כיצד שמין"? (דף ג ע"א)
א. רב חסדא: בבעל.
ב. נתן בר אושעיא: באשה.
ג. אביי: בעדים.
ד. רב פפא: באשה ובכתובתה.
7. מה מההיגדים הבאים נכון (לפי ביאור רש"י)? (דף ג ע"ב)
א. רבא הוא זה שתיקן את הפרוזבול.
ב. נוסח הפרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני...".
ג. שמיטה משמטת את מי שמלוה על המשכון.
ד. מוסר שטרותיו לב"ד ופרוזבול הם שני דברים נפרדים.
8. למסקנה, לדעת רב יהודה בשם שמואל – איזה מההיגדים הבאים לא נכון? (דף ג ע"ב)
א. האומר לחבירו על מנת שלא תשמטני שביעית – שביעית משמטתו.
ב. האומר לחבירו על מנת שלא תשמטני אתה בשביעית – אין שביעית משמטתו.
ג. המתנה על מה שכתוב בתורה – תנאו קיים.
ד. האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה – יש לו עליו אונאה.
9. מה הפירוש המילולי של המילים "לא תיתיב אכרעיך" שבמשפט הבא: "לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא"? (דף ג ע"ב)
א. לא תֵשֵב על רגליך.
ב. לא תיישב (=תתרץ) את הקושיה.
ג. לא תשיב (=תקשה) את הקושיה.
ד. לא תיישב (=תבאר) את התירוץ.
10. מה הסעיף הנכון (לפי רש"י)? (דף ג ע"ב)
א. (1) 3 לוגין יין פוסל מקוה (שפחות מ-40 סאה); (2) פסול מקוה במים שאובין הוא מדאורייתא.
ב. (1) 3 לוגין יין פוסל מקוה (שפחות מ-40 סאה); (2) פסול מקוה במים שאובין הוא מדרבנן.
ג. (1) 3 לוגין מים שאובים פוסלים מקוה (שפחות מ-40 סאה); (2) פסול מקוה במים שאובין הוא מדאורייתא.
ד. (1) 3 לוגין מים שאובים פוסלים מקוה (שפחות מ-40 סאה); (2) פסול מקוה במים שאובין הוא מדרבנן.
11. שלשת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה - לא פסלוהו ... ר' יוחנן בן נורי אומר: הכל הולך אחר המראה" - מה הסעיף שאיננו נכון? (דף ד ע"א)
א. יש דעה באמוראים (=רב פפא) שמסתפקת אם לדעת האמורא רב [בביאור שיטת תנא קמא] השיעור והמראה ביחד הם אלו שקובעים.
ב. יש דעה באמוראים (=רבא) שלדעת האמורא רב [בביאור שיטת תנא קמא] רק המראה הוא זה שקובע.
ג. יש דעה באמוראים (=רבא) שלדעת האמורא רב [בביאור שיטת תנא קמא] רק השיעור הוא זה שקובע.
ד. יש דעה באמוראים (=רב פפא) שמסתפקת אם האמורא רב גרס את המילים "חסר קורטוב" שסומנו לעיל בקו.
12. מה הסעיף שאיננו נכון? (דף ג ע"ב, דף ד ע"א)
א. רב היה תלמידו של רב כהנא.
ב. רבי חייא היה הדוד של רב.
ג. רב יוסף היה תלמידו של רב יהודה.
ד. רב יוסף חלה ושכח תלמודו.
13. מה המשותף ל: עדים זוממין, מוציא שם רע, נותר? (דף ד ע"ב)
א. הם קנס (לחלק מהדעות)
ב. הם אינם צריכים התראה (לחלק מהדעות)
ג. הם לאו שאין בו מעשה (לחלק מהדעות).
ד. לוקים וגם משלמים כאשר עוברים עליהם (לחלק מהדעות)
14. איזה סעיף לא נכון? (דף ד ע"ב, דף ה ע"א)
א. עדים זוממים לא צריכים הכרזה.
ב. יש מקור בתורה לכך שיש אזהרה לעדים זוממין.
ג. עדים זוממין לא צריכין התראה.
ד. הלאו של עדים זוממים הוא לאו שאין בו מעשה (לחלק מהדעות)
15. מה נלמד מהפסוק "והנה עד שקר העד שקר ענה"? (דף ה ע"א)
א. ניתן להחיל דין הזמה גם על עד אחד בלבד.
ב. אין העדים זוממין עד שיזימו אותן בעסקי ההרוג.
ג. אין העדים זוממין עד שיזימו אותן בעסקי ההורג.
ד. אין העדים זוממין עד שיזימו את עצמן.
16. מה נלמד מהפסוק "לענות בו סרה"? (דף ה ע"א)
א. מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקין שמונים (משום "לענות בו סרה" ומשום "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו")
ב. אין העדים זוממין עד שיזימו את עצמן.
ג. מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזומו את השלשה ("לענות" – כל כמות של 'עניה' נחשבת)
ד. עדות נחשבת רק לאחר שנאמרה בקול ואין להסתפק בעקימת שפתיים ("לענות" = עניה בקול)
17. למסקנת הגמרא: (דף ה ע"א)
א. אף תשובה אינה נכונה (אלא – כן חוששים לנהורא בריא ולגמלא פרחא).
ב. לא חוששים לגמלא פרחא.
ג. ב. לא חוששים לנהורא בריא.
ד. תשובות ב ו-ג נכונות.
18. חזינן אי מצפרא לפניא מצי אזיל מסורא לנהרדעא" - מה הפירוש של "צַפְרָא"? (דף ה ע"א)
א. ציפור (הכוונה בהקשר זה: מעוף הציפור).
ב. ערב.
ג. בוקר.
ד. צהריים.
19. אמר רבא: באו שנים ואמרו בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש, ובאו שנים ואמרו עמנו הייתם בחד בשבתא אלא בתרי בשבתא הרג פלוני את הנפש ... נהרגין" – מה מהמשפטים הבאים לא נכון? (דף ה ע"א)
א. אם המזימין (=שני העדים האחרונים) אמרו שבערב שבת הרג פלוני את הנפש – אין העדים הראשונים נהרגין.
ב. בדברי רבא המצוטטים לעיל אין חידוש כי המשנה (בהמשך הפרק) לימדה דין זה [אמנם, יש חידוש בהמשך דברי רבא שבסוגיה]
ג. דין זה נכון גם לענין תשלומי קנס.
ד. במקרה הנ"ל, אם העדויות של שתי כתות העדים היו על "גמר דין" – אין העדים הראשונים נהרגין
20. מה הסעיף הלא נכון? (דף ה ע"ב)
א. בר נפחא – הכוונה היא לר' יוחנן.
ב. בישות – כינויו של ר' אלעזר.
ג. בריבי – שם של חכם (תנא)
ד. אין מזהירין מן הדין.
21. מה הסעיף הלא נכון? (דף ה ע"ב)
א. ר' יהודה בן טבאי אמר: "תדעו למחר הוא מת אין קולו נשמע"
ב. יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו העד כל ימיו.
ג. ר' יהודה בן טבאי קיבל עליו שאינו מורה הוראה אלא בפני שמעון בן שטח.
ד. ר' יהודה בן טבאי אמר: אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי
22. מה הפסוק שממנו נלמד ש"אין נהרגין עד שיהיו שניהם זוממין"? (רש"י) (דף ה ע"ב)
א. כי הרג תהרגם.
ב. והנה עד שקר העד.
ג. כי יקום עד אחד באיש.
ד. כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם.
23. איזה היגד אינו נכון? (דף ה ע"ב, ז ע"א)
א. מדה טובה מרובה ממדת פורענות.
ב. ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה.
ג. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת סובלנית.
ד. בדיני נפשות כתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא.
24. איזה סעיף לא נכון? (דף ה ע"ב, ז ע"א)
א. שני עדים לא יכולים להזים כת של שלשה עדים.
ב. מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין – אין סותרין את דינו.
ג. כת של שלשה עדים – אין נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין.
ד. כת של שלשה עדים (בדיני נפשות) – אם נמצא אחד מהם פסול, כל הכת נפסלת.
25. למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו" – מה הפירוש הנכון?
א. לראות באתם או להעיד באתם
ב. לשמוע באתם או לראות באתם.
ג. להעיד באתם או לסעוד באתם.
ד. לשמוע באתם או לסעוד באתם.
26. אי לית ליה ללוה לאו בתר ערבא אזיל מלוה" – מה הפיסוק והפירוש הנכון? (דף ז ע"א)
א. אם אין לו (ממי) ללוות – הערב לא הולך אחרי המלווה.
ב. אם אין לו (ממי) ללוות - לא אחרי הערב הולך המלווה? (אלא ברור שהוא כן הולך אחרי הערב)
ג. אם אין לו (כסף) ללווה - הערב לא הולך אחרי המלווה.
ד. אם אין לו (כסף) ללווה - לא אחרי הערב הולך המלווה? (אלא ברור שהוא כן הולך אחרי הערב)
27. איזה משפט לא הוזכר במסכת מכות? (דף ג ע"ב, דף ה ע"ב, דף ז ע"א)
א. יהא כבוד תלמידך חביב עליך כשלך.
ב. זכותה של ארץ ישראל.
ג. אראה בנחמה.
ד. שלשים יום בשנה חשוב שנה.