yeshiva.org.il


גמרא עבודה זרה מבחן דפים ב'-ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עבודה זרה, דפים ב-ט"ז

שאלות על גמרא ורש"י
א. דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
ב. שנאמר שום תשים עליך מלך.
ג. שלא יכעוס המלך על שהוצרך למתין בחוץ ויפחדו ממנו הדיינים
ד. דאין זה כבודו שימתין בחוץ, א"נ מקמי דליפוש חרון אף ה' עליו בגלל עוונות הציבור

א. כלום אב מעיד על בנו.
ב. שמים וארץ נוגעין בעדותן.
ג. דאין הם יודעים בנסתרות שנאמר הנסתרות לה' אלוקינו.
ד. כיון שאינם בני מצוות.

א. מאכילין אותו גחלי רתמים.
ב. הרי זה מתחייב בנפשו.
ג. אין לו חלק לעולם הבא.
ד. לפי שנאמר בו "וירים תולעים ויבאש".

א. בחצות הלילה.
ב. ג' שעות אחרונות ביום.
ג. י"א ג' שעות ראשונות וי"א ג' שעות אחרונות.
ד. י"א ג' שעות ראשונות וי"א ג' שעות שניות.

א. שהיה קל ונבלע באברים ולא היו צריכים לפנות לצרכיהם חוץ למחנה.
ב. לפי שנאמר וחם השמש ונמס והתקלקל מהר.
ג. לפי שלא טעמו בו טעם אבטיחים ובצלים.
ד. לפי שנאמר בו "וירים תולעים ויבאש".

א. למיעוטא מחוסר איבר
ב. למיעוטא טריפה.
ג. למיעוטא זקן וסריס.
ד. למיעוטא בהמה טמאה.

א. שיקח אותה משום איבה.
ב. שיחזיר לו הדינר מיד
ג. שיקח הדינר ויזרקנה מיד לבור בפניו.
ד. שיקח הדינר ויזרקנה לבור בפניו כלאחר יד שלא יבין שמדעתו השליכו.

א. בחדא מסכתא.
ב. בתרי מסכתא.
ג. ממסכתא למסכתא בסדר נזיקין.
ד. במחלוקת ואחר כך סתם הלכתא כסתם.

א. אשלי רברבי - הרים גבוהים ורבמים.
ב. "אשלי רברבי" - חבלים עבים וחזקים, א"נ אלנות גדולות.
ג. אשלי רברבי - שרים ושופטי ארץ.
ד. אשלי רברבי - שאלות חמורות שאין להם פתרון.

א. ביום תגלחת שערו עושה אותו יום איד לעבודה זרה.
ב. ביום הנישואין של הגוי פותחין השערים למוזמנים.
ג. כששורין את השעורים לעשות מהם שכר, א"נ מגדלים שעורים בעריבות לסימנא מילתא.
ד. כשמחליקין את הכרישל שעורים שאז נחשב גמר מלאכתם.

א. הראשון - ג' אלפים ש"ל, השני - ג' אלפים תתכ"ח.
ב. הראשון - ג' אלפים תמ"ח, השני - ג' אלפים תתק"ח.
ג. הראשון - ג' אלפים רנ"ב, השני ג' אלפים תשע"ח.
ד. הראשון - ג' אלפים תע"ח, השני - ג' אלפים תתע"ח.

א. בחיי המלך אין ממנין אבל לאחר מות האב ממנים.
ב. מוקמינן.
ג. סתם אין ממנין אבל על ידי נטילת רשות מאת השרים ממנים.
ד. בימי קדם לא היו ממנים אבל האידנא ממנים.

א. שלא יחסר לו לעולם צנון וחזרת בימי החמה ובימות הגשמים.
ב. שיהרוג את בתו בגלל שזינתה.
ג. שיימשך מלכותו.
ד. שיעמוד מלך מבניו על ידי בן בתו.

א. בהמה טהורה אסור לעקור אפילו אם נשתמש בה המלך.
ב. גם בהמות טהורות מותר לעקור אפילו כשעושה אותם טריפה.
ג. בהמה שהשתמש בה המלך עוקרים ובלבד שלא יעשנה טריפה.
ד. אם השתמש בה מותר לעקור אף אם תטרף על ידי זה, לא השתמש בה יעקרנה ובלבד שלא יטריפנה.

א. דאין בינינו עובדי עבודה זרה אלא מנהג אבותיהם בידיהם.
ב. דאין הגוים שמחים כ"כ בעבודה זרה שלהם.
ג. דס"ל כחכמים דאמרו ביום אידם אסור לפניהם ולאחריהם מותר.
ד. כיון דיושבים ביניהם וכל פרנסתינו מהם א"נ משום יראה.

א. מפני סכנת עלוקה במים.
ב. מפני סכנת רוח רע.
ג. מפני חשש היסח הדעת שבברכה.
ד. מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה הניצבת לפניו.

א. אסור מדאורייתא.
ב. מותר אפילו מדרבנן.
ג. בקדשי מזבח אסור בקדשי בדק הבית כגון בעל מום מותר.
ד. מהתורה מותר כיון דלא חזי להקרבה לא בגופיה ולא בממונו, מדרבנן אסור דנראה כמטיל מום.

א. קטוע מותר למכור לו שלם אסור למכור.
ב. מותר למכור דמוכח דלוא לעבודה זרה קבעי ליה.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. מדרבנן אסור אבל מהתורה מותר.

א. משום חשש רביעה.
ב. משום דמשתמש בה במלחמה.
ג. משום חשש שיקריבנה לעבודה זרה וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול.
ד. משום שאלה, שכירות, ונסיוני.

א. אסור, משום לפני עור לא תתן מכשול ושמא ימכרנה לגוי.
ב. מותר, שהוי לפני דלפני.
ג. אסור, דחשוד על איסור רביעה.
ד. מותר, דאין ישראל חשודין על רביעה.