yeshiva.org.il


גמרא עבודה זרה מבחן דפים ל"ב-מ"ו

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עבודה זרה, דפים ל"ב-מ"ו

שאלות על גמרא ורש"י
א. אם הנקב עגול אסור אפילו אין עליו דם והוא שלא מלחו אבל מלחו מותר.
ב. אם מלחו אסור לא מלחו מותר.
ג. אפילו לא מלחו אסור אע"פ שאין בו דם דמסתמא לשם ע"ז נעשה.
ד. אם אין עליהם קורט דם מותרים אע"פ שמלחן.

א. מהני, ביןבקנקנים ובין בנודות.
ב. בנודות מהני, בקנקנים לא מהני.
ג. בנודות לא מהני, בקנקנים מהני.
ד. לא מהני, בין בקנקנים ובין בנודות.

א. איבעיא דלא איפשיטא.
ב. הלכתא דמהני.
ג. הלכתא דלא מהני.
ד. אם נשרו זיפתן מהני ואם לא נשרו לא מהני.

א. עד יב' חודש אסורים בהנאה לאחר יב' חודש אסרים באכילה ומותרים בהנאה.
ב. אסורים בהנאה לעולם.
ג. אסורים באכילה עד יב' חודש ואחר כך מותרים אף באכילה.
ד. עד יב' חודש אסורים בהנאה, ואחר כך מותרים אף באכילה.

א. בשל שור הנסקל מקודשת, בשל עבודה זרה אינה מקודשת.
ב. אינה מקודשת.
ג. מקודשת.
ד. בשל שור הנסקל אינה מקודשת, בשל עבודה זרה מקודשת.

א. בקטפא דפירי אסור בקטפא דגוזא (העץ) פליגי ר' אליעזר ור' יהושע.
ב. בקטפא דגוזא אסור בקטפא דפירי (העץ) פליגי ר' אליעזר ור' יהושע.
ג. אסור, בין בקטפא דפירי ובין בקטפא דגוזא.
ד. מותר, בין בקטפא דפירי ובין בקטפא דגוזא.

א. ייחדו דעובדת כוכבים.
ב. ייחוד דפנויה.
ג. ייחוד דאשת איש.
ד. ייחוד דשניות לעריות דאינם אסורים אלא מדרבנן.

א. מין חיה, והעיד שמותרת באכילה.
ב. מין בהמה, והעיד שהיא טהורה ואינו מטמא.
ג. מין מאכל, והעיד שאינה מקבלת טומאה.
ד. מין חגב, והעיד שמותרת באכילה.

א. נאסרים.
ב. לא נאסרים.
ג. אם היו מבושלים כבר כמאכל בן דרוסאי אין נאסרים, ואם לא נאסרים.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. אסורים.
ב. מותרים.
ג. מתוקים מותרים, מרורים ושנאכלים על ידי הדחק אסורים.
ד. מתקים אסורים, מרורים ושנאכלים על ידי הדחק מותרים.

א. משום דחותכין אותו בסכין ורורפיה דחילתית מחליא ליה לשבח אפילו באינו בן יומו.
ב. משום בישולי עכו"ם.
ג. גזירה אטו פתם ויינם.
ד. משום שחותכים אותו בסכין של איסור בן יומו.

א. כיון דאינו אלא משהו ובטל בששים.
ב. דהוי נותן טעם לפגם.
ג. דאומן לא מרע אומנתיה.
ד. דאם מערבין בו משהו מיד נסרח הדבש.

א. לת"ק מותרים ולר' יוסי אסורים.
ב. לת"ק מותרים ולר' יוסי היכא דאוחזו בידו וגרעינתו נשמטת אסורים.
ג. לכו"ע מותרים אף היכא דאוחזו בידו וגרעינתו נשמטת.
ד. לכו"ע אסורים דחיישינן שמא נתן בהם יין.

א. אכילת קבע אסור מדרבנן, ארעי מותר, ולאכילת בהמה מותר בכל גוונא.
ב. אכילת קבע אסור מהתורה, וארעי אסור מדרבנן, ולאכילת בהמה מותר בארעאי.
ג. לאכילת אדם אסור מהתורה, ולאכילת בהמה מותר בכל גוונא.
ד. אכילת קבע אסור בין לבהמה ובין לאדם ואכילת ארעי מותר בשניהם.

א. מהני הביטול אפילו מדרבנן.
ב. לא מהני, מהתורה.
ג. מדרבנן לא מהני, גזירה דילמא מגבה לה והדר מבטל לה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

א. בטלה.
ב. לא בטלה, דאף דמינה מתייאש מאיסורא לא מתייאש.
ג. במקום שהרבים מצויים שם מתייאש, אין רבים מצויים שם לא מתייאש.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מותר אף אם חותמה בולט, בין ללבוש ובין לחתום.
ב. אסור, מהיכא שחותמה בולט, בין ללבוש ובין לחתום.
ג. חותמה בולט מותר ללבוש ואסור לחתום, חותמה שוקע, אסור ללבוש ומותר לחתום.
ד. חותמה בולט אסור ללבוש ומותר לחתום, חותמה שוקע מותר ללבוש ואסור לחתום.

א. דתשמישי עבודה זרה אינם נאסרים עד שיעבדו.
ב. דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
ג. דבא איתי הגיטי ובטלו.
ד. דכיון דנשבר מאליה בטלה, דס"ל עבודה זרה שנשתברה מאליה מותרת.

א. נאסרת.
ב. לא נאסרת.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. אם גם הישראל השתחווה לה - נאסרת, ואם לא, אינה נאסרת.

א. נאסרים, בין אתנן ובין נעבד.
ב. אתנן במחובר אסור, נעבד במחובר מותר.
ג. לא נאסרים.
ד. אתנן במחובר מותר, נעבד במחובר אסור.