yeshiva.org.il


גמרא סוכה מבחנים מסכת סוכה, דפים לו.-מא

א. דברי רבי יהודה מפורשים שלולב נאגד רק במינו מחד ומאידך מותר לאגוד בסיב
ב. מסורת
ג. דיוק בפסוקים 'כפת תמרים' חסר, ללמד שכל מה שאפשר לכפות בו מעץ התמרים כשר
ד. דברי רבי יהודה שמסככים רק ב-ד' המינים מחד ושמותר לסכך בנסרים מאידך

א. בשניהם אסור להריח כי הוקצו למצוותם
ב. בשניהם מותר להריח כי מצוות לאו ליהנות ניתנו ולא הקצו אותם משאר הנאות האדם
ג. באתרוג מותר להריח ובהדס אסור כי כל אחד הוקצה מהדבר שהוא עיקר שימושו
ד. באתרוג אסור להריח ובהדס מותר כי כל אחד הותר בעיקר שימושו והוקצה מהשאר.

א. 'כי שם ה' אקרא' ולשומעים נחשב כאילו 'הבו גודל לאלוקינו' בעצמם על ידי השמיעה
ב. הלכה למשה מסיני
ג. מיאשיהו שנאמר עליו שקרא את ספר התורה למרות שבפועל קראו שפן
ד. 'טרם יקראו ואני אענה' – איך אפשר לענות לפני שקראו? אלא ששמעו מאחרים והקב"ה מעלה עליהם כאילו קראו ועונה מיד

א. מקבלים את האתרוג במתנה או בהבלעת דמים
ב. אין בעיה, כי האתרוג אינו מיועד לאכילה אלא למצווה ולא חלה עליו קדושת שביעית
ג. אין בעיה, כי האתרוג אינו מיועד לאכילה אלא למצווה ואין איסור סחורה במצווה
ד. אפשר לקנות רק מתלמיד חכם כי לעם הארץ לא מוסרים מעות שביעית

א. לא, יש קדושה רק בפירות ולא בעצים
ב. כן, כי הנאתו וביעורו שווה
ג. כן, כי בכל עץ יש קדושת שביעית גם בענפים
ד. כן, כי מגדלים אותם לצורך מצווה והדבר מחשיב אותם וקובע אותם כפרי

א. התפוזים כי קדושת שביעית לא פוקעת. את השאר לא כי הדמים לא נתפסים בקדושה
ב. התפוזים, הכסף, הבשר והדגים, כי הכל נתפס בקדושת שביעית
ג. התפוזים והדגים, כי התפוזים נשארו בקדושתם והקדושה שנתפסה עוברת מדבר לדבר
ד. התפוזים והכסף בלבד, כי רק הפירות והדמים נתפסים בקדושת שביעית

א. 'ציון היא דורש אין לה' – מכך שהקב"ה 'מקונן' על כך למדנו שרצונו שידרשו לה ויזכרוה
ב. סברא, למה לי קרא
ג. שמא ייבנה המקדש ולא ידעו מה לעשות
ד. 'יודע כמביא למעלה' – מכאן שיש ביהמ"ק רוחני למעלה ותמיד עלינו לקיים את המצוות הקשורות למקדש ככל שביכולתנו

א. מעיקר הדין, כי כשאין קרבן עומר יום הנף כולו אסור מדאורייתא
ב. מעיקר הדין מתחילת יום הנף התבואה החדשה מותרת כשאין קרבן עומר, אבל אסרו משום 'מהרה ייבנה המקדש' ויבואו לידי טעות
ג. כדי לצער את העם שיתפללו על בניין בית המקדש
ד. מחלוקת א' ו-ב'

א. כן, כי דווקא בתפילין, ספר תורה, סכין, קערה, כיכר ומעות אסור, שאין להוסיף על גזירות חכמים
ב. בלא, שהאדם מתרכז שלא ייפול מידו האתרוג ונמצא שאינו מתרכז בתפילתו
ג. כן, כי זו מצווה ולכן אין האדם טרוד בה, שאינו מרגיש שהאתרוג הוא משוי
ד. תלוי בשווי האתרוג, שבאתרוג יקר הדבר גורם לחוסר ריכוז, וזה מה שבא ללמדנו המעשה ברבן גמליאל שלקח אתרוג באלף זוז, שיש נפקא מינה לשווי האתרוג להלכה