yeshiva.org.il


גמרא מכות מבחן מכות - פרק שני

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על פרק שני

א. אף תשובה אינה נכונה (אלא בכל 3 המקרים הללו הוא לא גולה).
ב. היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו.
ג. היה מושך במעגילה ונפלה עליו והרגתו.
ד. היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו.

א. ירידה שהיא צורך עליה. (לחלק מהדעות)
ב. קרן זוית. (אם היה זה יוצא ממבוי זה ונכנס לזה לפנות לימין או לשמאל וסכינו בידו וזה בא כנגדו בקרן זוית ולא ראהו והרגו)
ג. שונא. (כשאפשר לומר "לדעת הרג")
ד. מתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע.

א. תניא אידך (לאחריו חייב לפניו פטור).
ב. איתמר (אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי).
ג. תנו רבנן (בשגגה פרט למזיד בבלי דעת פרט למתכוין).
ד. ר' ישמעאל תנא (לענות בו סרה עד שתסרה גופה של עדות).

א. מי שהשליך ופִסְפס את הדקל ופגע בתמרים.
ב. שהטיל פיס (גורל) בין הדקלים ובחר תמרים.
ג. מי שקטף לולב מהדקל במקום תמרים.
ד. מי שזרק רֶגֶב (גוש עפר) לדקל והִשִיר תמרים.

א. הרב הרודה את תלמידו.
ב. אף תשובה אינה נכונה (אלא בכל 3 המקרים הללו הוא לא גולה).
ג. שליח בית דין.
ד. זרק את האבן לחצרו, כאשר אין רשות לניזק להיכנס לשם.

א. כל התשובות נכונות.
ב. ילד קפץ לכביש ונדרס. בחקירה התברר שהנהג נהג במהירות גבוהה מעל למותר בשטח עירוני. לו היה נוהג במהירות המותרת היה יכול להספיק לבלום. [שוגג קרוב למזיד]
ג. נהג עוקף מכונית אחרת, במקום בו מותר לעקוף, בהנחה שהוא יצליח לסיים את העקיפה ולא לפגוע במכונית הבאה ממול. מסתבר שהיה זה שיקול דעת לא נכון, ועל מנת לא לפגוע במכונית ממול, הוא מנסה לחזור חזרה לנתיב שלו, אך הוא פוגע בנהג המכונית אותו הוא ניסה לעקוף. [שוגג]
ד. אדם נוהג במכוניתו בכביש עירוני במהירות המותרת. הולך רגל קופץ לכביש לפתע ונדרס. [שוגג קרוב לאונס]

א. כרת.
ב. סקילה.
ג. מיתה בידי שמים.
ד. שריפה.

א. טבול יום.
ב. טמא.
ג. מחוסר כיפורים.
ד. אף תשובה אינה נכונה.

א. מצורע.
ב. טמא מת.
ג. יולדת.
ד. זב.

א. לא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון.
ב. אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות.
ג. לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו.
ד. אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו.

א. אין עושין אותן עיירות בינוניות.
ב. אין מושיבין אותן אלא במקום שווקים.
ג. מכוונות היו כמין שתי שורות בכרם.
ד. אין פורסין בתוכן מצודות.

א. כל האוהב ללמד בהמון לו תבואה.
ב. כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה.
ג. למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו.
ד. זה משה רבינו שאהב לקיים מצוות, ועל אף שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען, אמר: מצוה שתבוא לידי אקיימנה.

א. אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן – בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.
ב. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים – מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים.
ג. מנין לדברי תורה שהן קולטין? שנאמר את בצר במדבר וגו' וכתיב בתריה וזאת התורה.
ד. תכין לך הדרך – אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

א. בן סורר ומורה.
ב. עיר הנדחת.
ג. ערי מקלט.
ד. עגלה ערופה.

א. 8
ב. 6
ג. 16
ד. 60

א. ההיא איתתא.
ב. ההוא סבא.
ג. ההוא כובסא.
ד. ההוא גברא.

א. (1) צף. (2) מקומו. (3). חרס.
ב. (1) קפה. (2) ארצו. (3) חרס.
ג. (1) קפץ. (2) מקומו. (3). אבן.
ד. (1) צף. (2) ארצו. (3). מחוספס.

א. אם נגמר דינו בלא כהן גדול.
ב. אם משנגמר דינו מת כהן גדול.
ג. ההורג כהן גדול.
ד. כהן גדול שהרג.

א. שד.
ב. אליהו.
ג. שרו של רומי.
ד. משיח.

א. גג המזבח קולט.
ב. גם מזבח של שילה קולט.
ג. המזבח קולט גם זר.
ד. כל המקרים הללו הם טעות, ובהם טעה יואב.

א. אסור לגואל הדם להורגו (ואם הרגו – נהרג עליו).
ב. רשות ביד גואל הדם להורגו.
ג. א. כל תשובה מייצגת תנא אחר. זוהי מחלוקת משולשת.
ד. מצוה ביד גואל הדם להורגו.

א. ב-6 ערי המקלט – לא מעלים שכר, וב-42 הנוספים – מחלוקת.
ב. ב-6 ערי המקלט – מחלוקת, וב-42 הנוספים – כן מעלים שכר.
ג. ב-6 ערי המקלט – לא מעלים שכר, וב-42 הנוספים – כן מעלים שכר.
ד. ב-6 ערי המקלט – כן מעלים שכר, וב-42 הנוספים – מחלוקת.