יובל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''בשנה החמישים הקרקעות חוזרות לבעליהם הראשונים, והעבדים משתחררים''' {{מקור|(הסוגיא בדין עבד בקידושין טו., הסוגיות בדין קרקעות בערכין כה. והלאה)}}'''.'''
'''בשנה החמישים הקרקעות חוזרות לבעליהם הראשונים, והעבדים משתחררים''' {{מקור|הסוגיא בדין עבד בקידושין טו., הסוגיות בדין קרקעות בערכין כה. והלאה|כן}}'''.'''


'''יובל''' נאמר גם לגבי קרקעות וגם לגבי עבדים, ונחלקם לשני סעיפים נפרדים:
'''יובל''' נאמר גם לגבי קרקעות וגם לגבי עבדים, ונחלקם לשני סעיפים נפרדים:


==בקרקעות==
==בקרקעות==
'''מקורו''' מפורש בתורה - "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|(ויקרא כה-י)}}.
'''מקורו''' מפורש בתורה - "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|ויקרא כה-י|כן}}.


'''במהותו''' חקרו האם מכירת השדה היא לתמיד, וביובל יוצא מהלוקח אל המוכר, או שמתחילה המכירה היא רק עד היובל {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ב-לו)}}.
'''במהותו''' חקרו האם מכירת השדה היא לתמיד, וביובל יוצא מהלוקח אל המוכר, או שמתחילה המכירה היא רק עד היובל {{מקור|המידות לחקר ההלכה ב-לו|כן}}.


'''המוכר שדהו בשנת היובל''', מכורה ויוצאה (לדעת רב, ושמואל חולק) {{מקור|(בבלי:ערכין כט:)}}. וחקר הקובץ שיעורים האם היא כמתנה על מנת להחזיר, או שקניינה נפקע מייד ממילא {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות ג)}}.
'''המוכר שדהו בשנת היובל''', מכורה ויוצאה (לדעת רב, ושמואל חולק) {{מקור|בבלי:ערכין כט:|כן}}. וחקר הקובץ שיעורים האם היא כמתנה על מנת להחזיר, או שקניינה נפקע מייד ממילא {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ג|כן}}.


==בעבד עברי==
==בעבד עברי==
'''מקורו''' מפורש בשלושה פסוקים {{מקור|(בבלי:קידושין טו.)}}:  
'''מקורו''' מפורש בשלושה פסוקים {{מקור|בבלי:קידושין טו.|כן}}:  
@ "עד שנת היובל יעבוד עמך" {{מקור|(ויקרא כה-מ)}} - במוכר עצמו.
@ "עד שנת היובל יעבוד עמך" {{מקור|ויקרא כה-מ|כן}} - במוכר עצמו.
@ "עד שנת היובל יעבוד עימך. וגו' ושב אל משפחתו" {{מקור|(ויקרא כה-מ)}} - במכרוהו בית דין.
@ "עד שנת היובל יעבוד עימך. וגו' ושב אל משפחתו" {{מקור|ויקרא כה-מ|כן}} - במכרוהו בית דין.
@ "יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|(ויקרא כה-י)}} - בנרצע.
@ "יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" {{מקור|ויקרא כה-י|כן}} - בנרצע.


'''במהותו''' חקרו האם לכתחילה נמכר רק עד היובל, או שנמכר לשש שנים, והיובל מפקיע את הקניין {{מקור|(שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קכז: נרצע - לכתחילה עד היובל, שאר עבדים - היובל מפקיע)}}.
'''במהותו''' חקרו האם לכתחילה נמכר רק עד היובל, או שנמכר לשש שנים, והיובל מפקיע את הקניין {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קכז: נרצע - לכתחילה עד היובל, שאר עבדים - היובל מפקיע|כן}}.


וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|(קידושין טו-ח)}} שאינו קניין שמקנה את העבד לעצמו, אלא הוא רק יציאה ושחרור, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.
וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|קידושין טו-ח|כן}} שאינו קניין שמקנה את העבד לעצמו, אלא הוא רק יציאה ושחרור, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה מ־09:21, 5 בספטמבר 2012

==הגדרה== בשנה החמישים הקרקעות חוזרות לבעליהם הראשונים, והעבדים משתחררים (הסוגיא בדין עבד בקידושין טו., הסוגיות בדין קרקעות בערכין כה. והלאה).

יובל נאמר גם לגבי קרקעות וגם לגבי עבדים, ונחלקם לשני סעיפים נפרדים:

בקרקעות

מקורו מפורש בתורה - "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה-י).

במהותו חקרו האם מכירת השדה היא לתמיד, וביובל יוצא מהלוקח אל המוכר, או שמתחילה המכירה היא רק עד היובל (המידות לחקר ההלכה ב-לו).

המוכר שדהו בשנת היובל, מכורה ויוצאה (לדעת רב, ושמואל חולק) (ערכין כט:). וחקר הקובץ שיעורים האם היא כמתנה על מנת להחזיר, או שקניינה נפקע מייד ממילא (קובץ שיעורים כתובות ג).

בעבד עברי

מקורו מפורש בשלושה פסוקים (קידושין טו.):

  1. "עד שנת היובל יעבוד עמך" (ויקרא כה-מ) - במוכר עצמו.
  2. "עד שנת היובל יעבוד עימך. וגו' ושב אל משפחתו" (ויקרא כה-מ) - במכרוהו בית דין.
  3. "יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כה-י) - בנרצע.

במהותו חקרו האם לכתחילה נמכר רק עד היובל, או שנמכר לשש שנים, והיובל מפקיע את הקניין (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קכז: נרצע - לכתחילה עד היובל, שאר עבדים - היובל מפקיע).

וכתב הקונטרסי שיעורים (קידושין טו-ח) שאינו קניין שמקנה את העבד לעצמו, אלא הוא רק יציאה ושחרור, משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים[1].

ראה גם


הערות שוליים

  1. בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו בערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.