מקורות ללימוד לפני המבחן:
משניות מסכת ראש השנהפרק א
1. מהם ראשי השנה המנויים במשנה?
א. למלכים, לרגלים, למעשר בהמה, לשנים, לשמיטין, ליובל, לנטיעה, לירקות ולאילן.
ב. לרגלים, למעשר בהמה, לשנים, לירקות ולאילן.
ג. למלכים, לרגלים, למעשר בהמה, לתעניות, לגידולי הקרקע, ולקבורה.
ד. לשנים, לשמיטין וליובלות.
2. אלו תאריכים מוזכרים כראשי שנה?
א. א' ניסן, א' תמוז, א' תשרי וא' שבט.
ב. א' אדר, א' אלול, א' שבט וט"ו שבט.
ג. א' ניסן, א' אלול, א' תשרי, א' שבט וט"ו שבט.
ד. ט"ו ניסן, ט"ו תשרי, ט"ו אב וט"ו שבט.
3. באלו תאריכים העולם נידון ע"י הקב"ה?
א. כל המועדים.
ב. פסח, עצרת, ראש השנה וחג הסוכות.
ג. כל התעניות.
ד. כל התשובות נכונות.
4. מדוע יוצאים שלוחין על ששה חדשים בשנה?
א. כדי לדרוש ברבים הלכות שנתחדשו בבי"ד הגדול.
ב. כדי להזכיר לאנשים לעלות לרגל.
ג. כדי לפקח שכולם מעשרים כראוי.
ד. כדי להודיע על תאריכי המועדים שחלים באותם החדשים.
5. על אילו חדשים תמיד מחללין את השבת?
א. אלול ואדר.
ב. ניסן ותשרי.
ג. אב ותשרי.
ד. חשוון ואייר.
6. מדוע בזמן שבית המקדש קיים מחללים את השבת על כל חדשי השנה?
א. מפני תקנת הקרבן – שראשי בית אב לא ישכחו להביא את קרבנם.
ב. מפני תקנת הקרבן – קרבן המוספין של כל שבת.
ג. מפני תקנת הקרבן – קרבן המוספין של ראש חודש שיצא בזמנו.
ד. כדי שלא יטעו בימי השבוע.
7. האם מחללין שבת על ירח שנראה בעליל?
א. כן.
ב. לא.
ג. לא, אך מחשיכין על התחום גם שלא לצורך מצווה.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.
8. מה היה חששו של רבן גמליאל כשאמר לרבי עקיבא: "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא"?
א. שלא יבואו להעיד על ראיית הלבנה בפעמים הבאות.
ב. שאתה גורם להם לטעות בתאריכי החודש.
ג. שאם יעידו עדות שקר עכשיו יחשבו שיכולים להעיד כך כל פעם.
ד. שע"י חטא זה שאתה גורם להם לחטוא - ייענשו לעתיד לבוא.
9. האם טוביה הרופא, בנו ועבדו כשרים להעיד יחד על חידוש הלבנה?
א. בבית דין של כהנים: רק הוא ובנו – כי סברו שקרובים כשרים.
ב. בבית דין של יבנה: יכולים שלשתם להעיד.
ג. בבית דין הגדול: רק הוא ועבדו – כי סברו שאין צורך במיוחסים.
ד. תשובות א' וג' מופיעים במשנה.
10. מהו הכלל המובא במשנה לגבי פסולי עדות?
א. כל עדות שאי אתה יכול להזימה אינה עדות.
ב. כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אינם כשרים לה.
ג. כל עדות שאינה כשרה לנפשות אינה עדות.
ד. כל שאין העדים קרובים, פסולים או מחוסרי כפרה כשרה.
11. האם מותר לטלטל אוכל בשבת בכדי להגיע להעיד עדות החודש?
א. רק במקרה של פיקוח נפש.
ב. לא.
ג. אם הדרך רחוקה אז מותר.
ד. מחלוקת בין ר"א לר"ש.
פרק ב
12. לאחר קלקלת המינים, מה תיקנו חכמים בכדי לוודא את אמינות העדים?
א. שמקבלים עדות רק מן המכירים.
ב. שמעידים רק לפני חצות היום.
ג. שמעידים רק בפני בית דין של שבעים ואחד.
ד. שמקבלים עדות רק מפי כת של ארבעה.
13. לאחר קלקלת הכותים, מה תיקנו חכמים כתחליף למשואות?
א. היו מפרסמים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
ב. היו מכריזים בבית המקדש וחברא חברא אית ליה.
ג. היו יוצאים שלוחין.
ד. בנוסף למשואות נפנפו בסודר.
14. היכן היו מתכנסים העדים שבאו להעיד עדות החודש?
א. בהר הבית.
ב. בחצר גדולה בירושלים הנקראת בית יעזק.
ג. בחצר בית דין הגדול.
ד. מחוץ לשערי הר הבית.
15. מדוע עושים סעודות גדולות לעדים שבאו להעיד?
א. שלא יצאו בבטן ריקה.
ב. שאין מעידים אלא מתוך יישוב הדעת.
ג. מפני שראש חודש היה.
ד. בשביל שיהיו רגילים לבוא.
16. מה היא התשובה הנכונה לשאלה: "לפני החמה או לאחר החמה"?
א. לאחר החמה.
ב. לפני החמה.
ג. אין תשובה נכונה.
ד. שתי התשובות נכונות.
17. לאחר שנמצאו זוג עדים שדבריהם מכוונים – מה עשו עם שאר האנשים שבאו להעיד?
א. היו משלחין אותן לביתם לקול תרועת חצוצרות.
ב. היו מלינין אותם בירושלים עד למחרת ומשלחין אותם.
ג. היו שואלין אותם ראשי דברים.
ד. היו עושים קרבן לכבודן.
18. מי מכריז על קידוש החודש?
א. ראש בית הדין ולאחריו העם.
ב. העדים ולאחריהם העם.
ג. הכהן הגדול ולאחריו העם.
ד. הנשיא ולאחריו העם.
19. לשיטת רבי אלעזר ברבי צדוק, האם מקדשים חודש שלא נראתה בו הלבנה בזמנה? מדוע?
א. כן, שזוהי חובת בית הדין.
ב. כן, שרק מקידושם של בית דין חל א' בחודש.
ג. לא, שעבר זמנו בטל קרבנו.
ד. לא, שכבר קידשוהו שמים.
20. מדוע גזר רבן גמליאל על רבי יהושע לחלל את יום הכיפורים (לפי לוח השנה של רבי יהושע)?
א. כדי להטיל אימה על הציבור.
ב. כי רבי יהושע לא קיבל את החישוב של רבן גמליאל והכריע שיום הכיפורים יוצא בתאריך שונה.
ג. כי רבי יהושע לא כיבדו כראוי.
ד. הוא לא גזר רק איים לגזור.
פרק ג
21. מה עושים כאשר רק בית דין של שלושה הם אלה שראו את הלבנה בחידושה?
א. שנים יעידו בפני השלישי ושנים נוספים שישבו עמו.
ב. ילכו אצל בית דין מומחה מהם.
ג. פשוט מקדשים – בלי עוד אנשים.
ד. ימתינו עד הרגע האחרון האפשרי לקבלת עדות, ואם לא הגיעו עוד עדים אז יקדשו.
22. איזה שופרות כשרים לתקיעה בראש השנה?
א. רק של איל.
ב. כולם חוץ משל איל. וי"א שגם של איל כשר.
ג. כולם חוץ משל פרה. וי"א שגם של פרה כשר.
ד. רק של פרה.
23. מדוע בראש השנה השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שלא כבכל השנה?
א. מפני כבודו של ראש השנה.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. מפני שמצוות היום בחצוצרות.
ד. מפני שמצוות היום בשופר.
24. מהו ההבדל בציפוי של פי השופר של ר"ה לציפוי שופר של תענית?
א. של ראש השנה - בכסף ; של תענית – בזהב.
ב. של ראש השנה - בזהב ; של תענית – בכסף.
ג. של ראש השנה - בכסף ; של תענית – ללא ציפוי.
ד. של ראש השנה - בזהב ; של תענית – ללא ציפוי.
25. מה דין שופר שנסדק ודבקו?
א. כשר.
ב. כשר בדיעבד.
ג. מחלוקת.
ד. פסול.
26. האם אדם ששמע קול שופר מתוך הבור - יצא?
א. יצא.
ב. לא יצא
ג. אם שמע קול שופר – יצא; הד – לא יצא.
ד. מחלוקת.
27. השומע קול שופר או קריאת מגילה מאחורי בית הכנסת ולא כיוון לבו – האם יצא?
א. אם שמע רוב תקיעה או רוב מגילה – יצא.
ב. לא יצא.
ג. יצא.
ד. שופר – לא יצא ; מגילה: בלילה – יצא, ביום – לא יצא.
28. מהו הכלל לגבי הוצאת אחרים ידי חובה במצוות?
א. כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם.
ב. כל שכיוון להוציא והלה כיוון לצאת - יצא.
ג. כל שכשר וכשרים כמותו – יצאו ידי חובתן.
ד. המוציא מחבירו עליו הראיה.
פרק ד
29. האם תוקעים בראש השנה שחל בשבת?
א. במקדש – כן ; במדינה – לא.
ב. לאחר חורבן הבית תיקן רבן יוחנן בן זכאי שבכל מקום שיש בי"ד - תוקעים.
ג. במקדש – לא; במדינה – כן.
ד. תשובות א' וב' נכונות.
30. מהם ארבעת התנאים עבור עיר הסמוכה לירושלים בשביל שתתקע בראש השנה שחל בשבת?
א. שתהא: שותפה, קרובה, רואה ויכולה לבוא.
ב. שתהא: רואה, שומעת, קרובה ויכולה לבוא.
ג. שתהא: רואה, שומעת, שותפה וקרובה.
ד. שתהא: שומעת, קרובה, שותפה ויכולה לבוא.
31. מה תיקן רבן יוחנן בן זכאי לאחר חורבן הבית בדין לולב?
א. שיהא ניטל במדינה יום אחד.
ב. שיהא ניטל גם בשבת.
ג. שלא יהא ניטל בשבת.
ד. שיהא ניטל במדינה שבעה.
32. מהי התקנה שתיקן רבן יוחנן בן זכאי בעניין קידוש החודש?
א. שיהיו מקבלים עדות כל היום.
ב. שקידוש החודש מתקבל במקום הועד.
ג. שאין כת פחותה משלשה.
ד. גם א' וגם ב' הם תקנות של רבן יוחנן בן זכאי.
33. היכן תוקע בתפילת ראש השנה?
א. בקדושת היום, בזכרונות ובשופרות.
ב. במלכויות, בזכרונות ובשופרות.
ג. מחלוקת: ר"י בן נורי – א' ור' עקיבא – ב'.
ד. מחלוקת: ר"י בן נורי – ב' ור' עקיבא – א'.
34. כמה פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות מזכירין?
א. 10.
ב. 12.
ג. 7.
ד. 5.
35. האם מזכירין זכרון, מלכות ושופר של פורענות?
א. לא.
ב. כן.
ג. כל הפסוקים טובים חוץ מהמוזכרים בירמיה ובאיכה.
ד. מחלוקת.
36. שליח הציבור של איזה תפילה בראש השנה מתקיע?
א. אין זה משנה.
ב. התקיעות לא שייכות לסדר התפילה.
ג. של שחרית.
ד. של מוסף.
37. שליח הציבור של איזה תפילה ביום טוב מקריא את ההלל?
א. אין זה משנה.
ב. ההלל לא שייך לסדר התפילה.
ג. של שחרית.
ד. של מוסף.
38. האם המתעסק יצא ידי חובת תקיעת שופר?
א. כן.
ב. לא.
ג. רק אם שמע שלושים קולות.
ד. מחלוקת.
39. מהו שיעור תקיעה?
א. כשלש תרועות.
ב. כשלש יבבות.
ג. כתשע תרועות.
ד. כתשע יבבות.
40. מהו שיעור תרועה?
א. כשלש תרועות.
ב. כשלש יבבות.
ג. כתשע תרועות.
ד. כתשע יבבות.
41. האם יוצאים ידי חובה בתפילת ראש השנה של שליח הציבור או שכל יחיד ויחיד חייב להתפלל?
א. כל יחיד ויחיד חייב להתפלל.
ב. כל יחיד חייב להתפלל וחלק מתפילתו זוהי תפילת שליח הציבור.
ג. שליח הציבור מוציא את כולם ידי חובתם.
ד. מחלוקת ר"ג ות"ק אם א' או ג'.