Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

מקורות ללימוד לפני המבחן:
נדרים דפים ב' - יג' גמ' ור"ן

דף ב'
1. מה הם שני הענינים הנכללים במילה "נדר", ומה ההבדלים ביניהם?
2. הסבר את המושגים: עיקר הנדר, כינויים, ידות.
3. למ"ד כינויים הם לשון אומות - מדוע דוקא לשונות אלו נכתבו?
4. למ"ד כינויים הם לשון שבדו חכמים - האם נדר בלשונות אלו הוא דאורייתא או דרבנן?
5. האם שבועה חלה ללא אמירת שם ה'? (ר"ן, ר"ת, ראב"ד)
6. מה הוא ההבדל המהותי בין נדר לשבועה?
7. מה הדין באומר "ככר זו אסורה עלי בשבועה", ומדוע?
8. האם יש סיבה לכך שהמשנה פירשה את הידות לפני הכינויים? אם כן - מה היא?

דף ג'
9. האם ילפינן שכינויי נדרים כנדרים מהפסוק "לנדור נדר", ומדוע?
10. כיצד נדרשים הפסוקים "לנדור נדר" ו"נזיר להזיר", וכן ההיקש שבין נדרים לנזירות, לפי מאן דאית ליה "דיברה תורה כלשון בני אדם" ולפי מאן דלית ליה?
11. א. מהיכן לומדים דין ידות לפי מאן דאמר "דיברה תורה בלשון בני אדם"? ב. כיצד מ"ד זה דורש את הפסוק "נזיר להזיר"?
12. באיזה אופן נזירות חל על הנזירות, ולפי איזה מ"ד?
13. האומר "הריני נזיר" ואכל ענבים – על איזה לאוים הוא עבר?
14. האומר "לא אפטר מן העולם עד שאהא נזיר" - ממתי עובר בבל תאחר? מדוע?
15. מה דין האומר "הרי עלי להיות נזיר"? מדוע?
16. מה הדמיון ומה השוני בין האומר "לא אפטר מן העולם עד שאהא נזיר" לבין "ה"ז גיטך שעה אחת קודם מיתתי"?
17. מה הם האופנים השונים ששייך בהם "בל תאחר" בנזירות?

דף ד'
18. הנוזר והוא בבית הקברות - מה דינו לענין: חלות הנזירות, מלקות אם שתה יין, מלקות על הטומאה?
19. היכן מצינו שאדם שעבר על "בל תאחר" - לוקה?
20. נזיר שנשלם זמן נזירותו – מאימתי מותר לשתות יין?
21. מה היא הסברא לומר שהמאחר תגלחתו עובר בבל תאחר, גם לדעת חכמים שתגלחת אינה מעכבת?
22. למ"ד עובר בבל תאחר קרבנותיו - מדוע צריך לזה לימוד מיוחד, הרי כבר למדנו בל תאחר בקרבנות?
23. מה הם החידושים שמצאנו בקרבנות נזיר ביחס לשאר קרבנות?
24. חטאת נזיר וחטאת יולדת – האם הם באים לכפרה, ומדוע?
25. א. מדוע לא למדנו שהבעל יכול להפר נזירות אשתו במה מצינו מנדרים? ב. מדוע שאלה דומה לא נשאלה כלל לגבי ידות, שלמדנו ידות נזירות כנזירות בהיקש מנדרים ולא במה מצינו?
26. מדוע אין אומרים סתם נדרים 30 יום, כמו שסתם נזירות 30 יום, הרי הם הוקשו זה לזה?
27. האומר "שאני אוכל לך": א. מה דינו? ב. מה ההסבר לדין זה?
28. שאני אוכל לך אסור – מדוע אין זה יד לשבועה? – הסבר לפי הגורסים שאני, ולפי הגורסים שאיני!

דף ה'
29. מדוע לדעת ר' יהודה צריך לכתוב בנוסח הגט "ודין דיהוי ליכי מינאי", ומדוע לפי חכמים אין בכך צורך?
30. מה סובר שמואל בענין נוסח גופו של גט?
31. כיצד דייק שמואל מדברי המשנה דבעינן ידיים מוכיחות?
32. מה דין האומר "מודרני ממך שאני אוכל", ומדוע?
33. מה הן סברות ר' יהודה וחכמים, לפי אביי ולפי רבא?
34. מה המקור לכך שידיים שאינן מוכיחות לא הויין ידיים?
35. "מה נזירות בהפלאה אף ידות נזירות בהפלאה". א. מה הוא דין ההפלאה בנזירות לפי ר' טרפון? ב. מה הוא דין ההפלאה בידות נזירות? ג. מה היא דעת חכמים, החולקים על ר' טרפון, לענין ידות נזירות?

דף ו'
36. א. מה הן שתי הנקודות שנחלקו בהן ר' יהודה וחכמים בגופו של גט? ב. כיצד יש לפסוק להלכה במחלוקתם, ומדוע?
37. האם מדוייק לומר שלגבי גט קאמרי רבנן דלא בעינן ידיים מוכיחות? מדוע?
38. מה דין האומר: א. "הרי הוא עלי"? ב. "הרי הוא"?
39. מה דין האומר: א. "הרי זו חטאתי"? ב. "הרי זו חטאת"?
40. באלו דברים הסתפק רב פפא אם יש בהם יד, ובאלו דברים הסתפק רבינא?
41. מה הם צדדי הספק בדין יד בקידושין?
42. מה היא המציאות המסופקת בדין זה (כיצד התבצעה נתינת הכסף, ומה היתה האמירה)?
43. האם האשה מקודשת, ומדוע, במקרים הבאים: א. נתן שתי פרוטות לאשה אחת, ואמר לה "הרי את מקודשת לי", ואמר לחבירתה "ואת גם"? ב. נתן שתי פרוטות לאשה אחת ואמר לה "הרי את מקודשת לי", ואמר לחבירתה "ואת". ג. נתן פרוטה לאשה אחת ואמר לה "הרי את מקודשת לי", ונתן לחבירתה פרוטה ואמר לה "ואת"?
44. האם מח' ר' יהודה וחכמים לגבי גופו של גט מלמדת שיש יד לגיטין?
45. א. היכן הוקשה פיאה לקרבנות? ב. מה הוא הטעם שלא ללמוד דין ידות בפיאה ע"י היקש זה?

דף ז'
46. מה הם שני הספיקות של רבינא בנוגע ליד לבית הכסא?
47. האם יש יד לשבועה? הוכח!
48. כיצד יש להכריע בספיקות לענין פיאה וצדקה? מדוע?
49. "מנודה אני לך" – מה היא סברת חכמים להתיר, ומדוע ר"ע היה חוכך להחמיר?
50. האם ידות נדרים נתרבו גם למלקות? הוכח!
51. מה הדין באומר: "נדינא מינך", "נדינא מינך שאני אוכל לך", "משמתנא מינך שאני אוכל לך"?
52. האם מותר ליהנות מנכסיו של מנודה שנדוהו בי"ד?
53. "נדהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו" - מדוע? מה הנפ"מ בין שני הטעמים?
54. הזכרת שם שמים לבטלה: א. היכן התורה הזהירה על כך? ב. מנין שעניות מצויה שם?
55. כמה זמן צריך לעבור בין הנדוי עד להתרתו?
56. חכם שנידה את עצמו – האם יכול להתיר לעצמו?
57. האם בני ביתו של המנודה חייבים לנהוג בו נידוי? מנין?

דף ח'
58. הנשבע לקיים את המצוה ועבר על שבועתו, מה דינו לענין קרבן ולענין מלקות?
59. מה דין האומר: א. "בשבועה אשכים ואקרא ק"ש"? ב. "בשבועה אשכים ואשנה פרק זה"? ג. "אשכים ואשנה פרק זה"?
60. הנשבע לשנות פרק זה - מדוע שבועתו חלה, הרי מושבע ועומד ללמוד תורה?
61. האם אדם יוצא ידי חובת תלמוד תורה בק"ש שחרית וערבית?
62. אימתי שבועה חלה על דבר מצוה, לפי הכלל שייסד הר"ן?
63. כמה בני אדם צריכים להתיר נידוי בחלום, ומדוע?
64. מה דין הנודר בחלום, ומדוע?
65. האם אדם יכול לעשות שליח לחרטתו?
66. האם אדם יכול להתיר נדרי אשתו כיחיד מומחה? האם יכול להצטרף עם אחרים?
67. באיזה אופן בעל יכול להיעשות שליח לחרטת אשתו?

דף ט'
68. האם האמירה "כנדרי רשעים הריני" מספיקה כדי ליצור נדר?
69. מה הדין, ומדוע, באומר: א. "כנדבת כשרים הריני" והיה נזיר עובר לפניו? ב. "כנדבת כשרים הימנו שלא אוכל"?
70. מה הוא החילוק בין נדר לנדבה, לענין קרבן ולענין נזירות?
71. מה דין האומר "הריני" ונזיר עובר לפניו?
72. כיצד דורשים ר' מאיר ור' יהודה את הפסוקים "אשר תדור שלם" "וטוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם"?
73. מדוע בנדבה אין חשש שיבואו בה לידי תקלה?
74. האם מותר להביא לעזרה בהמת חולין, בלי לשחטה?
75. מדוע לא אכל שמעון הצדיק מאשם נזיר טמא? ומדוע אכל מקרבנות נזיר טהור?

דף י'
76. "חסידים הראשונים היו מתאוים להביא קרבן חטאת" - מה היו עושים?
77. שמעון הצדיק ור' שמעון ור' אלעזר הקפר כולם שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוא - מה ההבדל שקיים, עכ"פ, ביניהם?
78. אם נזיר טהור הוא חוטא - מדוע הפסוק "אשר חטא על הנפש" נכתב גבי נזיר טמא?
79. לשם מה בדו חכמים לשונות שיהיו כנויים לנדר?
80. במה נחלקו הדעות בענין כנויי כנויים?
81. "לא דכי שאוכל לך": א. כיצד יש כאן משמעות של איסור? ב. מדוע מפרשים שאסור משום נדר, ולא משום איסור?

דף יא'
82. היכן בעי ר' יהודה כ"ף הדמיון, והיכן לא בעי? מדוע?
83. הגדר את שלשת סוגי ההלכות שהוזכרו במשנה! (לא כשר וכו', טמא נותר וכו', כאימרא וכו')
84. היכן אית ליה לר"מ "מכלל לאו אתה שומע הן" והיכן לית ליה? לאיזו קבוצה שייכים הנדרים, ומדוע?
85. האומר "ככר זו עלי כירושלים" - מה דינו לפי ר' יהודה, ומדוע?
86. מה דין האומר: א. "חולין שלא אוכל לך"? ב. "לא חולין שאוכל לך"? ג. "לקרבן לא אוכל לך"? ד. "לחולין לא אוכל לך"?
87. כיצד יש לכתוב לדעת שמואל את התנאי בגט שכ"מ, ומדוע?
88. חזה ושוק של שלמים - האם איסורם לזרים הוא דבר הנדור או דבר האסור, ומדוע?

דף יב'
89. מה הוא ההבדל בין המתפיס בנותר של שלמים לבין נותר של עולה?
90. "הריני שלא אוכל בשר כיום שמת בו אביו" - באיזו מציאות מדובר?
91. באיזה אופן המקרה הנ"ל תלוי בספק שמא בעיקרו קמתפיס, ובאיזה אופן אינו תלוי בכך?
92. האם קונם חל על דבר האסור כבר מדרבנן (כגון - סתם יינם)? הוכח!
93. מה דין המתפיס ב-: תרומת גורן, תרומת הלשכה, תרומת לחמי תודה?
94. "לחמי תודה שאפאן בארבע חלות יצא" - כיצד מפריש עליהן תרומה?
95. באיזה אופן הגמ' העמידה את האפשרות לתרום לחמי תודה קודם זריקת דמים, והאם זה האופן היחיד?
96. האומר סתם "ה"ז עלי כשלמים" האם מתפיס בעיקרו או בהיתירא או שתלוי בספק?
97. האומר "הרי זה עלי כבכור" – מה דינו, ומדוע?

דף יג'
98. כיצד דורשים ר' יעקב ור' יהודה (שנחלקו ב"הרי עלי כבכור") את "כי ידור" "לה'"?
99. מה הסברא של כל אחד מהם לענין בכור?
100. "לקרבן לא אוכל לך" מתי נאסר ומתי מותר?
101. האומר "קרבן שאני אוכל לך" – מה דינו, ומדוע?
102. מה דין "קונם שאני מדבר עמך", "קונם פי מדבר עמך"?