מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוס' דפים יז-כו מסכת בבא בתראדף יז
1. החופר בור סמוך לבורו של חבירו - א. באיזה בור צריך להרחיק ג' טפחים? ב. האם צריך להרחיק ג' טפחים גם אליבא דר' יוסי? מדוע?
2. מהו שיעור רוחבו של כותל בור? מניין? למאי נפק"מ?
3. סיכום: בשדה העשויה לבורות
* אביי - לישנא קמא:
* אביי - לישנא בתרא:
* רבא:
בשדה שאינה עשויה לבורות
* אביי :
* רבא - לישנא קמא:
* רבא - לישנא בתרא:
* אביי - לישנא קמא:
* אביי - לישנא בתרא:
* רבא:
בשדה שאינה עשויה לבורות
* אביי :
* רבא - לישנא קמא:
* רבא - לישנא בתרא:
4. סמך הראשון את בורו בהיתר (לפי אביי) - האם השני צריך להרחיק, וכמה?
5. כיצד משמע מהמשנה כשיטת רבא? כיצד יעמיד אביי את המשנה לפי לישנא קמא ולפי לישנא בתרא?
6. הראשן הבא לחפור בור בסלע הבא בידיים - האם צריך להרחיק, לפי אביי ולפי רבא? [לפי רש"י ושתי הגירסאות בתוס'].
7. מדוע צריך להרחיק את הגפת מן המיצר (לדעת רבא) ואין מחכים עד שהשני ירצה לבנות כותל? - ב' סברות, מה הנפק"מ בינהן?
8. ראשון שסמך בהיתר [לפי אביי] - האם השני צריך להרחיק, וכמה: א. בבורות ב. ראשון סמך דבורים והשני חרדל?
9. האם מותר להטמין בסלעים, לפי תירוץ רבא "דמשתכי לקדירה"?
10. כיצד מעשר שני היה מביא לידי תלמוד?
דף יח
11. כיצד חנות של נחתומין מזיקה לאוצר?
12. ג' סוגי מזיקים לכותל הוזכרו בסוגייתנו - מה הם?
13. מדוע מותר לפתוח חנות של נחתומין לפני עשיית האוצר? מדוע הוזכר היתר זה דוקא כאן?
14. הנוטע אילן סמוך לשדה חבירו, כמה צריך להרחיק: א. כשמפסיק צונמא ויש גדר. ב. מפסיק צונמא ואין גדר. ג. לא מפסיק צונמא?
15. "אמר רב פפא - הלוקח" - ג' פירושים!
16. "אילן קדם לבור" - א. במה מדובר, לפי אביי ולפי רבא? ב. מה הדין? ג. כנ"ל לגבי "בור קדם לאילן"!
17. סיכום נקודת המחלוקת בין חכמים לר' יוסי:
לפי שיטת רש"י (ר"י)
* לפי אביי: לכו"ע -
* חכמים -
* לפי רבא: חכמים -
* ר' יוסי -
לפי שיטת ר"ת:
* לפי אביי, וכן רבא במסקנה: חכמים -
* ר' יוסי -
* לפי המקשה "מכלל דר' יוסי סבר על הניזק..": חכמים -
* ר' יוסי -
לפי שיטת רש"י (ר"י)
* לפי אביי: לכו"ע -
* חכמים -
* לפי רבא: חכמים -
* ר' יוסי -
לפי שיטת ר"ת:
* לפי אביי, וכן רבא במסקנה: חכמים -
* ר' יוסי -
* לפי המקשה "מכלל דר' יוסי סבר על הניזק..": חכמים -
* ר' יוסי -
18. סיכום:
* הסומך מזיק כאשר גם השני הוא מזיק -
* (לפי שיטת רש"י) בהיתר גמור כאשר השני הוא ניזק -
* ["בלוקח"] כאשר הראשון סמך אילן והשני בור -
* הסומך מזיק כאשר גם השני הוא מזיק -
* (לפי שיטת רש"י) בהיתר גמור כאשר השני הוא ניזק -
* ["בלוקח"] כאשר הראשון סמך אילן והשני בור -
דף יט.
19. א. מה הם שני הסוגים של נברכת הכובשים? ב. כמה על כל אחד מהם להרחיק מן הבור של חבירו, ומדוע?
20. האם אדם רשאי שלא להרחיק מבור חבירו - א. בור, שיח, מערה ב. גפת, זבל, מלח - אם סד בסיד?
21. האם מותר להטמין בסלעים לפי תירוצו של רבא, ומדוע? [לפי ג' הפירושים בתוס'].
22. האם אדם צריך להרחיק חול מכותל חבירו? מדוע?
23. כיצד זרעים מזיקים לכותל, כשנזרעו בתוך ג' טפחים, לפי ההס"ד ולפי המסקנה?
24. סיכום הרחקת זרעים ב"כרם":
* הגדרתו:
* יש להרחיק ממנו:
* מן הגפנים (מדין כלאיים) בגפן יחידי -
* מענף הנכנס לקרקע ויוצא מן הקרקע -
* מענף שבתוך הקרקע -
* באילן אחר -
* הגדרתו:
* יש להרחיק ממנו:
* מן הגפנים (מדין כלאיים) בגפן יחידי -
* מענף הנכנס לקרקע ויוצא מן הקרקע -
* מענף שבתוך הקרקע -
* באילן אחר -
25. באיזה תנאים רקיק ממעט בחלון: א. מצד לישתו ב. מצד הכונה בהנחתו.
26. מה הוא השיעור של חלון: א. עשוי לתשמיש ב. עשוי לאורה ג. נעשה מעצמו ד. עשוי לאויר ולשמור גנות.
27. מדוע בענין שתבן החוצץ בחלון יהיה מסוגל לעמוד בפני עצמו?
דף כ.
28. האם, ובאיזה אופן, כלי ממעט בחלון? מדוע? - א. בכלי חרס ב. בכלי מתכת ג. כלי עץ.
29. האם ביטלו במקומם את - א. טפיח שפקקו בו את המאור בשבת ב. תיבה של ס"ת שהניחוה בפתח ע"מ לחצוץ - ומדוע?
30. חבית של מתכת בחלון - מדוע אינה מעבירה את הטומאה לבית אחר מדין "חרב הרי הוא כחלל"?
31. מה דין עשבים שעלו מאליהן: א. לענין מעוט החלון? ב. לענין חציצה בפני הטומאה מדין אהל?
32. מה דין דבר שיש בו רוח חיים? א. לענין מעוט בחלון? ב. לענין מחיצה?
33. מדוע צריך שני פסוקים ללמד שעכו"ם אינו מקבל טומאה [אחד בטומאת מת ואחד בטומאת זיבה]?
34. מלח - א. האם מקבל טומאה? ב. האם כשר לעשותו מחיצה, ובאיזה תנאי?
35. ריחיים של חמור - א. מה הם, וכיצד טוחנים בהם? ב. כיצד הם מסוגלים להזיק?
דף כג.
36. "אין חזקה לנזיקין" - א. לאיזה נזיקין אין חזקה, ומדוע? ב. מה הדין כאשר המחזיק מביא ראיה שקנה זכות זו? נמק!
37. לגבי מה נאמרו כל אחד מן השיעורים הבאים [ ביחס ליונים]: א. 50 אמה? ב. שלושים ריס? ג. אפ' מאה מיל?
38. שובך שהורחק מן העיר 50 אמה - מדוע אין חשש שהיונים יאכלו תבואה שבשדות?
39. תבואה שבעיר ותבואה שבשדות - מה הסברא לחשוש יותר לאכילת יונים בכל אחת מהן?
40. א. באיזה אופן הרבים יכולים למחול ליחיד שהוציא זיזים וגזוזטראות?
41. ב. האם רבים נוחים יותר למחול מיחיד, ומדוע?
42. מה הוא המקור בתורה לכך ש: א. הולכים אחר הרוב? ב. הולכים אחר הקרוב?
43. באיזה אופן אמרינן שהעיר הקרובה אל החלל מביאה עגלה ערופה, ומדוע? לפי זה, האם צריך פסוק ללמוד שירושלים אינה מביאה עגלה ערופה? הסבר!
44. האם כוונת התורה לומר שמוכח שהרוצח בא מן העיר הקרובה? הבא ראיות לשני הצדדים!
45. מה חידש ר' חנינא שאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב יותר מהמשנה של ט' חנויות?
46. מדוע הקשו מעגלה ערופה דוקא על ר' חנינא ולא על המשנה של ט' חנויות?
47. מדוע הוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש, לפי רש"י ולפי ר"ת?
48. מה באמת דינו של ניפול מדדה שנמצא רגלו אחת תוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ לנ' אמה?
דף כד.
49. "דם הנמצא בפרוזדור... שורפים עליו את התרומה" - מה למד רבא מדין זה?
50. מדוע נצרכנו ל"תני ר' חיא" כדי ללמוד שרובא דאוריתא?
51. מדוע הצרכנו תרי רובי בנבעלה ואין ידוע למי? האם יש סברא דומה בט' חנויות?
52. מי הביא את "תני ר' חיא", ולשם מה?
53. חבית שצפה בנהר - מה דינה כשנמצאת כנגד עיר שרובה ישראל, וכנגד עיר שכולה ישראל?
54. קנקן יין שנמצא בכרם של ערלה - מה דינו, ומדוע? מה הדין בענבים?
55. כמה צריכים להרחיק את האילנות מהעיר, וכמה צריך להרחיק את הזרעים? נמק!
56. א. אילן שקדם לעיר, ואילן שקדם לבור - מה דינם, ומדוע? ב. מה הדין כאשר העיר קדמה וכאשר הבור קדם? ג. מה הדין בספק מי קדם?
דף כה.
57. מה הם דיני ההרחקה מן העיר, של נבילות קברות ובורסקי?
58. מאיזה טעם אין עושים בורסקי כלל בצדדים מסויימים, לפי ת"ק ולפי ר' עקיבא?
59. מי שסמך בהיתר, ואח"כ נעשה מזיק בגירי דיליה - האם צריך להרחיק?
60. האם עוצרי השומשמין סמכו בהיתר לחצירו של פאפי יונאה. נמק!
דף כו.
61. כדנייד נכתמא אפומא דחצבא - פרש לפי רש"י ולפי ר"י!
62. "זורה ורוח מסייעתו": א. האם בשבת חייב חטאת. ב. האם מותר לעשות זאת במקום שהמוץ עלול להזיק? ג. האם חייב לשלם במקרה שהמוץ הזיק? נמק!!
63. מה שיעור ההרחקה של אילן: א. משדה חבירו? ב. מגפנים של חבירו? נמק!
64. אילן ששרשיו מתפשטים לתוך שדה חבירו - א. האם חבירו רשאי לקוצצם? ב. למי שייכים השרשים?
65. האם יש מעילה בשרשי האילן: א. אילן של הדיוט ושרשיו בשל הקדש ב. אילן של הקדש ושרשיו בשל הדיוט ג. אילן של הקדש ושרשיו בשל הקדש.
66. אילן הסמוך למיצר בתוך ט"ז אמה - מה טעמו של עולא הפוטר אותו מביכורים, לפי רש"י ולפי ר"ח? מה הנפק"מ ביניהם?