yeshiva.org.il


מועדים שמיטה בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן?

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מבחן על שיעור http://www.yeshiva.org.il/Midrash/26132

א. לפי רמב"ן - כן, לפי תוספות - לא.
ב. לפי רמב"ן היו קצת מכל שבט, לפי תוספות היו הרבה מכל שבט.
ג. אין מחלוקת שבבית שני לא היו אנשים מעשרת השבטים.
ד. לתוספות היו קצת מכל שבט, ולרמב"ן לא היו בכלל.

א. לא נהג מדאורייתא בגלל שבטלה קדושת הארץ בגלות, אבל נהג מדרבנן.
ב. לא נהג יובל, כיון שעשרת השבטים גלו עוד בבית ראשון.
ג. לא נהג יובל כי לא חזרו כל הגולים מבבל, אם כולם היו חוזרים היה נוהג.
ד. גם אם בזמן עזרא לא נהג מהתורה, אחר כך בזמן החשמונאים היו רוב היהודים בארץ ונהג מהתורה.

א. הספרא עוסק בעניין שמיטת כספים, והירושלמי בשמיטת קרקע.
ב. הספרא - לפי שיטת רבנן, הירושלמי - לפי שיטת רבי.
ג. בספרא דיברו על זמן הגלות הראשונה, ובירושלמי בגלות השנייה, ובגלות השנייה לא בטלה קדושת הארץ.
ד. בירושלמי דיברו בזמן שאין יובל מהדין, ובספרא כשאין יובל בגלל חטא עם ישראל, שלא קיימו את דיני היובל המוטלים עליהם.

א. כיון שבספר נחמיה כתוב שעלו לארץ ועשו שמיטה, ורואים שחייבים גם בבית השני.
ב. נחמיה עלה לארץ ובנה את חומת ירושלים, ולכן הוא גרם ששמיטה תהיה מהדין.
ג. כי בספר נחמיה יש שבועה שהשביעו את העולים לקיים שמיטה, והיא מחייבת גם אותנו.
ד. בספר נחמיה יש סודות עליונים בחכמת הנסתר, ולכן המצווה מ'דברי קבלה'.

א. כי אין בית דין שיכול לספור את השנים כדין.
ב. כי אין לנו בית מקדש.
ג. כי הקדושה בארץ אינה קיימת כיום.
ד. כי כמו שתרומות ומעשרות לא נוהגים היום מהתורה, גם שמיטה לא נוהגת.

א. להבנת ר' יוסף קארו - לא, להבנת הרמב"ן - כן בגלל שזה מנהג.
ב. לא צריך וזו רק מידת חסידות.
ג. להבנת הרב קוק - צריך ממנהג, להבנת הרמב"ן - לא צריך לנהוג בכלל.
ד. צריך לנהוג שמיטה בגלל שמנהג ישראל דין הוא.

א. הלכה כבית יוסף: בגלל שהספר נושא את שמו של ר' יוסף הוא הקפיד יותר לדייק בו.
ב. אז נדברו - הלכה ככסף משנה, בגלל שנכתב אחרון. הרב עובדיה - הלכה כבית יוסף כי הוא נכתב כספר הלכה, וגם לא ברור איזה ספר נכתב אחרון.
ג. אם השאלה היא בדברי הרמב"ם - הלכה ככסף משנה, אם בדברי הטור כמו הבית יוסף.
ד. הולכים לחומרא אם זה דאורייתא, ולקולא אם דרבנן.

א. לא, כיון שצריך שהשבטים ישבו לפי הנחלה שמחלקים להם.
ב. כן, כי כל עם ישראל יהיה כאן.
ג. זו שאלה לא מעשית, וכשתקרה נצטרך לדון בה.
ד. לא, כי לא נוכל לעשות היתר מכירה אם שמיטה תהיה דאורייתא.

א. הרב קוק - אי אפשר, כי חוששים שהיא מדאורייתא. בית הלוי - אפשר להקל, כי הדין הוא שהיא מדרבנן.
ב. לא ניתן להקל בשמיטה דרבנן, כיון ששמיטה חמורה כל כך, עד שהתחייבו עליה גלות.
ג. חייבים להקל, כי אם תחמיר סתם, לא תבוא לך הברכה לשלוש שנים, כמו שהתורה אמרה.
ד. בית הלוי - אי אפשר להקל, כיון שזו מצווה שיש לה עיקר מדאורייתא. הרב קוק - אפשר להקל.

א. כל אחד והברכה שמגיעה לו.
ב. לפי החזון איש - כן, כי בשמים מקיימים מה שגוזרים כאן. לפי הסמ"ע - לא, כי הברכה רק בזמן שהמצוה מדאורייתא.
ג. לפי החזון איש - לא מקבלים ברכה כי אפשר לעשות היתר מכירה. לפי הסמ"ע - מקבלים ברכה.
ד. לפי החזון איש - מקבלים בזמן הזה יותר, כי הנסיון גדול יותר. לפי הסמ"ע - מקבלים את אותה ברכה.