קבר רחל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־01:02, 20 בנובמבר 2008 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבר רחל מצוי בפאתי העיר בית לחם ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון. מיקומו של הקבר תואם את התאור המובא בספר בראשית:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ'

תאורי נוסעים

נוסעים בהיו בארץ ישראל מתארים את מצבת הקבר. להלן סיכומו של נדב שרגאי ‏‏[1] על השינויים במצבת הקבר באלף השנים האחרונות:

התקופה מצבה
עד המאה ה-11 מצבת בדמות 11-12 אבנים כמספר בני יעקב
המאה ה-12 מעל האבנים נבנתה כיפה הנתמכת על ידי ארבע עמודים
המאה ה-13 העמודים והכיפה הוסרו - כנראה על ידי המוסלמים
המאה ה-15 העמודים והכיפה נבנו מחדש. ניכרו עדיין 11 אבנים נפרדות
המאה ה-16 נבנתה כיפה נוספת. האבנים טוייחו לאבן אחת גדולה.
המאה ה-17 היהודים הורשו לסגור את המצבה במבנה קירות סביב ארבעה עמודים
1841 משה מנטיפיורי מקים חדר נוסף בסמוך לקבר

המבנה הנוכחי

השינוי החשוב במעמדו של הקבר התרחש במחצית הראשונה של המאה ה-19 בזכות שני אישים: הידוע שבהם הוא משה מנטיפיורי, שפעל בהשפעה ישירה שח רעייתו והאיש הפחות ידוע הוא ר' אברהם בכר אברהם. בכר, שהיה "פקיד" בקהילה הספרדית בירושלים, השיג בשנת 1827 "הכרה במעמדם ובזכויותיהם של היהודים בקבר רחל" ‏‏[2]. יהודית מונטפיורי, שהייתה חשוכת ילדים, הניע את בעלה לשפץ את המקום ואכן הוא קבל היתר מה"שער העליון" בקושטא להוסיף חדר נוסף למבנה הקיים. החדר הנוסף שימש גם את הערבים ומכאן ה"מחרב" הנמצר בו. הוא גם שימש לטהרת מתים מוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך‏‏[3].


מצבת קבורת רחל - מרחשוון תשס"ט

הפרוכת הלבנה נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה

לקריאה נוספת

  • נדב שרגאי, על אֵם הדרך - סיפורו של קבר רחל, הוצאת שערים לחקר ירושלים, ירושלים, תשס"ה.

הערות שוליים

  1. ‏שם, עמ' 41‏
  2. ‏מקור:נדב שרגאי, עמ' 48‏
  3. ‏ שם, עמ' 59‏