Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא נדרים שאלות חזרה פרקים חמישי - שביעי
מקורות ללימוד לפני המבחן:
נדרים דפים מה' - נח' גמ' ור"ן

דף מה'
1. מה היא שיטת הר"ן בענין משכיר שאסר את הבית בקונם על השוכר? מה הוא נימוקו?
2. כיצד מוסברת דעת חכמים, האוסרים על השותפים ליכנס לחצר, על פי שיטה זו?
3. כיצד מסבירים הראשונים את פסק ההלכה כר"א בן יעקב אע"פ שבדאורייתא אין ברירה? (ר"ת, ר' יצחק, רמב"ן, ר"ן).

דף מו'
4. מדוע ר"א בן יעקב מודה שאסורים להעמיד ריחיים ותנור ולגדל תרנגולים?
5. האם כופים אדם למכור את חלקו ב: א. שותפים שנדרו זה מזה, ב. אחד מהם נדר משותפו, ג. אדם שאסר נכסיו על עצמו.
6. "היה אחד מן השוק מודר..." - מה היא הרבותא בבבא זו לפי חכמים (ר"ן מז.), ולפי ר"א בן יעקב, ובאיזה אופן נאמר דין זה?
7. שותף שהדיר את חבירו - האם המודר נאסר, לפי דעת חכמים? האם יש מקום לכוף את המדיר למכור את חלקו?
8. האם אפשר להביא ראיה למקרה הנ"ל מהמשנה "הריני עליך חרם ואת עלי... אסורים בדבר של אותה העיר"?
9. מה סוברים חכמים ור"א בן יעקב בפ: א. חצר שאין בה דין חלוקה. ב. יש בה דין חלוקה - לפני חלוקה, ולאחר שחלקו?
10. המשכיר בית לחבירו ואח"כ הקדישו - האם ההקדש חל?
11. מה דין המשכיר בית לחבירו ואח"כ אסר בקונם: א. את כל נכסיו ב. את הבית הזה: 1. כשאסרו על כל העולם 2. כשאסרו על השוכר 3. כשאסרו על אדם מן השוק.

דף מז'
12. "קונם לביתך שאני נכנס" - מה הדין אם: א. מכרו לאחר ב. נתנו לאחר ג. השכירו לאחר (מו:) ד. מכרו למודד ה. נפל ובנאו במקומו ו. נפל ובנאו במקום אחר.
13. "בית זה שאני נכנס" - מה הדין אם: א. מכרו לאחר ב. נפלו ובנאו? מה הדין ב"ביתך זה"?
14. "בחייו ובמותו, ומת, לא יירשנו" - א. למי שייכים הנכסים? ב. באיזה אופן בעלי חובין באים ונפרעים ממנו? ג. באיזה אופן נותן לבניו או לאחיו?
15. האם מותר למכור או להחליף איסורי הנאה?
16. האם מותר ליהנות מדמיהם של איסורי הנאה? 1. למוכר עצמו 2. לאחרים.
17. האם מותר לאומר "קונם פירות אלו עלי" ליהנות מחילופיהן? 1. כשהוא מחליפן 2. כשהחליפן אחר.
18. האם מותר לאומר "קונם פירות אלו על פלוני" ליהנות מחילופיהן? 1. כשהוא מחליפן 2. כשהחליפן אחר.
19. האומר לאשתו "קונם שאני נהנה לך", לווה ובע"ח באים ונפרעים - כיצד הנדר חל, הרי הוא משועבד לה?
20. מכח מה בע"ח באין ונפרעים? כיצד חשבה הגמ' בס"ד ללמוד מכאן שחליפין מותרים למחליף?
21. מה הוא פסק ההלכה בענין? (האם חליפי איסורי הנאה אסורים למחליף?)

דף מח'
22. הנודרים הנאה זה מזה - באלו נכסים צבוריים הם מותרים? ובאלו - אסורים, ולפי מי אסורים?
23. "הכותב חלקו לנשיא" - מה החידוש בדין זה לפי ר' יהודה ולפי חכמים?
24. מה הוא ההבדל בין מתנת בית חורון לבין כל מתנה ע"מ להחזיר? (האם אפשר להקדיש מתנה ע"מ להחזיר?)
25. מה דין הנותן סעודת נישואי בנו לאחר, ואומר "אבא יבא לאכל עמנו" שלא בלשון תנאי: א. כשאמר בשעת מתנה. ב. כשאמר לאחר מתנה?

דף מט'
26. מה הם שני המובנים של המלה "שלוק"? מהו מובנה לענין הנודר מן השלוק, ומדוע?
27. לדעת ר' יאשיה הנודר מן המבושל אסור בצלי. מה היא טעמו של ר' יאשיה לפי הירושלמי ולפי הבבלי?
28. מה היא הגדרת "תבשיל"?
29. מדוע רבנן נקראים חולים?

דף נ'
30. מה הם ששת הדברים שר' עקיבא נתעשר מהם?
31. כיצד ר' עקיבא התיר את נדרו של כלבא שבוע, הרי אין פותחים בנולד?
32. מה היא התכונה המיוחדת של ביצה טורמיטא?

דף נא'
33. כיצד פירש בר קפרא את המילים: א. תועבה ב. תבל ג. זימה?
34. על מה פיזר בן אלעשה את מעותיו?
35. מה היא תספורת של כהן גדול?
36. מה דין הנודר מן: א. הכבוש ב. כבוש ג. כבוש שאני טועם?
37. הנודר ממה שכבוש ("דכביש") - מה הם צדדי הספק? (ב' פירושים!)
38. הנודר מן המלוח אסר על עצמו גם את המלוח לשעה - הוכח!
39. במה אסר עצמו הנודר מ: א. דג ב. דגים ג. דג דגים?
40. מה משמעות המלה "דגה" בלשון תורה ובלשון בני-אדם?

דף נב'
41. הנודר מן הדבר - האם מותר בטעם היוצא ממנו?
42. דבר שיש לו מתירין - האם אוסר את התבשיל בפחות מנותן טעם?
43. האם נדר נחשב לדבר שיש לו מתירין? נמק! (ועי' רש"ש).
44. פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאכלה בכותח - כיצד נימק הרי"ף הלכה זו?
45. האם מים ומלח בטלים לגבי העיסה לענין תחום שבת, ומדוע?
46. מה המקור לדברי ר' יהודה שמין במינו לא בטל, ומדוע חלקו עליו חכמים?
47. כיצד הר"ן מסביר את סברת חכמים שמודים לר' יהודה בדשיל"מ שאינו בטל מין במינו?
48. הר"ן מחלק בין שני סוגים של דשיל"מ, מה הם, ומה הנפק"מ ביניהם?
49. חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין - האם זה נחשב דבר שיש לו מתירין, ומדוע?

דף נג'
50. הנודר מן החלב אסור בקום, במקום שהוא נקרא "קומא דחלבא" - מדוע ת"ק מתיר לנודר מן התמרים דבש תמרים?
51. הנודר מן היין - מה דינו ביין מבושל, ומדוע?
52. הנודר מן הירק – במה הוא אסור ובמה הוא מותר, בשביעית ובשאר שני שבוע?
53. האם מותר להביא ירק מחו"ל לארץ בשנת שמיטה, ומדוע?
54. מהי המשמעות של "חטים שאני טועם" לעומת "חטה שאני טועם"?

דף נד'
55. במה נאסר: א. הנודר מן הירק ב. האומר "ירקי קדירה עלי" ג. האומר "ירק המתבשל בקדירה עלי"?
56. מה היא נקודת המחלוקת בין ר' עקיבא לחכמים (אם הנודר מן הירק נאסר בדלועים)?
57. האם ר' עקיבא מחייב מלקות את: א. האומר "ירק המתבשל בקדירה עלי" ואכל דלועים? ב. הנודר מן הבשר ואכל כבד? נמק!
58. "השליח שעשה שליחותו - בעה"ב מעל" - והרי אין שליח לדבר עבירה?
59. הנודר מן הבשר - מה דינו בבשר עופות, בשר דגים ובשר חגבים?
60. הקיז דם ונדר מן הבשר - מה דינו בבשר עופות, בשר דגים, בשר חגבים, ובשר מליח - כשנדר ליום אחד וכשנדר לכמה ימים?
61. כייבין ליה עיניה ונדר מן הבשר - מה דינו באלה - כשנדר ליום אחד וכשנדר לל' יום?
62. האם אכילת דגים טובה לעיניים?

דף נה'
63. מה נכלל במלה "דגן"?
64. מה היא משמעות המלה "עללתא" לפי רב יוסף ולפי אביי?
65. מה הוא ספיקו של רבא ביחס ל"עללתא"? מה הם שני צדדי הספק?
66. מה מברכים על פטריות? מדוע?
67. הנודר מ"גידולי קרקע" - מה דינו בפטריות? מדוע?
68. מה משמעות "תירוש" בלשון תורה ובלשון בני אדם?
69. במה נאסר הנודר מן המזון, והאומר "כל הזן עלי"?
70. "קונם צמר עולה עלי" - מה דינו בלבישה, ומה דינו בטעינה, במקרה סתמי שאין הוכחה למה נתכיון?

דף נו'
71. "בבית לרבות את העליה" - הסבר את החידוש לפי ר' מאיר ולפי חכמים!
72. מה צריך לתת המוכר: א. בית ב. בית בבתי?
73. מה צריך לתת האומר "שור בשורי הקדש"?
74. כיצד אפשר להעמיד את דברי רב הונא, "בית בבתי אני מוכר לך מראהו עלייה", לפי חכמים?

דף נז'
75. האם נאסר בחילופיהם וגידוליהן של פירות, כאשר נדר: פירות אלו עלי ב. פירות מקום פלוני עלי. ג. קונם תאנים עלי.
76. א. מה הם שני צדדי הספק של ישמעאל איש כפר ימא? ב. כיצד נפשט ספק זה בסופו של דבר?
77. הסבר לפי מסקנת הסוגיא את ההלכה לגבי: 1. בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו. 2. בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו. 3. ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות והוסיפה מאתיים. 4. בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם.

דף נח'
78. מדוע נדר שאפשר להישאל עליו נחשב דשיל"מ, ואילו תרומה וחלה נחשבים דשאל"מ אע"פ שאפשר להישאל עליהם?
79. היכן אמרינן שהשביעית אוסרת בכל שהוא, והיכן אוסרת בנותן טעם?