רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו).</ref>, אולם נחשב לאיש [[אגודת ישראל]]<ref>כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".</ref>.
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו).</ref>, אולם נחשב לאיש [[אגודת ישראל]]<ref>כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".</ref>.
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב (ווענגראב). חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר ורצה לעלות לארץ ישראל. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא חהל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]].   
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב (ווענגראב). חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר ורצה לעלות לארץ ישראל. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא חהל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]].   
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א<ref>ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל</ref>) ב[[חשוון]] תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א<ref>ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל</ref>) ב[[חשוון]] תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
 
 
==ספריו==
==ספריו==
*'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. הספר זכה להסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".
*'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. הספר זכה להסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".

גרסה מ־11:54, 18 במרץ 2011

רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות[1], אולם נחשב לאיש אגודת ישראל[2].

תולדות חייו

נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב (ווענגראב). חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר ורצה לעלות לארץ ישראל. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא חהל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם תנ"ך, קבלה וספרי חסידות. נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א[3]) בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.

ספריו

הערות שוליים

  1. כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו).
  2. כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".
  3. ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל

קישורים חיצוניים