Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תנ"ך חומש שמות שמות פרשת שמות ב'
ממוצע הציונים עד כה: 76%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת שמות

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "...שבעים נפש ויוסף היה במצרים" והלא הוא ובניו בכלל שבעים ומה בא ללמדנו? (ברש"י)
א. להודיע רשעותם של המצרים שאע"פ שהיה יוסף במצרים והצילה מרדת שחת לא שתו ליבם לזה.
ב. שקול יוסף כנגד שבעים בני יעקב יחד.
ג. להודיע צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו.
ד. יוסף שיצא מן הכלל בא ללמד, מה הוא צדיק אף כל השבעים נפש צדיקים כמותו.

2. "ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים" מדוע? (פשט הכתוב)
א. שהיתה להן יראת שמים.
ב. נשי ישראל היו בקיאות כמילדות.
ג. לא פחדו מפרעה.
ד. פחדו מה יגידו השכנים והעם עליהן.

3. תיבה שיסודה ב' אותיות (זוהי דעת רש"י, וחכמי ספרד חולקים על דעה זו וסוברים שאין שורש פחות משלוש אותיות) ונתן ו' י' בראשה, מה ההבדל אם האות י' נקוד בצירי או בחיריק? (ברש"י)
א. כשהאות י' נקודה צירי הוא מפעיל אחרים, וכשנקודה חיריק הוא לעצמו.
ב. היפך תשובה א'.
ג. כשהאות י' נקודה צירי הוא מהבניינים הכבדים וכשנקודה חיריק מהבניינים הקלים.
ד. כשהאות י' נקודה צירי יבוא דגש לאחר היו"ד, וכשנקודה חיריק בלא דגש.

4. "ויקח את בת לוי" (ליקוחין שניים) בת כמה היתה וכיצד הוא החשבון? (ברש"י)
א. בת 140 – שנולדה בין החומות, 210 שנה נשתהו וכשיצאו היה משה בן 70 שנה.
ב. בת 130 – שנולדה בין החומות, 210 שנה נשתהו וכשיצאו היה משה בן 80 שנה.
ג. בת 90– שנולדה בין החומות, 210 שנה נשתהו וכשיצאו היה משה בן 120 שנה.
ד. בת 320– שנולדה בין החומות, 400 שנה נשתהו וכשיצאו היה משה בן 80 שנה.

5. כתב רש"י "היולדת לשבעה יולדת למקוטעין" מה פרושו? (שפ"ח אות ע')
א. אשה שילדה אחר שבעה חודשי הריון אינה יולדת שוב כסדר הרגיל אלא בהפסקות גדולות, היינו למקוטעין.
ב. אשה שילדה ילד שביעי בן זה יקטע דהיינו ישמיד יצר הרע מקרבו.
ג. היולדת בחודש השביעי יכולה ללדת באמצעו והולד ישאר חי.
ד. היולדת בחודש השביעי דהיינו תשרי אינה חייבת להשלימו.

6. "והנה נער בכה" מה דרשו חז"ל?
א. ראה בת פרעה שהיא מצורעת והחל לבכות עליה שתתרפא.
ב. כאן בכה משה ולא יותר שנתנערה הבכיה ממנו.
ג. קולו כנער.
ד. שניעור אצלו הבכי, שעד אותו היום לא בכה.

7. "וירא כי אין איש" מה דרשו חז"ל?
א. ראה שהיה שפל שאין ראוי לקרותו איש.
ב. אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגיר.
ג. אין איש רואהו.
ד. תשובות א' וג' נכונות.

8. "הלהרגני אתה אֹמר" במה הרג משה את המצרי? (כל התשובות נכונות יש למצוא מה כתב רש"י)
א. הכהו באגרוף.
ב. מגרפה של טיט נטל והוציא את מוחו.
ג. בשם המפורש.
ד. כל "הרג", הינו בסיף.

9. "ויבאו הרעים ויגרשום" את בנות יתרו, מדוע?
א. מפני הנידוי (שנידו את יתרו אביהן כשעזב ע"ז).
ב. שהיה להם חוק שהגברים משקים צאנם ראשונים.
ג. שהיתה הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים.
ד. אל תקרי רוֹעים אלא רַעִים שרק הרעים גרשום ומשום צרות עין.

10. "מתוך הסנה" ולא אילן אחר, מדוע? (כל התשובות נכונות, יש למצוא מה כתב רש"י)
א. רמז לו שיחיה 120 שנה כמנין הסנה.
ב. משום עמו אנוכי בצרה (שהסנה הוא שיח קוצני).
ג. הסנה יש לו 5 עלין א"ל הקב"ה למשה אין ישראל נגאלין אלא בזכות אברהם, יצחק, יעקב, בזכותך ובזכות אהרון.
ד. מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה משתרטת כך כשירדו ישראל למצרים לא הכירה בהם בריה וכשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה.

11. "זה שמי לעלם" חסר ו' "וזה זכרי" מה פרשו חז"ל?
א. "וזה זכרי" שאסור לקרוא את שם ה' באותיותיו, "זה שמי לעלם" שצריך לקרוא שם ה' באדנות.
ב. "זה שמי לעלם" שלא ישתנה בכל הדורות, "וזה זכרי" ולא ישתכח.
ג. "זה שמי לעלם" שלא יהגה אדם את השם באותיותיו (העלימהו), "וזה זכרי" למדו היאך נקרא (באדנות).
ד. "זה שמי לעלם" בכל הזמנים ובכל העולמות, "וזה זכרי" שאסור לאדם לשכוח את הבורא ולו לרגע קט.

12. "מזה בידך" מדוע נכתב כתיבה אחת? (ברש"י)
א. לדרוש מִזה שבידך אתה מכה את מצרים.
ב. מִזה שבידך אתה עתיד ללקות כשתכה את הסלע.
ג. מִזה שבידך אתה עתיד ללקות שחשדת בכשרים (שהם סופם להאמין שכתוב "ויאמן העם" ואתה לא).
ד. עם יד זאת אתה עתיד להזות (רמוז במילה "מזה") מים על המצורעים.

13. מהיכן למדנו שמידה טובה ממהרת לבוא ממידת פורענות?
א. שנאמר "ויהי למטה בידו" שרק החזיק בו משה בנחש כבר נהפך למטה אבל כשהשליכו ארצה נאמר "וישליכהו ארצה" דהיינו כשהשליכו עדיין היה מטה ורק אח"כ "ויהי לנחש".
ב. שכתוב "והיו לדם ביבשת" אבל כשהוציאם עדיין היו מים.
ג. שכתוב "ויוציאה מחיקו והנה שבה" בעודה בחיקו כבר שבה כבשרו, אבל כשידו נהיתה מצורעת כתוב "ויוציאה והנה ידו מצורעת" לא נצטרעה היד עד שהוציאה.
ד. שהרי לקח לפחות שבוע לסיום כל מכה, אך יציאת מצריים היתה ישר בחצות הלילה.

14. כמה ימים היה מפתה הקב"ה את משה לילך בשליחותו?
א. שלושה ימים.
ב. שבעה ימים.
ג. חודש שלם.
ד. שנים עשר יום.

15. "ושמח בלבו" (אהרון ישמח שאתה עולה לגדולה), למה זכה אהרון משמחה זו?
א. זכה להשכין שלום בין אדם לחברו, בא שלום באה שמחה.
ב. זכה להביא ענני כבוד שהיו מגינים על עם ישראל וכשאדם מוגן יכול כבר להיות שמח.
ג. זכה לעדי (קשוט) החושן הנתון על הלב.
ד. זכה להטיב את המנורה ואין לך שמחה יותר גדולה מן האור.

16. "כל המפתים אשר שמתי בידך" על אלו מופתים מדובר? (דעת רש"י)
א. על שלושת המופתים שציוה לעשותם לפני ישראל, ציוה לעשותם לפני פרעה שלא מצינו שום מופת אחר שנתן לו.
ב. מדובר על מופתים שהוא עתיד לשום בידו במצרים.
ג. מדובר על מופת אחד שנהפך המטה לנחש ודייק מלשון הפס' שאמר "בידך" דהיינו המטה.
ד. על קריאת ים סוף שהוא עתיד להרים את ידו ולחצות את הים.

17. כיצד הבינה צפורה שעל המילה בא מלאך להרוג את משה? (רש"י ושפ"ח אות ח')
א. שהיה המלאך בולעו מראשו עד ירכיו וחוזר ובולעו מירכיו עד אותו מקום.
ב. שכתוב "וירף" (המלאך ממנו) אז הבינה שעל המילה בא להורגו.
ג. תשובות א' ב' נכונות אלא שקשה על רש"י.
ד. צפורה רוח הקדש היתה לה.

18. נוגש ושוטר, מי ממונה על מי, ומי היו? (ברש"י)
א. שוטר – ממונה על כמה נוגשים, השוטר מצרי והנוגש ישראלי.
ב. נוגש – ממונה על כמה שוטרים ושניהם ישראלים.
ג. שוטר - ממונה על כמה נוגשים ושניהם מצריים.
ד. נוגש – ממונה על כמה שוטרים, נוגש מצרי ושוטר ישראלי.

19. כל נִצים ונִצבים למי הכוונה? (ברש"י)
א. גלית וחבריו.
ב. מספרי לשה"ר.
ג. דתן ואבירם.
ד. אלו שפשטו ידם בגזל.

20. "עתה תראה" הרהרת על מידותי, איזה עונש קיבל משה? (ברש"י)
א. שהיתה הכהונה אמורה לצאת ממנו ונתנה לאהרון.
ב. שלא יכנס לא"י.
ג. שאמר לו הקב"ה "לא תוכל לראֹת את פני".
ד. שאמר לו הקב"ה "יען לא האמנתם".