yeshiva.org.il


גמרא זבחים מבחן דפים מ"ז-ס"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת זבחים, דפים מ"ז-ס"א

א. ביד.
ב. בכלי.
ג. ב' כהנים מקבלים דמו אחד ביד ואחד בכלי.
ד. בתחלה ביד ואחר כך שופכו לכלי.

א. מחלוקת: לר"ע אינו מביא ולרבנן מביא
ב. לכו"ע אינו מביא.
ג. לכו"ע אינו מביא.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. שאין צריך דוקא כהן כשר אלא אף כהן בעל מום.
ב. שאין הכהן צריך לעמוד בצד צפון.
ג. שאין העבודה חייבת להיעשות על ידי כהן אחר אלא יכול להעביה לכהן אחר.
ד. ששחיטתו כשירה אף בזר.

א. צריך לפדותו.
ב. יקבר.
ג. מחלוקת: לת"ק יפדה ולר' יהודה יקבר.
ד. נטמא בירושלים יפדה, נטמא בירושלים יפדה, נטמא מחוץ לירושלים יקבר.

א. בכל גוונא חוזר ומלמד בגזירה שוה.
ב. בכל גווני אין חוזר ומלמד בגזירה שוה.
ג. בכל התורה חוזר ומלמד, ובקדשים אין חוזר ומלמד.
ד. תלוי: בגזירה שוה מופנה מב' צדדין חוזר ומלמד, ואם לאו אינו מלמד.

א. מהא דילפינן פר יום הכפורים מכהן משיח בגזרה שוה וכהן משיח ילפינן מעולה.
ב. מהא דילפינן דבעי ברקיקין סולת גז"ש מחלה וחלה ילפינן מרבוחה.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. נדבר הנלמד מסברא.

א. לכו"ע אינו מטמא כנבילה.
ב. מחלוקת: ר"מ ורבי יוסי אינו מטמא ולר"י מטמא.
ג. לכו"ע מטמא כנבלה.
ד. לכו"ע חמור מנבלה מטמא במגע.

א. לכו"ע שיריים מעכבים - לר' ישמעאל מכפרים ולר"ע אין מכפרים.
ב. מדאורייתא אינם מעכבים - לר"י מדבנן ולר"ע אינם מעכבים כלל.
ג. לר"י מעכבים ומכפרים ולר"ע אינם מעכבים ואינם מכפרים.
ד. לכו"ע שיריים אינם מכפרים - לר"י מעכבים ולר"ע אינם מעכבים.

א. האצבע הגבוהה שבין האצבעות דהיינו "אמה".
ב. האצבע שנוח לו לעבוד עמה ואין חילוק איזה אצבע היא.
ג. האצבע שרגילה למלאכה דהיינו הסמוכה לאגודל שבידו הימנית.
ד. האצבע הקטנה שבאצבעות דהיינו "קמיצה".

א. לכו"ע לא היה לה יסוד בבנין.
ב. לכו"ע לא היה לה יסוד בדמים.
ג. שנתנו שם רק דמים של עולה ולא דמים של חטאת.
ד. מחלוקת: לרב לא היה לה יסוד בבנין וללוי לא היה לה יסוד בדמים.

א. הוקשו לעולה מה עולה בצפון אף הם בצפון.
ב. הוקשו לחטאת וחטאת הוקשה לעולה.
ג. הוקשו לאיל נזיר ואיל נזיר הוקש לעולה.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. שהוילון עצמו נחשב כדלת ותלוי אם הוא פתוח או סגור.
ב. שבכה"ג שיש וילון כשר בדיעבד אך לכתחילה לא יניחנו שם.
ג. שאין הוילון נחשב כלל כיון שלצניעות קעבדי ליה.
ד. שכיון שכל הדין דבעי' שיהיה פתוח הוא מדרבנן לא החמירו בוילון.

א. דינן כמקום העזרה לכל מילי.
ב. לענין אכילה הם כעזרה ולשחיטה אינם כעזרה ואסור לטמא להיכנס מדבנן.
ג. אין להם דין עזרה כלל.
ד. יש להם דין עזרה לאכילה ולאיסור טומאה ואסור לשחוט שם מדרבנן.

א. מדכתיב ובשרם יהיה לך כחזה התנופה ושוק הימין הקישו הכתוב לשלמים.
ב. ילפינן במה הצד משלמים בשניהם הוו קודשים קלים
ג. מדכתיב "לך יהי" הוסיף לכתוב הוי' אחרת ומשו"ה הוקש לשלמים.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. אליבע דר"ע והא דאמר עד חצות הוא מדרבנן.
ב. אליבע דרבי אלעזר בן עזריה.
ג. אליבע דכו"ע.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לרבי יוסי היה המזבח בצד צפון ולר"י בר"י היה חציו בצפון וחציו בדרום.
ב. לכו"ע היה המזבח בצפון ור"י בר"י גמרא גמיר דבעי' בחצי הצפוני.
ג. לכו"ע היה חציו בצפון וחציו בדרום ור"י גמרא גמיר כאילו נשחטו בצפון.
ד. נחלוק בדרשה דקרא וזבחת עליו את עולותיך ואת זבחיך.

א. לכו"ע כשרים.
ב. לכו"ע פסולים.
ג. מחלוקת: לרב כשרים ולר' יוחנן פסולים.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מחלוקת: לרב יוסי על מזבח שעשה משה ולרבי יהודה, על מזבח שעשה שלמה.
ב. לכו"ע על מזבח שעשה משה.
ג. לכו"ע על מזבח שעשה שלמה.
ד. אין הכונה למזבח אלא על מקום העזרה שהיה קטן.

א. לכ"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: למ"ד קדשה לעתיד לבוא מותר ולמ"ד לא קדשה לעתיד לבוא אסור.
ד. מעיקר הדין מותר, ורבנן גזרו שלא יאכלו שמא יאכלו בטומאה.

א. בין במקדש ראשון ובין במקדש שני לא היתה מסייעתן.
ב. בין במקדש ראשון ובין במקדש שני היתה מסייעתן.
ג. לקדשים קלים היתה מסייעתן ובקדשי קדשים לא היתה מסייעתן.
ד. במקדש ראשון היתה מסייעתן, ובמקדש שני לא היתה מסייעתן.

א. שיר הניצחון של עם ישראל.
ב. מזמור שיר לתחיית המתים.
ג. מזמור שיר לעתיד לבוא - ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
ד. כל התשובות נכונות.