yeshiva.org.il


גמרא מכות מבחן מכות - פרק שלישי

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על פרק שלישי

א. העושה מלאכה ביום הכפורים.
ב. האוכל פגול.
ג. הבא על אשת אחי אביו.
ד. השובר בטמא.

א. מקור תנאי (ברייתא).
ב. מקור אמוראי.
ג. פסוק.
ד. מקור סבוראי.

א. מי שגלה לעיר מקלט (בעקבות רציחה בשוגג) והרג באותה העיר.
ב. מי שבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אבי אביו.
ג. מי שבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו.
ד. מי שבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו.

א. קל וחומר מפורש.
ב. קל וחומר מוזר ולא ברור.
ג. קל וחומר חזק.
ד. קל וחומר שָבור/חלש.

א. מ'ואיש אשר ישכב את אשה דוה' – אם אינו ענין לגופו... (לר' יצחק).
ב. כל התשובות נכונות. (כל 3 הדעות קיימות)
ג. מכללו של ר' אלעזר בשם ר' הושעיא, שכל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחד חלוקין הן לקרבן.
ד. מיתור 'אחותו' דרישא ב'אם אינו ענין לגופו...' (כך אמרו בשיטת חכמים).

א. 'בקדשים לא יאכל'.
ב. גזירה שוה 'טומאתו' 'טומאתו'.
ג. יש מי שסובר כתשובה ב ויש מי שסובר כתשובה ג.
ד. 'בכל קדש לא תגע'.

א. תרומה.
ב. קדשים קלים.
ג. קדשי קדשים.
ד. מעשר ראשון.

א. טמא שאכל בשר קדש לפני זריקת דמים.
ב. לטמא שנגע בקודש שלוקה.
ג. אזהרה לטמא שאכל את הקודש (לאחר זריקת דמים).
ד. אזהרה לנגיעת תרומה.

א. טמא שנגע בקודש.
ב. טמא שאכל את הקודש (לאחר זריקת דמים).
ג. אף תשובה אינה נכונה (אלא כולם לוקים לדעת ר' יוחנן).
ד. טמא שאכל בשר קודש לפני זריקת דמים.

א. שם של חכם.
ב. שם של מקום.
ג. שם של מאכל.
ד. שם של חיה.

א. כל לאו הניתק לעשה – לא לוקין עליו.
ב. כל לאו הניתק לעשה – לוקין עליו.
ג. כל לא תעשה שקדמו עשה – לא לוקין עליו.
ד. כל לא תעשה שקדמו עשה – לוקין עליו.

א. אונס: עשה מעשה. מוציא שם רע: עשה מעשה, לוקה ומשלם.
ב. אונס: עשה מעשה, לוקה ומשלם. מוציא שם רע: לוקה ומשלם.
ג. אונס: עשה מעשה. מוציא שם רע: לוקה ומשלם.
ד. אונס: לוקה ומשלם. מוציא שם רע: עשה מעשה.

א. למרות שהם לאו שאין בו מעשה – לוקים עליהם.
ב. למרות שהם לאו שאין בו מעשה – לא לוקים עליהם.
ג. למרות שהם לא תעשה שיש בה קום עשה – לוקים עליהם.
ד. למרות שהם לא תעשה שיש בה קום עשה – לא לוקים עליהם.

א. א"ל ר' אלעזר היכא | א"ל לכי תשכח | נפק דק ואשכח דתניא ...
ב. א"ל ר' אלעזר היכא | א"ל לכי | תשכח נפק | דק ואשכח דתניא ...
ג. א"ל ר' אלעזר היכא | א"ל לכי תשכח נפק | דק ואשכח דתניא ...
ד. א"ל ר' אלעזר היכא | א"ל לכי תשכח נפק דק | ואשכח דתניא ...

א. שילוח הקן, פאה.
ב. שילוח הקן, אונס.
ג. אונס, משכון.
ד. גזל, פאה.

א. כששותה בכלי שהאומן מוציא בו דם מן הגוף.
ב. המשהה את נקביו.
ג. כל התשובות נכונות.
ד. אכילת שרצים.

א. שכן טעונין מתן דמים ואימורים לגבי מזבח.
ב. שכן מכפרי.
ג. שכן קדשי קדשים.
ד. שכן טעונים סמיכה ונסכים.

א. שכן קדשי קדשים.
ב. שכן טעונין כסף צורה.
ג. שכן אסורים לאונן.
ד. שכן אסורים לזרים.

א. זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – לוקה.
ב. זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – פטור.
ג. כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – לוקה.
ד. לוי שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – לוקה.

א. משעת קריאה.
ב. משעת הנחה.
ג. משראה פני החומה.
ד. משיראו פני הבית.

א. ביכורים.
ב. מעשר שני.
ג. בכור.
ד. אף תשובה אינה נכונה.

א. בקדשים – לא למדין למד מן הלמד; בחולין – כן למדין למד מן הלמד.
ב. בקדשים – כן למדין למד מן הלמד; בחולין – לא למדין למד מן הלמד.
ג. בקדשים – לא למדין למד מן הלמד; בחולין – לא למדין למד מן הלמד.
ד. בקדשים – כן למדין למד מן הלמד; בחולין – כן למדין למד מן הלמד.

א. אם התרו בו התראה אחת, וקרח 4 קריחות בזה אחר זה – אינו חייב אלא אחת.
ב. רק כהנים (שריבה בהן הכתוב מצוות יתירות) – לוקים על כך.
ג. רק כאשר קרח לפחות ארבע קריחות – לוקה.
ד. אם קרח בין העינים – פטור.

א. תמֵהַ.
ב. מתרץ.
ג. מַרְאֶה.
ד. שואל.

א. על שם עבודת כוכבים – לוקה; על שם ה' – אסור, אך אין מלקות; שאר קעקועים – מותר.
ב. על שם עבודת כוכבים – לוקה; שאר קעקועים – אסור, אך אין מלקות.
ג. על שם עבודת כוכבים – אסור, אך אין מלקות; על שם ה' – לוקה; שאר קעקועים – מותר.
ד. על שם עבודת כוכבים – לוקה; על שם ה' – לוקה; שאר קעקועים – אסור, אך אין מלקות.

א. רב נחמן ורב פפא מסכימים שרב מלכיו הוא זה שאמר את "שפחות".
ב. רב נחמן ורב פפא נחלקו האם "גומות" זה שמעתתא או משנה.
ג. למעשה אין מחלוקת בין רב נחמן לרב פפא, אלא נחלקו רק באופן נתינת הסימן.
ד. ריב"ן מביא שני פירושים מי אמר את "אפר מקלה" לפי דעת רב פפא.

א. אין בכלל חילוק מלאכות בשבת אלא רק ביום טוב.
ב. יש דעה שסוברת כסעיף ב' ויש דעה שסוברת כסעיף ג'.
ג. מהבערה ("הבערה לחלק יצאת").
ד. מ"ועשה מאחת מהנה".

א. קושיות 1, 8.
ב. קושיות 1, 2, 5, 7, 8.
ג. קושיות 2, 3, 4, 5, 6.
ד. הגמרא לא תירצה אף קושיה.

א. תשובות ב ו-ג נכונות.
ב. בגלל הדיון של קדושת שבת ויום טוב שנאמר באותה הסוגיה.
ג. בגלל הדיון של עובד עבודה זרה שנאמר באותה הסוגיה.
ד. בגלל מימרות נוספות של רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה הקשורות למסכת מכות, שנאמרו קודם לכן (ובמבנה דומה: לימוד באמצעות סמיכות).

א. אחד האיש ואחד האשה - בין בריעי בין במים.
ב. האיש - בריעי, והאשה - במים.
ג. האיש - במים, והאשה - בריעי.
ד. אחד האיש ואחד האשה - בריעי ולא במים.

א. אמדוהו ... לכשיצא מבית דין יקלה".
ב.
ג. כפתוהו ורץ מבית דין".
ד. נפסקה רצועה בשניה".

א. מקרא מגילה.
ב. חייבי כריתות שלקו ע"י בית דין נפטרו מעונש כרת.
ג. שאילת שלום בשם.
ד. הבאת מעשר.

א. בית דינו של שלמה.
ב. בית דינו של שמואל.
ג. בית דינו של שם.
ד. בית דינו של שאול.

א. בא מיכה והעמידן על שלוש.
ב. בא ישעיהו והעמידן על שש.
ג. בא שלמה והעמידן על תשעה.
ד. בא דוד והעמידן על אחת עשרה.

א. זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה.
ב. דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק.
ג. זה שלא יורד לאומנות חבירו.
ד. זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו.

א. פוקד עון אבות על בנים.
ב. ובגוים ההם לא תרגיע.
ג. צדק ילין בה.
ד. וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב.