דף הבית מבחנים תנ"ך חומש שמות תרומה פרשת תרומה ב'
רשימת נושאים:
אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תנ"ך חומש שמות תרומה פרשת תרומה ב'
ממוצע הציונים עד כה: 76%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת תרומה

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "תקחו את תרומתי" אלו שלוש תרומות רמוזות בפרשה? (ברש"י)
א. תרומת המשכן, תרומת המזבח, תרומת ההיכל.
ב. תרומת המשכן, תרומת בקע לגולגולת לאדנים, תרומת בית קדש הקדשים.
ג. תרומת המזבח, תרומת בקע לגולגולת לאדנים, תרומת המשכן.
ד. תרומת מעשר, תרומה גדולה, תרומת המשכן.

2. "זר זהב" אם נביט מהצד אל הארון, האם נראה את עובי הכפורת (מכסה הארון) ומדוע? (ברש"י)
א. ודאי שנראה, שהכפורת היתה מונחת על עובי הכתלים והיתה נראית מהצד.
ב. לא היתה נראית, כיון שהיתה משולשלת בתוך הארון והיתה מונחת על לוחות הברית.
ג. לא היתה נראית, כיון שהארון החיצוני היה גבוה ומכסה את עובי הכפורת, והכפורת היתה מונחת על עובי הכתלים של ארון העץ והזהב הפנימי.
ד. חציה היתה נראית וחציה לא , שהיתה שקועה בלחץ עד חציה.

3. "פרשי כנפים" כמה אורך החלל שבין הכנפיים לכפורת? (ברש"י)
א. 150 אצבעות כמנין כנף.
ב. ששה טפחים.
ג. שנים עשר טפחים.
ד. עשרה טפחים.

4. "ודברתי אתך" במה היו מכחשים שני כתובים זה את זה? (ברש"י)
א. כתוב אחד אומר שהדבור בא מעל הכפורת, והכתוב השני אומר שבא מחוץ לפרוכת.
ב. כתוב אחד מעל הכפורת, כתוב שני מבין הכרובים.
ג. כתוב אחד מחוץ לפרוכת וכתוב שני אומר שהדבור בא מעל מזבח הזהב.
ד. כתוב אחד אומר שהדבור בא מעל הכפורת, והכתוב השני אומר שבא מתחת לכפורת.

5. איזו מחלוקת הביא רש"י בענין המסגרת?
א. י"א רוחבה טפח וי"א שתי אצבעות.
ב. י"א בליטות היו לו וי"א חלק היה.
ג. י"א כמין רשת מחוררת היה וי"א פס זהב מלא ומעוטר היה.
ד. י"א למעלה היתה סביב לשולחן וי"א למטה היתה תקועה מרגל לרגל

6. "ועשית זר זהב למסגרתו" היכן היה הזר מונח?
א. על המסגרת.
ב. מתחת למסגרת.
ג. בצידה השמאלי.
ד. בצידה הימני.

7. מה פרוש קערותיו, כפותיו, קשותיו ומנקיותיו?
א. קערותיו-דפוס שהיה עשוי כעין הלחם, אחד של ברזל שנאפה בו והשני של זהב שמונח בו לאחר אפיה עד שמסדרו (וישנו דפוס נוסף שמסדרו כשהוא בצק). כפותיו-2 בזיכין (כמין כף שלנו גדולה מעט) שבהם נותנים שני קומצי לבונה. קשותיו-חצאי קנים חלולים המבדילים בין לחם ללחם, והלחם יושב על אותם קנים. מנקיותיו-יתדות זהב עומדים בארץ וגבוהים עד למעלה מן השולחן הרבה, ומפוצלין לאורכן ועל אותם פיצולים יושבים הקנים.
ב. כתשובה א' אלא שבמקום קערותיו צריך להיות מנקיותיו, ובמקום מנקיותיו קערותיו.
ג. כתשובה א' אלא שבמקום קשותיו צריך להיות מנקיותיו, ומקום מנקיותיו קשותיו.
ד. תשובות א' וג' נכונות.

8. "גביעיה" למה היו משמשים הגביעים? (ברש"י)
א. לתת את השמן בתוכם.
ב. היו נותנים בהם את הפתילות הישנות (שהיו בולטות מעט והיה שם מקום) עד שיסלקום.
ג. לנוי בלבד.
ד. בהם היו מאכסנים את השמן, ומהם היו מוזגים את השמן למנורה.

9. "כפתר" כמה כפתורים ופרחים היו בכל קנה וקנה (מלבד רגל המנורה ומקום חיבורה עם הבסיס)?
א. שני כפתורים ושני פרחים.
ב. כפתור אחד ופרח אחד.
ג. שני כפתורים ולולאה אחת, פרח אחד ואגרטל אחד.
ד. שלוש כפתורים ופרח אחד.

10. כמה גביעים כפתורים ופרחים היו למנורה בסך הכל? (ברש"י)
א. 22 גביעים, 22 כפתורים, 22 פרחים.
ב. 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים.
ג. 31 גביעים, 13 כפתורים, 7 פרחים.
ד. 11 גביעים, 22 כפתורים, 9 פרחים.

11. כמה היה משקל המנורה עם כל כליה? (דעת רש"י במחלוקת)
א. ליטרא אחת ששוקלים בה כסף למשקל קולוניא והם 100 זהובים.
ב. 7 ככרות זהב טהור כנגד 7 קנים.
ג. ככר זהב.
ד. חצי ככר זהב טהור.

12. "ככר זהב טהור" כמה זהובים שוה הסלע?
א. 25 זהובים.
ב. 20 זהובים.
ג. 12 זהובים.
ד. 4 זהובים.

13. "אשר אתה מראה" מה ההבדל אם המם נקודה בפתח או בקמץ (ונקרא כקמץ חטף)? (ברש"י)
א. בפתח הכונה למראה שרואים בה, בקמץ פרושה אני מראה לאחרים.
ב. בפתח הכונה למראה חיצוני ובקמץ למראה פנימי.
ג. בפתח אתה מראה לאחרים ובקמץ אחרים מראים לך.
ד. בפתח אספקלריה שאינה מאירה ובקמץ אספקלריה מאירה.

14. כשפרשו עשר היריעות על המשכן, כמה אמות היו מגולות מרחבו של המשכן וכמה מאורכו? (לדעה ראשונה ברש"י, כולל מה שתחוב באדנים)
א. אמה וחצי מרחבו ואמה וחצי מארכו.
ב. עשר היריעות נעשו במדויק לכסות את המשכן כולו.
ג. שתי אמות מרחבו ושתי אמות מארכו.
ד. שתי אצבעות מרחבו ושתי אצבעות מארכו.

15. "שלשים באמה" מה היה מגולה לאורך המשכן לאחר שכסוהו ביריעות עיזים? (ברש"י)
א. האדנים בלבד.
ב. האדנים ושני טפחים מהקרשים.
ג. האדנים היו מכוסים ואמה אחת מהקרשים מגולה.
ד. האדנים ושלוש טפחים מהקרשים.

16. "יהיה סרוח על צדי" איזו דרך ארץ למדנו מכאן? (ברש"י)
א. שאין לאדם לקמץ בהוצאות הקשורות לשמיא, שהיריעות היו עודפות ומונחות על הארץ.
ב. שיהא אדם חס על היפה (שלא היו היריעות מגיעות לארץ כדי שלא יטנפו).
ג. דרך ארץ שיגלה אדם בלבושו רק את מנעליו שהרי בצד דרום וצפון היו מגולים האדנים שהם כמו מנעלים.
ד. שאדם נסרח ונשען יעשה זאת על צידו משום דרך ארץ.

17. איזו מחלוקת מביא רש"י בין רבי נחמיה ורבי יהודה?
א. דעת ר' נחמיה- שני מכסאות נוספות היו, אחת של עורות אילים מאודמים ולמעלה ממנו מכסה עורות תחשים. דעת ר' יהודה- מכסה אחד היה חציו של עורות אילים מאודמים וחציו של עורות תחשים.
ב. הפך תשובה א'.
ג. כתשובה א' אלא שר' יהודה סובר שני שלישים היו של עורות אילים ושליש אחד עורות תחשים.
ד. כתשובה א' אלא שר' נחמיה סובר שהיו 3 מכסאות נוספות, עורות אילים, עורות תחשים ועורות צבאים.

18. "ושני קרשים תעשה למקצעת" כמה משני קרשים אלו היו נראים בתוך המשכן ומדוע? (מדובר על צידו המערבי של המשכן ששם היו 8 קרשים ורוחב הקרש אמה וחצי)
א. אמה בצד זה ואמה בצדו השני להשלים רחבו הפנימי לעשר אמות.
ב. כתשובה א' אלא שהיה זה חצי אמה.
ג. כתשובה א' אלא שהיה זה להשלים רחבו ל-12 אמה.
ד. כתשובה א' אלא שהיה זה להשלים ל-8 אמות.

19. "וצפית אותו נחשת" לכפר על מה? (ברש"י)
א. לכפר על ע"ז הדומה לנחוש.
ב. לכפר על מידת הכעס שנאמר "ומצחך נחושה".
ג. לכפר על עוון אדה"ר שנעשה ע"י נחש.
ד. לכפר על עזות מצח.