yeshiva.org.il


מבחנים משנה מסכת ראש השנה

מקורות ללימוד לפני המבחן:
משניות מסכת ראש השנה

פרק א
א. למלכים, לרגלים, למעשר בהמה, לשנים, לשמיטין, ליובל, לנטיעה, לירקות ולאילן.
ב. לרגלים, למעשר בהמה, לשנים, לירקות ולאילן.
ג. למלכים, לרגלים, למעשר בהמה, לתעניות, לגידולי הקרקע, ולקבורה.
ד. לשנים, לשמיטין וליובלות.

א. א' ניסן, א' תמוז, א' תשרי וא' שבט.
ב. א' אדר, א' אלול, א' שבט וט"ו שבט.
ג. א' ניסן, א' אלול, א' תשרי, א' שבט וט"ו שבט.
ד. ט"ו ניסן, ט"ו תשרי, ט"ו אב וט"ו שבט.

א. כל המועדים.
ב. פסח, עצרת, ראש השנה וחג הסוכות.
ג. כל התעניות.
ד. כל התשובות נכונות.

א. כדי לדרוש ברבים הלכות שנתחדשו בבי"ד הגדול.
ב. כדי להזכיר לאנשים לעלות לרגל.
ג. כדי לפקח שכולם מעשרים כראוי.
ד. כדי להודיע על תאריכי המועדים שחלים באותם החדשים.

א. אלול ואדר.
ב. ניסן ותשרי.
ג. אב ותשרי.
ד. חשוון ואייר.

א. מפני תקנת הקרבן – שראשי בית אב לא ישכחו להביא את קרבנם.
ב. מפני תקנת הקרבן – קרבן המוספין של כל שבת.
ג. מפני תקנת הקרבן – קרבן המוספין של ראש חודש שיצא בזמנו.
ד. כדי שלא יטעו בימי השבוע.

א. כן.
ב. לא.
ג. לא, אך מחשיכין על התחום גם שלא לצורך מצווה.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. שלא יבואו להעיד על ראיית הלבנה בפעמים הבאות.
ב. שאתה גורם להם לטעות בתאריכי החודש.
ג. שאם יעידו עדות שקר עכשיו יחשבו שיכולים להעיד כך כל פעם.
ד. שע"י חטא זה שאתה גורם להם לחטוא - ייענשו לעתיד לבוא.

א. בבית דין של כהנים: רק הוא ובנו – כי סברו שקרובים כשרים.
ב. בבית דין של יבנה: יכולים שלשתם להעיד.
ג. בבית דין הגדול: רק הוא ועבדו – כי סברו שאין צורך במיוחסים.
ד. תשובות א' וג' מופיעים במשנה.

א. כל עדות שאי אתה יכול להזימה אינה עדות.
ב. כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה.
ג. כל עדות שאינה כשרה לנפשות אינה עדות.
ד. כל שאין העדים קרובים, פסולים או מחוסרי כפרה כשרה.

א. רק במקרה של פיקוח נפש.
ב. לא.
ג. אם הדרך רחוקה אז מותר.
ד. מחלוקת בין ר"א לר"ש.

פרק ב
א. שמקבלים עדות רק מן המכירים.
ב. שמעידים רק לפני חצות היום.
ג. שמעידים רק בפני בית דין של שבעים ואחד.
ד. שמקבלים עדות רק מפי כת של ארבעה.

א. היו מפרסמים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
ב. היו מכריזים בבית המקדש וחברא חברא אית ליה.
ג. היו יוצאים שלוחין.
ד. בנוסף למשואות נפנפו בסודר.

א. בהר הבית.
ב. בחצר גדולה בירושלים הנקראת בית יעזק.
ג. בחצר בית דין הגדול.
ד. מחוץ לשערי הר הבית.

א. שלא יצאו בבטן ריקה.
ב. שאין מעידים אלא מתוך יישוב הדעת.
ג. מפני שראש חודש היה.
ד. בשביל שיהיו רגילים לבוא.

א. לאחר החמה.
ב. לפני החמה.
ג. אין תשובה נכונה.
ד. שתי התשובות נכונות.

א. היו משלחין אותן לביתם לקול תרועת חצוצרות.
ב. היו מלינין אותם בירושלים עד למחרת ומשלחין אותם.
ג. היו שואלין אותם ראשי דברים.
ד. היו עושים קרבן לכבודן.

א. ראש בית הדין ולאחריו העם.
ב. העדים ולאחריהם העם.
ג. הכהן הגדול ולאחריו העם.
ד. הנשיא ולאחריו העם.

א. כן, שזוהי חובת בית הדין.
ב. כן, שרק מקידושם של בית דין חל א' בחודש.
ג. לא, שעבר זמנו בטל קרבנו.
ד. לא, שכבר קידשוהו שמים.

א. כדי להטיל אימה על הציבור.
ב. כי רבי יהושע לא קיבל את החישוב של רבן גמליאל והכריע שיום הכיפורים יוצא בתאריך שונה.
ג. כי רבי יהושע לא כיבדו כראוי.
ד. הוא לא גזר רק איים לגזור.

פרק ג
א. שנים יעידו בפני השלישי ושנים נוספים שישבו עמו.
ב. ילכו אצל בית דין מומחה מהם.
ג. פשוט מקדשים – בלי עוד אנשים.
ד. ימתינו עד הרגע האחרון האפשרי לקבלת עדות, ואם לא הגיעו עוד עדים אז יקדשו.

א. רק של איל.
ב. כולם חוץ משל איל. וי"א שגם של איל כשר.
ג. כולם חוץ משל פרה. וי"א שגם של פרה כשר.
ד. רק של פרה.

א. מפני כבודו של ראש השנה.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. מפני שמצוות היום בחצוצרות.
ד. מפני שמצוות היום בשופר.

א. של ראש השנה - בכסף ; של תענית – בזהב.
ב. של ראש השנה - בזהב ; של תענית – בכסף.
ג. של ראש השנה - בכסף ; של תענית – ללא ציפוי.
ד. של ראש השנה - בזהב ; של תענית – ללא ציפוי.

א. כשר.
ב. כשר בדיעבד.
ג. מחלוקת.
ד. פסול.

א. יצא.
ב. לא יצא
ג. אם שמע קול שופר – יצא; הד – לא יצא.
ד. מחלוקת.

א. אם שמע רוב תקיעה או רוב מגילה – יצא.
ב. לא יצא.
ג. יצא.
ד. שופר – לא יצא ; מגילה: בלילה – יצא, ביום – לא יצא.

א. כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם.
ב. כל שכיוון להוציא והלה כיוון לצאת - יצא.
ג. כל שכשר וכשרים כמותו – יצאו ידי חובתן.
ד. המוציא מחבירו עליו הראיה.

פרק ד
א. במקדש – כן ; במדינה – לא.
ב. לאחר חורבן הבית תיקן רבן יוחנן בן זכאי שבכל מקום שיש בי"ד - תוקעים.
ג. במקדש – לא; במדינה – כן.
ד. תשובות א' וב' נכונות.

א. שתהא: שותפה, קרובה, רואה ויכולה לבוא.
ב. שתהא: רואה, שומעת, קרובה ויכולה לבוא.
ג. שתהא: רואה, שומעת, שותפה וקרובה.
ד. שתהא: שומעת, קרובה, שותפה ויכולה לבוא.

א. שיהא ניטל במדינה יום אחד.
ב. שיהא ניטל גם בשבת.
ג. שלא יהא ניטל בשבת.
ד. שיהא ניטל במדינה שבעה.

א. שיהיו מקבלים עדות כל היום.
ב. שקידוש החודש מתקבל במקום הועד.
ג. שאין כת פחותה משלשה.
ד. גם א' וגם ב' הם תקנות של רבן יוחנן בן זכאי.

א. בקדושת היום, בזכרונות ובשופרות.
ב. במלכויות, בזכרונות ובשופרות.
ג. מחלוקת: ר"י בן נורי – א' ור' עקיבא – ב'.
ד. מחלוקת: ר"י בן נורי – ב' ור' עקיבא – א'.

א. 10.
ב. 12.
ג. 7.
ד. 5.

א. לא.
ב. כן.
ג. כל הפסוקים טובים חוץ מהמוזכרים בירמיה ובאיכה.
ד. מחלוקת.

א. אין זה משנה.
ב. התקיעות לא שייכות לסדר התפילה.
ג. של שחרית.
ד. של מוסף.

א. אין זה משנה.
ב. ההלל לא שייך לסדר התפילה.
ג. של שחרית.
ד. של מוסף.

א. כן.
ב. לא.
ג. רק אם שמע שלושים קולות.
ד. מחלוקת.

א. כשלש תרועות.
ב. כשלש יבבות.
ג. כתשע תרועות.
ד. כתשע יבבות.

א. כשלש תרועות.
ב. כשלש יבבות.
ג. כתשע תרועות.
ד. כתשע יבבות.

א. כל יחיד ויחיד חייב להתפלל.
ב. כל יחיד חייב להתפלל וחלק מתפילתו זוהי תפילת שליח הציבור.
ג. שליח הציבור מוציא את כולם ידי חובתם.
ד. מחלוקת ר"ג ות"ק אם א' או ג'.