yeshiva.org.il


גמרא עבודה זרה מבחן דפים י"ז-ל"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עבודה זרה, דפים י"ז-ל"א

שאלות על גמרא ורש"י
א. כל הפורש ממינות מיית.
ב. דעל העובד עבודה זרה סופן יורש גיהנום.
ג. דכל העוסק בספרי מינות אין מספקין בידו לעשות תשובה.
ד. הקנאה והתאוה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם.

א. סרקו את בשרו במסרקות של ברזל עד שיצאה נשמתו.
ב. במיתת סייף.
ג. בסקילה.
ד. בשריפה בחבילי זמורות ונטלו מלבו ספוגין של צמר.

א. כל הלומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה בין גמרא ובין סברא.
ב. גמרא מרב אחד עדיף אבל סברא יש ללמוד מכל אדם.
ג. גמרא יש ללמוד מכל אדם אבל סברא ופלפול מרב אחד עדיף.
ד. יש ללמוד מכל אדם בין גמרא ובין סברא.

א. כי רבים וכו' - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה, ועצומים וכו' זה שלא הגיע ומורה.
ב. כי רבים וכו' - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, ועצומים וכו' זה שהגיע ואינו מורה.
ג. כי רבים וכו' - זה תלמיד המורה הלכה בפני רבו.
ד. כי רבים וכו' - זה המורה הלכה מתוך המשנה, ועצומים וכו' - זה דיין הלוקח שוחד.

א. ברוך הטוב והמטיב.
ב. ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וכו'.
ג. ברוך שככה לו בעולמו.
ד. ברוך עושה מעשה בראשית.

א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. ענוה.
ג. חסידות.
ד. לר' פנחס בן יאיר - חסידות, לר' יהושע בן לוי - ענוה.

א. דבשדות איכא תרי איסורי, לא תחנם, והפקעת מעשרות ובבתים רק איסור אחד.
ב. דבשדות איכא איסור דאורייתא ובבתים אסור רק מדרבנן.
ג. דבשדות איכא ענין של יישוב ארץ ישראל.
ד. דבשדות שייך לגזור שכירות אטו מכירה, ובבתים לא שייך למיגזר.

א. דאריס אריסותא קעביד בעכו"ם אבל כותים אין עושים אריסות.
ב. דס"ל כותים גירי אריות הם וגזרו עליהם כדי שיחזירו בתשובה.
ג. חדא משום לפני עור, ועוד שנקראת על שם הישראל ועושה בה מלאכה בחוש"מ אבל בגוי מותר דאמר ליה וציית.
ד. משום איסור לא תחנם וגזרו שכירות אטו מכירה ובגוי לא גזרו.

א. אסור אפילו התנו בכך מעיקרא.
ב. אם התנו מתחילה מותר ואם לא אסור.
ג. מותר דאנן סהדי שעל דעת כן השתתו.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. אינה פוסלת אא"כ משכה.
ב. פסלה אע"פ שלא משכה.
ג. בפרה פסולה ובעגלה אינו פוסל עד שתמשוך.
ד. בפרה אינה פוסלת עד שתמשוך ובעגלה אע"פ שלא משכה.

א. מאה מנה.
ב. חמישים רבוא.
ג. הכסף שהפסיד באבני השוהם, י"א ששים רבוא, וי"א שמונים רבוא.
ד. הכסף שהפסיד באבני השהם, י"א עשרים רבוא וי"א חמישים רבוא.

א. יהודי.
ב. גוי.
ג. גר צדק.
ד. גר תושב.

א. משה, יהושע, ולנקדימון בן גוריון.
ב. דוד, שלמה, ואבא אלקיה.
ג. יהושע, גבעון, וכלבא שבוע.
ד. יהושע, חזקיה, וחנינא בן תרדיון.

א. בחנם אסור ובשכר מותר.
ב. אפילו בשכר אסור.
ג. מותר אפילו בחנם.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לא שייך.
ב. במומר לתיאבון שייך במומר להכעיס לא שייך.
ג. שייך ואפילו במומר להכעיס.
ד. במומר להכעיס שייך במומר לתיאבון לא שייך.

א. למ"ד ואתה את בריתי תשמור - כשרה, למ"ד המול ימול - פסולה.
ב. לכו"ע אשה כשרה דבכלל ישראל היא.
ג. לכו"ע אשה פסולה דלאו בת מילה היא.
ד. למ"ד ואתה את בריתי תשמור - פסולה, למ"ד המול ימול - כשרה.

א. מכת חרב.
ב. אבעבועות הדומות לענב.
ג. מכה שעל גב היד והרגל.
ד. צפדיא - מחלת החניכיים.

א. חייב לגלחו כיון שמניחו הגוי לעבודה זרה.
ב. אסור לגלחו משום איבה אלא מניחו.
ג. כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו וכמה ג' אצבעות.
ד. כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו וכמה אצבע מכל צד.

א. אין בו משום גילוי ולא משום יין נסך.
ב. אין בו משום גילוי אבל יין נסך שייך בו.
ג. שייך בו איסור גילוי ויין נסך.
ד. אין בו איסור יין נסך אבל גילוי שייך בו.

א. מפני תערובת יין.
ב. גזירה אטו יין נסך.
ג. י"א משום חתנות וי"א משום חשש גלוי.
ד. גזירה משום בליעת איסור מכלים שלהם.