רבינו חיים הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן'''- היה מ[[בעלי התוספות]] בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של [[רבנו תם]]. שמו הובא כמה פעמים ב[[תוספות]] שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו [[רבי משה מקוצי]] ב[[ספר מצוות גדול]]- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות [[ישוב ארץ ישראל]]: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור ב[[ארץ ישראל]] כי יש כמה [[מצוות התלויות בארץ]] וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" {{מקור|תוספות כתובות קי ב$ תוספות כתובות קי ע"ב ד"ה כתוב|כן}}. על בסיס שיטה זו כתב [[רבי יצחק די ליאון]] בספרו "מגילת אסתר" על [[ספר המצוות]] ל[[רמב"ם]] כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ.
'''רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן'''- היה מ[[בעלי התוספות]] בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של [[רבנו תם]]. שמו הובא כמה פעמים ב[[תוספות]] שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו [[רבי משה מקוצי]] ב[[ספר מצוות גדול]]- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות [[ישוב ארץ ישראל]]: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור ב[[ארץ ישראל]] כי יש כמה [[מצוות התלויות בארץ]] וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" {{מקור|תוספות כתובות קי ב$ תוספות כתובות קי ע"ב ד"ה כתוב|כן}}. על בסיס שיטה זו כתב [[רבי יצחק די ליאון]] בספרו "מגילת אסתר" על [[ספר המצוות]] ל[[רמב"ם]] כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ.
   
   
אמנם [[אחרונים]] רבים כתבו כי תלמיד טועה כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים ({{מקור|מהרי"ט ב יו"ד כח}}, גליון מהרש"א ל[[רבי שלמה איגר]] כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד).
אמנם [[אחרונים]] רבים כתבו כי תלמיד טועה כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים ({{מקור|מהרי"ט ב יו"ד כח}}, גליון מהרש"א ל[[רבי שלמה איגר]] כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד), אבל ישנם גם סימוכין לכך שהוא כן כתב זאת (כגון: פסקי התוספות כתובות סי' שפח; [[בית שמואל]] ו[[ט"ז]] באבן העזר סי' ע"ה, וכן [[רבי משה טייטלבוים]], הרב יקותיאל וייס בספרו 'יפה וברה' על [[שיר השירים]], [[הרמ"א]] בדרכי משה יורה דעה סי' ע"ה, וכן ישנה אגרת ידועה של בעל [[נתיבות המשפט]] אל [[הרב צבי היקש קלישר]] שדחה את טענותיו של ה[[מהרי"ט]]).
 
אבל ישנם הרבה אסמכתות לכך שהוא כן כתב כך, כגון: [[פסקי התוספות]] [[כתובות]] סי' שפח (וישנם ג' דעות לגבי מי חיבר את פסיק התוספות: [[הרא"ש]] או [[בעל הטורים]] או [[בעלי התוספות]] עצמם), וכן הובא ב[[בית שמואל]] וה[[ט"ז]] ב[[אבן העזר]] סי' ע"ה, וכן [[האדמו"ר]] הרב [[משה טייטלבוים]] ה"[[ישמח משה]]", הרב [[יקותיאל וייס]] בספרו יפה וברה על [[שיר השירים]], [[הרמ"א]] ב[[דרכי משה]] ב[[טור]] יורה דעה סי' ע"ה, וכן ישנה אגרת ידועה של בעל [[הנתיבות משפט]] ל[[רב קלישר]] שדחה את טענותיו של ה[[מהרי"ט]], האדמו"ר מ[[סאטמר]]


{{מיון רגיל:חייים הכהן}}
{{מיון רגיל:חייים הכהן}}

גרסה מ־12:05, 18 ביולי 2013

רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן- היה מבעלי התוספות בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של רבנו תם. שמו הובא כמה פעמים בתוספות שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו רבי משה מקוצי בספר מצוות גדול- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות ישוב ארץ ישראל: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" ( תוספות כתובות קי ע"ב). על בסיס שיטה זו כתב רבי יצחק די ליאון בספרו "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ.

אמנם אחרונים רבים כתבו כי תלמיד טועה כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים (מהרי"ט ב יו"ד כח, גליון מהרש"א לרבי שלמה איגר כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד), אבל ישנם גם סימוכין לכך שהוא כן כתב זאת (כגון: פסקי התוספות כתובות סי' שפח; בית שמואל וט"ז באבן העזר סי' ע"ה, וכן רבי משה טייטלבוים, הרב יקותיאל וייס בספרו 'יפה וברה' על שיר השירים, הרמ"א בדרכי משה יורה דעה סי' ע"ה, וכן ישנה אגרת ידועה של בעל נתיבות המשפט אל הרב צבי היקש קלישר שדחה את טענותיו של המהרי"ט).