1. למסקנת הגמרא, לפי שיטת רבי שכל סוכה היא ד' על ד' אמות, סוכה עגולה צריכה:
א. שיהיה בה שטח שאם ירבעו אותו הוא יהיה ד' על ד' אמות
ב. שהעיגול ייכנס בתוך ריבוע ד' על ד' אמות וייגע בצלעותיו
ג. שהעיגול יקיף ריבוע ד' על ד' אמות וייגע בפינותיו
ד. שיהיה בהיקפה עשרים וארבע אמות
2. סוכת רקב"ש וגנב"ך:
א. מחלוקת איזו מהקבוצות כשרה
ב. שתיהן כשרות אם סוככו לשם צל
ג. שתיהן פסולות אפילו אם סוככו לשם צל
ד. מחלוקת בין א' ו-ב'
3. סוכה ישנה פסולה לבית שמאי בגלל
א. משום 'תעשה' – 'ולא מן העשוי'
ב. 'חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים' – סוכה העשויה לשם חג בעינן
ג. גזרה שווה 'לך'-'לך' מהלכות ציצית שצריכה עשייה לשמה
ד. כמו בכל המצוות שצריכות כוונה
4. שתי סוכות, זו למעלה מזו, תחתונה פסולה והעליונה כשרה כאשר:
א. תחתונה חמתה מרובה מצילתה והעליונה צילתה מרובה מחמתה והעליונה בתוך כ' אמה
ב. שתיהן צילתן מרובה מחמתן והעליונה למעלה מעשרים אמה
ג. תחתונה צילתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצילתה ושתיהן בתוך עשרים
ד. שתיהן צילתן מרובה מחמתן והעליונה בתוך עשרים
5. שתי סוכות זו למעלה מזו – מהו ההפרש בין הסוכות שמחשיב את הסכך כנפרד מהסכך שעליו?
א. טפח, כמו שיעור גג לטומאה
ב. ארבעה טפחים, כשיעור מקום חשוב
ג. י' טפחים, כדין הכשר סוכה
ד. כל הדעות הנ"ל קיימות למסקנת הגמרא
6. בדין 'תעשה ולא מן העשוי' קציצת החומרים מהם עשוי הסכך
א. נחשבת עשייה ואין צריך אחר כך לנענע את הסכך
ב. לא נחשבת עשייה וצריך אחר כך לנענע את הסכך
ג. לא נחשבת עשייה לבד, אבל אם נענע קודם את הסכך ואחר כך קצץ מועילה
ד. מחלוקת א' ו-ב'
7. הגמרא למדה את דיני הסכך מהפסוק 'ואד יעלה מן הארץ והשקה...' - מכאן שהעננים גידולם מן הארץ ואינם מקבלים טומאה וכן הסכך. לימוד זה:
א. נדחה, מפני שהעננים אינם נקראים גידולי האדמה. רק האדים לפני שהצטברו לענן הם גידולי קרקע
ב. נדחה, כי אין כאן מקור שהעננים אינם מקבלים טומאה אלא רק שגידולם מן הארץ
ג. שנוי במחלוקת ותלוי בשאלה האם ישראל ישבו בענני כבוד או בסוכות ממש
ד. נדחה מפני שאיננו יושבים בסוכה שסיככוה בעננים, ולכן אין הם מקור לדיני סוכה
8. 'חבילי קש... אין מסככין בהן'. מדויק בגמרא מלשון המשנה שמדובר על:
א. אדם שהניח לשם צל ולכן האיסור הוא מדרבנן – גזירת אוצר
ב. אדם שהניח לשם ייבוש ונמלך לשם צל וזה איסור דאו' – תעשה ולא מן העשוי
ג. הניח חבילה, אבל אם הניח קש נפרד ואח"כ אגדו כשר
ד. אין מסככין בהן, אבל מותר לעשותן דפנות, ולמרות שכל קש אינו חזק לדופן, האגודה מתירה אותם לדפנות כי היא מחזקת אותם.
9. אדם יוצא בפסח ב'מרריתא דאגמא' כי:
א. קודם מתן תורה הוא נקרא 'מרור' סתם
ב. גם בימינו שמם סתם 'מרור' והכינוי 'דאגמא' הוא רק לגבי מקום גדילתם
ג. טעמם מר ואזלינן בתר טעמא ולא בתר שמא
ד. מחלוקת א' ו-ב'
10. הבוצר לגת / הקוצר לסכך – האם יש ידות טומאה?
א. למסקנת הגמרא בשני המקרים יש
ב. למסקנת הגמרא בשני המקרים אין
ג. מחלוקת אם יש בבוצר לגת אבל בקוצר לכו"ע יש
ד. מחלוקת אם יש בקוצר לסכך, אבל בבוצר לכו"ע אין