Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא נדרים מבחנים דפים לג-מה
ממוצע הציונים עד כה: 75%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת נדרים דפים לג-מה

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. באיזה נדר נאמר שהמודר ממנו מאכל נאסר בכל הנאות המביאות לידי אכילה? (לג.)
א. באומר הנאת מאכלך עלי.
ב. באומר הריני מודר ממך מאכל.
ג. באומר הנאתך עלי.
ד. באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי.

2. "מחזיר לו אבידתו" באיזה אופן איירי דין זה ללישנא בתרא? (לד.)
א. כשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה.
ב. כשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר לכו"ע מותר, וכשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה פליגי ר' אמי ור' אסי.
ג. כשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר פליגי ר' אמי ור' אסי, וכשנכסי מחזיר אסורים על בעל אבידה מותר.
ד. כשנכסי בעל אבידה אסורים על המחזיר.

3. היה לפניו ככר של הפקר והקדישה ואח"כ נוטלה בשבילו, באיזה אופן מעל? (לד:)
א. אם הוציאה מרשותו מעל ואם נטלה בתוך רשותו לא מעל.
ב. אם נטלה לאכלה מעל לפי כולה, להורישה לבניו מעל רק לפי טובת הנאה שבה.
ג. אם נהנה מן הככר מעל אבל נוטלה בלבד, לא מעל.
ד. אם נטלה לאכלה מעל לפי טובת הנאה שבה, להורישה לבניו מעל לפי כולה.

4. אמר ככרי עליך ונתנה לו במתנה מי מעל - למסקנא? (לה.)
א. הנותן כיון שהוציאה מרשותו.
ב. המקבל ברגע שנכנס לרשותו.
ג. המקבל מעל כשיוציאה מרשותו.
ד. שניהם מועלים, הנותן והמקבל.

5. באיזה קרבנות א"ר יוחנן שאפשר להקריבן גם בלי דעת הבעלים? (לה:)
א. דוקא במחוסרי כפרה דהיינו הטמאים שהקרבן בא לטהרם ולא לכפרה על חטא.
ב. דוקא בקרבנות שבאו לכפר על חטא כגון מחוסרי כפרה אבל נדרים ונדבות לא.
ג. דוקא נדרים ונדבות שלא באו לכפר על חטא.
ד. בכל הקרבנות.

6. מה הטעם דאדם יכול למנות בניו ובנותיו הקטנים על פסחו אף שאין להם דעת? (לו.)
א. דילפינן מקרא מדכתיב "שה לבית אבות".
ב. דלא בעינן דעת כמו שמצינו דיכול להפריש פסח על חבירו גם בלי דעתו.
ג. דשה לבית אבות לאו דאורייתא, ואין בהם איסור לאכול מן הפסח שלא למנוייו.
ד. דילפינן מקרא דכתיב "איש לפי אכלו" כיון דראוי לאכילה נמנה אף שלא מדעתו.

7. באיזה אופן תורם המדיר תרומותיו של המודר - למסקנא? (לו:)
א. באומר לו כל הרוצה לתרום יתרום.
ב. באומר לו כל התורם אינו מפסיד.
ג. באומר לו כל השומע קולי יתרום.
ד. כשלא אמר לו כלל רק אז יוכל לתרום מדין זכין לאדם שלא בפניו.

8. "תינוקות לא קורין בתחילה בשבת וכו'" - מה הטעם למסקנא? (לז:)
א. משום איסור שכר שבת.
ב. דיפנו אבות התינוקות למצות שבת, א"נ כיון דאוכלים מאכלים שונים בשבת קשה עליהם העיון.
ג. גזירה משום שמא יקראו בשטרי הדיוטות.
ד. גזירה משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר.

9. "עיטור סופרים הלכה למשה מסיני" - מה זה "עיטור סופרים"? (לז:)
א. התגין שעל האותיות שמעטרין את הכתב.
ב. זה פיסוק הטעמים.
ג. יש אם למקרא ויש אם למסורה.
ד. מלים הנוספות בקרא שבאו לעטר את הלשון כגון אחר תעבורו, אחר תלך.

10. המודר הנאה מחבירו האם מותר להשקותו? (לח:)
א. משקהו כוס של אבל, א"נ כוס של בית המרחץ.
ב. ב משקהו כוס של ברכה אבל סתם כוס אסור.
ג. אסור להשקותו.
ד. מותר להשקותו דעל זה לא התכוון לאוסרו.

11. "ביקור חולים אין לה שיעור" - מה הכוונה? (לט:)
א. אין שיעור למתן שכרה.
ב. אפי' מאה פעמים ביום, א"נ אפי' גדול אצל קטן.
ג. אפי' כמה אנשים אצל חולה אחד.
ד. שאפי' חולה מסוכן מאוד נוטלין א' מששים בחוליו.

12. מתי אינו רצוי ליכנס אצל חולה לבקרו? (מ.)
א. בשבת, כדי שלא יצטער המבקר.
ב. בשעה שהחולה אוכל, כדי שלא יתבייש ממנו.
ג. בשלש שעות ראשונות ושלש שעות אחרונות ביום כדי שלא יתייאש מלהתפלל עבורו.
ד. כששוכב ע"ג קרקע.

13. לאיזה חולה אין מבקרין? (מא.)
א. חולי מעיים חולי העין ומיחושי הראש.
ב. לחולה שיש בו סכנה.
ג. לחולה שיש לו מי שישמשנו.
ד. לחולה שאין בו סכנה.

14. "מרפאהו רפואת הנפש אבל לא רפואת ממון" - מה הכוונה למסקנא? (מא:)
א. שמרפאהו בחנם אבל לא בשכר.
ב. שמרפא רק לחולה שיש בו סכנה ולא במחלה שאין בו סכנה.
ג. שמותר להחזירו בתשובה שהיא רפואת הנפש.
ד. שמרפא את גופו אבל לא בהמתו.

15. האומר "נכסים אלו" או "נכסי" עליך, ויצאו מרשותו, האם נאסר בנכסים - למסקנא? (מב:)
א. "נכסים אלו", אסור, "נכסי" מותר.
ב. "נכסים אלו" אסור, "נכסי" לרב ושמואל אסור, ולר' יוחנן ור"ל מותר.
ג. "נכסים אלו" מותר, "נכסי" אסור.
ד. בין "נכסים אלו" ובין "נכסי" - קיי"ל אדם אוסר אף לכשיצא מרשותו.

16. המודר הנאה מחבירו האם מותר ליכנס לתוך שדהו בשביעית ללקוט פירות? (מב:)
א. מותר, כיון דאפקריה רחמנא.
ב. אסור, דפירות אפקריה רחמנא ולא ארעא.
ג. לעולא, באמצע השדה מותר ושעל הגבולין אסור, לרשב"א בכל מקום אסור גזירה שמא ישהה.
ד. לעולא באמצע השדה אסור ושעל הגבולין מותר, לרשב"א בכל מקום מותר דלא גזרו.

17. האם מותר למדיר ללוות כסף מן המודר? (מג.)
א. מותר.
ב. אסור.
ג. לר' יוסי ב"ח אסור כיון שיהא לו הנאה בשעת הפרעון ולאביי מותר דלא חיישינן לכך.
ד. לר' יוסי ב"ח מותר, אא"כ נדרו הנאה זה מזה, לאביי אסור לגזירה ללוות משום להלוות.

18. אמר קונם שדה שאני חורש בפרתך לעולם, האם מותר לחרוש ע"י אדם אחר? (מג.)
א. אם דרכו לחרוש מותר ע"י אדם אחר, ואם אין דרכו לחרוש אסור לכל אדם.
ב. אם דרכו לחרוש אסור לו ולכל אדם, ואם אין דרכו לחרוש מותר ע"י אדם אחר ורק לו אסור.
ג. אסור לכל אדם.
ד. מותר לכל אדם ורק לו אסור.

19. המפקיר את כרמו ולשחר עמד ובצרו, האם נפטר ממתנות עניים שבכרם? (מד:)
א. פטור מכולם, שהפקר פטור מן המעשרות.
ב. חייב בכולם, שגזרו עליו משום חשש הערמה.
ג. חייב בפרט בעוללות בשכחה ובפאה, משום דכתיב תעזוב יתירא, ופטור ממעשרות.
ד. חייב בפרט בעוללות ובמעשרות, משום דכתיב תעזוב יתירא, ופטור משכחה ופאה.

20. מה דין הפקר בפני שני אנשים בלבד? (מה.)
א. לר' יוחנן דינו כמתנה דאינו הפקר עד שיגיע לרשות זוכה ולר' יהושע בן לוי מה"ת הוי הפקר ומדרבנן לא.
ב. לר' יוחנן הוי הפקר גמור, ולר' יהושע בן לוי אינו הפקר.
ג. לר' יוחנן מה"ת סגי בחד ורבנן החמירו להצריך ג', לר' יהושע בן לוי אף מה"ת בעינן ג'.
ד. הוי הפקר כיון דיש עדים בדבר, ואפ"ה יכול לחזור בו עד דהוי בפני שלשה.

שאלות ללומדי ר"ן
21. מי שעמד ופירנס אשת חבירו סתם ולא לשם מזונות האם איבד מעותיו - לחנן? (לג: ד"ה גזירה)
א. איבד מעותיו.
ב. לא איבד מעותיו.
ג. לרשב"א לא איבד מעותיו דדינו כהלואה, לר"ן גם בזה איבד מעותיו.
ד. לרשב"א איבד מעותיו, ולר"ן אם התנה בפני עדים שהבעל יחוייב להחזיר, אז לא איבד מעותיו.

22. האם מותר ליטול שכר על לימוד מקרא לגדול - להלכה? (לז. ד"ה ורבי יוחנן)
א. מותר, דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, דלוקחים שכר פיסוק טעמים.
ב. מותר, דנחשב כשכר בטילה אבל שכר על הלימוד אסור.
ג. אסור, דמה אני בחנם אף אתה בחנם.
ד. בהבלעה מותר, שלא בהבלעה אסור.

23. המדיר את בנו לתלמוד תורה, האם מותר לבן להביא לאביו חפצים מן השוק? (לח: ד"ה ירושלמי)
א. מותר, דאדעתא דהכא לא אדריה.
ב. אסור.
ג. לאביו מותר לאמו אסור, בגלל ביטול תורה של אביו.
ד. לאשה ולאיש מסויים מותר כי אין דרכם ללכת לשוק ואדעתא דהכא לא אדריה.

24. האם מותר לטבול בנהרות - לשיטת ר"ת? (מ: ד"ה ולענין)
א. אסור שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין.
ב. מותר בכל הנהרות כל השנה, לבד מנהרות המכזבין דאין מתברכים מכיפיהם.
ג. מותר דוקא ביומי תשרי אבל ביומי ניסן אסור.
ד. בכל הנהרות אסור ורק בפרת מותר, דמתרבין מכיפיהם.

25. "אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר" - מה הכוונה? (מא: ד"ה אבל)
א. מותר לאכול עם המדיר מתמחוי הגדול כ"כ שחוזר לבעה"ב עם אוכל דאז לא מהנה כשמשתייר.
ב. מותר לאכול עם המדיר מתמחוי של צדקה, דאז אינו נהנה משלו אלא משל צדקה.
ג. כשאוכלין מתמחוי מותר לאכול על שולחן אחד ואין חוששין שמא יפשוט ידו לאכול משל המדיר.
ד. כשאוכל מן התמחוי מתירין לו נדרו, כיון דאדעתא דהכי לא נדר שיצטרך לבריות.