רבי משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבי זושא מאניפולי לרבי משולם זושא מאניפולי)
(←‏תולדות חייו: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
אביו היה ר' אליעזר לפיא וייסבלום. בצעירותו החל לעסוק ב[[קבלה]], וגזר על עצמו גלות יחד עם אחיו ר' אלימלך, תוך שהם חיים חיי עוני ודוחק. החל להתקרב אל [[המגיד ממזריטש]], וישב בבית מדרשו. על אף גילו הצעיר, החשיבו אותו בני החבורה של המגיד וכבדוהו. בשנת תקל"ג נפטר המגיד בעיר אני]ולי, ור' משולם המשיך להנהיג את החסידים בעיר. דמותו נחשבה למופלאה בעיני צדיקי דורו, ואף גדול תלמידי המגיד [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בקש ממנו "הסכמה" לסרפו [[התניא]] והתבטא כלפיו בהערכה גדולה. הוא קרב את האחים [[רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] ו[[רבי פניחס בעל הורוויץ|רבי פנחס בעל ההפלאה]] לחסידות.  
אביו היה ר' אליעזר לפיא וייסבלום. בצעירותו החל לעסוק ב[[קבלה]], וגזר על עצמו גלות יחד עם אחיו ר' אלימלך, תוך שהם חיים חיי עוני ודוחק. החל להתקרב אל [[המגיד ממזריטש]], וישב בבית מדרשו. על אף גילו הצעיר, החשיבו אותו בני החבורה של המגיד וכבדוהו. בשנת תקל"ג נפטר המגיד בעיר אני]ולי, ור' משולם המשיך להנהיג את החסידים בעיר. דמותו נחשבה למופלאה בעיני צדיקי דורו, ואף גדול תלמידי המגיד [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בקש ממנו "הסכמה" לספרו [[התניא]] והתבטא כלפיו בהערכה גדולה. הוא קרב את האחים [[רבי שמואל הורוביץ|רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] ו[[רבי פניחס בעל הורוויץ|רבי פנחס בעל ההפלאה]] לחסידות.  


נפטר לאחר מחלה ממושכת בב' ב[[שבט]] תק"ס, ונקבר באניפולי על יד המגיד ממזריטש ו[[רבי יהודה לייב הכהן]] בעל "אור הגנוז". מצבותיהם נהרסו ב[[שואה]], ולאחריה הוקם ציון מחודש על קבריהם, יחד עם צדיקים נוספים שנקברו בסביבתם.  
נפטר לאחר מחלה ממושכת בב' ב[[שבט]] תק"ס, ונקבר באניפולי על יד המגיד ממזריטש ו[[רבי יהודה לייב הכהן]] בעל "אור הגנוז". מצבותיהם נהרסו ב[[שואה]], ולאחריה הוקם ציון מחודש על קבריהם, יחד עם צדיקים נוספים שנקברו בסביבתם.  


ר' זושא התחתן פעמיים. מזיווגו הראשון נולד בנו ר' צבי מנחם שמילא את מקומו באניפולי, ומזיווגו השני נולד בנו ר' ישראל אברהם שהיה אב"ד טשערני-אוסטרהא. שושלת [[חסידות הורנוסטייפל]] ימאה מצאצאיו.  
ר' זושא התחתן פעמיים. מזיווגו הראשון נולד בנו ר' צבי מנחם שמילא את מקומו באניפולי, ומזיווגו השני נולד בנו ר' ישראל אברהם שהיה אב"ד טשערני-אוסטרהא. שושלת [[חסידות הורנוסטייפל]] יצאה מצאצאיו.


==ספריו==
==ספריו==
שורה 13: שורה 13:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* שמחה רז, '''הנאהבים והנעימים: האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', הוצאת יריד הספרים תשס"ט.  
* שמחה רז, '''הנאהבים והנעימים: האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', הוצאת יריד הספרים תשס"ט.  
 
==קישוים חיצוניים==
* [https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99 אמרותיו], באתר "ויקיציטוט".
{{מיון רגיל:משולם זושא מאניפולי}}
{{מיון רגיל:משולם זושא מאניפולי}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה מ־20:05, 26 בפברואר 2019

רבי משולם זוסיא (זושא) וייסבלום מהאניפולי היה מגדולי צדיקי החסידות בדור השלישי, אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נחשב לסמל התמימות וטוב הלב בחסידות.

תולדות חייו

אביו היה ר' אליעזר לפיא וייסבלום. בצעירותו החל לעסוק בקבלה, וגזר על עצמו גלות יחד עם אחיו ר' אלימלך, תוך שהם חיים חיי עוני ודוחק. החל להתקרב אל המגיד ממזריטש, וישב בבית מדרשו. על אף גילו הצעיר, החשיבו אותו בני החבורה של המגיד וכבדוהו. בשנת תקל"ג נפטר המגיד בעיר אני]ולי, ור' משולם המשיך להנהיג את החסידים בעיר. דמותו נחשבה למופלאה בעיני צדיקי דורו, ואף גדול תלמידי המגיד רבי שניאור זלמן מלאדי בקש ממנו "הסכמה" לספרו התניא והתבטא כלפיו בהערכה גדולה. הוא קרב את האחים רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה לחסידות.

נפטר לאחר מחלה ממושכת בב' בשבט תק"ס, ונקבר באניפולי על יד המגיד ממזריטש ורבי יהודה לייב הכהן בעל "אור הגנוז". מצבותיהם נהרסו בשואה, ולאחריה הוקם ציון מחודש על קבריהם, יחד עם צדיקים נוספים שנקברו בסביבתם.

ר' זושא התחתן פעמיים. מזיווגו הראשון נולד בנו ר' צבי מנחם שמילא את מקומו באניפולי, ומזיווגו השני נולד בנו ר' ישראל אברהם שהיה אב"ד טשערני-אוסטרהא. שושלת חסידות הורנוסטייפל יצאה מצאצאיו.

ספריו

לקריאה נוספת

  • שמחה רז, הנאהבים והנעימים: האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, הוצאת יריד הספרים תשס"ט.

קישוים חיצוניים