Difference between revisions of "איסור משכב זכר"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m
 
(17 intermediate revisions by 6 users not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 +
 
'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.  
 
'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.  
מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא.|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}} ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}.  
+
 
 +
מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}}. ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}.  
  
 
== האיסור ==
 
== האיסור ==
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה א ד$רמב"ם איסורי ביאה א, ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{מקור|רמב"ם:סנהדרין טו י$רמב"ם סנהדרין טו, י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref>
+
 
 +
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]] {{מקור|(ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה שנ;}} {{מקור|ספר החינוך רט$ספר החינוך מצוה רט}}{{מקור|)}}. על פי ה[[הלכה]] העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]]<ref>ראה רמב"ם {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה א ד$איסורי ביאה א, ד}}; {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה א ד$שם הלכה יד}}; {{מקור|רמב"ם:סנהדרין טו י$סנהדרין טו, י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]]<ref>{{מקור|רמב"ם:שגגות א ד$רמב"ם שגגות א, ד}}.</ref>.
 +
 
 +
משכב זכר נחשב בהלכה כ[[איסור עריות|גילוי עריות]], שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך [[יהרג ובל יעבור|ליהרג ולא לעבור]], והוא חל גם על [[שבע מצוות בני נח|בני נוח]]<ref>שם, {{מקור|רמב"ם:מלכים ט ה$רמב"ם מלכים ט, ה}}.</ref>.
  
 
===דיני המצווה===
 
===דיני המצווה===
איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר" "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי מין  בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת".<ref>[[s:קטע:רש"י על ויקרא כ יג|פירוש רש"י על ויקרא כ יג]]. המקור ב{{בבלי|בבא מציעא|צא|א}}.</ref> יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].
 
[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.‏‏<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כד|א}}: {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>
 
  
יחסי מין בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות |ביאה]],<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref> ממילא קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) לא נאסר במפורש ב[[תורה]]. ב[[תלמוד הבבלי]]<ref>{{בבלי1|יבמות|עו|א}} ו{{בבלי1|שבת|סה|א}}.</ref> יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",<ref>וב{{ירושלמי|גיטין|ח|ח}}, הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref> והם מוגדרים על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת",<ref>ובשל כך לדעת [[רב הונא]] אישה הנוהגת כך פסולה ל[[כהונה]].</ref> ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות ה[[ספרא]] פסקו ה[[רמב"ם]]<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|כא|ח}}.</ref> וה[[שולחן ערוך]]<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כ|ב}}.</ref> שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה) ,<ref>[[ספרא]] על {{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).
+
איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא חדירת אבר המין בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].
 +
 
 +
[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור (לדעת חלק מהחכמים) על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{מקור|בבלי: קידושין פב א}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>.
 +
 
 +
יחסי אישות{{דרושה הבהרה}} בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות|ביאה]]<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref>, אך קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) מכונה ב[[תלמוד הבבלי]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות עו א$יבמות עו.}} {{מקור|בבלי:שבת סה א$שבת סה.}}{{מקור|)}} "נשים המסוללות זו בזו<ref>וב{{מקור|ירושלמי:גיטין ח ח$ירושלמי (גיטין פ"ח ה"ח)}} הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref>" ודבר המוגדר על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת" (הפוסלת אשה שעשתה זאת מלהינשא ל[[כהן]]) ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (= סתם פריצות). ה[[רמב"ם]] {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה כא ח$פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ח|כן}} וה[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך:אבן העזר כ ב$אה"ע כ, ב|כן}} פסקו - בעקבות ה[[ספרא]]{{דרוש מקור}} - שמעשה זה הוא איסור שנכלל בפסוק {{ציטוטון|כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו|ויקרא יח, ג}}, מפני שאצל המצרִים היה מקובל שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה)<ref>[[ספרא]] על ויקרא יח, ג.</ref>. ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם שם, וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).
  
 
===טעמי המצווה===
 
===טעמי המצווה===
{{להשלים}}
+
התורה עצמה לא כתבה את טעם האיסור והמפרשים נתנו לכך פירושים שונים:
על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה.
+
===השחתת זרע ותאווה===
 +
[[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת אחרי מות  רט|מצוות-חינוך-אחרי-מות|רט|null}} כתב ששורש האיסור נובע מהשחתת זרע האדם והפסקת התרבות המין האנושי בעוד הקדוש ברוך הוא חפץ ביישוב עולמו אשר ברא. לדבריו, מדובר במעשה מכוער של השחתת הזרע שאין בו כל תועלת ומהווה רק סיפוק תאוותני. כעין דבריו כתב גם ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:ויקרא יח יד|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא|יח|יד}} בפירושו על הפסוק ואמר כי מדובר בדבר נתעב שאיננו ממשיך את קיום המין, ואף משווה זאת למשכב בהמה שגם הוא נאסר משום השחתת הזרע למעשה שאיננו ממשיך את המין האנושי.
 +
===היפוך טבע האדם===
 +
ה[[אבן עזרא]] {{#makor-new:ויקרא יח יז|פרשנות-תנ"ך-אבן-עזרא-ויקרא|יח|יז}} מוסיף פן נוסף לאיסור ומסביר כי יש בכך היפוך טבע האדם. לדבריו "טבע הזכר לעשות והנקבה להיעשות" ובאיסור זה יש היפוך דברי ה' וטבע האדם כעין איסור [[כלאיים]].
 +
===חומרת האיסור===
  
===התייחסויות מאוחרות למקרא===
 
 
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
ה[[תלמוד]] ב[[מסכת סוכה]] מונה ארבעה [[חטא]]ים המביאים לליקוי חמה: {{ציטוטון|בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה (ש[[אונס|נאנסה]]) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.|[[s:סוכה כט א|סוכה דף כט, עמ' א, גמרא]]}}
+
ה[[תלמוד]] ב[[מסכת סוכה]] מונה ארבעה [[חטא|חטאים]] המביאים ל[[ליקוי חמה]]: {{ציטוטון|בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על [[אב בית דין]] ש[[מוות|מת]] ואינו [[הספד|נספד]] כהלכה, ועל [[נערה המאורסה]] שצעקה בעיר ואין מושיע לה (בעת ש[[אונס|נאנסה]]) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.|בבלי:סוכה כט א$סוכה כט.}}
  
ב[[מסכת סנהדרין]] מופיעה הבחנה בין אדם שנרבע על ידי זכר בהסכמתו, שפסול לעדות, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים, שכשר לעדות. בעלי ה[[תוספות]] הסבירו את ההבחנה בכך, שמי שבעל נשים האסורות עליו חטא משום ש"יצרו תוקפו", לעומת מי שהסכים להבעל על ידי זכר, שאין "יצרו תוקפו כל כך".{{הערה|[[תוספות]], על {{בבלי|סנהדרין|כו|ב}}, בפסקה "החשוד"}} ה[[רא"ש]] חלק על התוספות, באומרו שדחוק להבדיל בפסול לעדות בין איסורי עריות שונים, על סמך ההנחה שבמשכב זכור התאוה אינה חזקה כל כך.{{הערה|פסקי ה[[רא"ש]], מסכת סנהדרין, פרק ג, סימן יג}}
+
ב[[מסכת סנהדרין]] מופיעה הבחנה בין אדם שנרבע על ידי זכר בהסכמתו, שפסול לעדות, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים, שכשר לעדות. בעלי ה[[תוספות]] {{מקור|תוספות סנהדרין כו ב$סנהדרין כו: ד"ה החשוד|כן}} הסבירו את ההבחנה בכך, שמי שבעל נשים האסורות עליו חטא משום ש"יצרו תוקפו", לעומת מי שהסכים להבעל על ידי זכר, שאין "יצרו תוקפו כל כך". ה[[רא"ש]] {{מקור|רא"ש סנהדרין ג יג$שם פ"ג סי' יג|כן}} חלק על התוספות, באומרו שדחוק להבדיל בפסול לעדות בין איסורי עריות שונים, על סמך ההנחה שבמשכב זכור התאווה אינה חזקה כל כך.
  
ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, יתגלגל בשפן או בארנבת, כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה|‏שער הגילגולים מאת רבי [[חיים ויטאל]], [[s:שער הגלגולים הקדמה כב|הקדמה כב]].}}
+
ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה|1=‏[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}}
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
  
 
* [[הרב שלמה אבינר]], '''[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=55 הטעות]''', מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)
 
* [[הרב שלמה אבינר]], '''[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=55 הטעות]''', מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)
*[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8 איסור משכב זכר באתר ויקיפדיה]
+
* [[הרב יהושע שפירא]], '''[http://www.yrg.org.il/show.asp?id=39912 ואהבת בכל מאדך-על נטיות הפוכות בעולם המודרני]''', מתוך: 'עולם קטן' (אתר ישיבת רמת גן)
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

Latest revision as of 19:39, 12 December 2019

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

משכב זכר הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.

מקור האיסור בפסוק: "וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא יח, כב). ועונשו מצויין בהמשך: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ, יג).

האיסור[edit]

איסור זה מסווג כמצוות לא תעשה (ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה שנ; ספר החינוך מצוה רט). על פי ההלכה העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה[1] והעובר בשוגג חיב חטאת[2].

משכב זכר נחשב בהלכה כגילוי עריות, שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך ליהרג ולא לעבור, והוא חל גם על בני נוח[3].

דיני המצווה[edit]

איסור התורה לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת"[4]. יחסים ללא חדירת אבר המין בין שני גברים אסורים משום שפיכת זרע לבטלה.

חז"ל הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור (לדעת חלק מהחכמים) על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת קידושין פב א, והמליצו להימנע מייחוד של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום[5].

יחסי אישות[דרושה הבהרה] בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ההלכה כביאה[6], אך קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) מכונה בתלמוד הבבלי (יבמות עו. שבת סה.) "נשים המסוללות זו בזו[7]" ודבר המוגדר על ידי רב הונא כ"זְנוּת" (הפוסלת אשה שעשתה זאת מלהינשא לכהן) ועל ידי רבא כ"פריצותא בעלמא" (= סתם פריצות). הרמב"ם (פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ח) והשולחן ערוך (אה"ע כ, ב) פסקו - בעקבות הספרא(דרוש מקור) - שמעשה זה הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" (ויקרא יח, ג), מפני שאצל המצרִים היה מקובל שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה)[8]. ונחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא מהתורה ממש[9] (והוא לאו שבכללות), או שאינו אלא איסור דרבנן[10] (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).

טעמי המצווה[edit]

התורה עצמה לא כתבה את טעם האיסור והמפרשים נתנו לכך פירושים שונים:

השחתת זרע ותאווה[edit]

ספר החינוך פרשת אחרי מות רט כתב ששורש האיסור נובע מהשחתת זרע האדם והפסקת התרבות המין האנושי בעוד הקדוש ברוך הוא חפץ ביישוב עולמו אשר ברא. לדבריו, מדובר במעשה מכוער של השחתת הזרע שאין בו כל תועלת ומהווה רק סיפוק תאוותני. כעין דבריו כתב גם הרמב"ן No result בפירושו על הפסוק ואמר כי מדובר בדבר נתעב שאיננו ממשיך את קיום המין, ואף משווה זאת למשכב בהמה שגם הוא נאסר משום השחתת הזרע למעשה שאיננו ממשיך את המין האנושי.

היפוך טבע האדם[edit]

האבן עזרא ויקרא יח יז מוסיף פן נוסף לאיסור ומסביר כי יש בכך היפוך טבע האדם. לדבריו "טבע הזכר לעשות והנקבה להיעשות" ובאיסור זה יש היפוך דברי ה' וטבע האדם כעין איסור כלאיים.

חומרת האיסור[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

התלמוד במסכת סוכה מונה ארבעה חטאים המביאים לליקוי חמה: "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה, ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה (בעת שנאנסה) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד." (סוכה כט.)

במסכת סנהדרין מופיעה הבחנה בין אדם שנרבע על ידי זכר בהסכמתו, שפסול לעדות, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים, שכשר לעדות. בעלי התוספות (סנהדרין כו:) הסבירו את ההבחנה בכך, שמי שבעל נשים האסורות עליו חטא משום ש"יצרו תוקפו", לעומת מי שהסכים להבעל על ידי זכר, שאין "יצרו תוקפו כל כך". הרא"ש (שם פ"ג סי' יג) חלק על התוספות, באומרו שדחוק להבדיל בפסול לעדות בין איסורי עריות שונים, על סמך ההנחה שבמשכב זכור התאווה אינה חזקה כל כך.

בשער הגילגוליםכתבי האר"י) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, יתגלגל בשפן או בארנבת, כפי מה שחטא או בועל נבעל."‏[11]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ראה רמב"ם איסורי ביאה א, ד; שם הלכה יד; סנהדרין טו, י.
  2. רמב"ם שגגות א, ד.
  3. שם, רמב"ם מלכים ט, ה.
  4. רש"י ויקרא כ, יג. המקור בגמרא (ב"מ צא.).
  5. שולחן ערוך (אבן העזר כד, א): "וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר."
  6. כמו שכותב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.
  7. ובירושלמי (גיטין פ"ח ה"ח) הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".
  8. ספרא על ויקרא יח, ג.
  9. הרמב"ם שם, וספר הלבוש, אבן העזר, סימן כ, סעיף ב.
  10. הבנת הפרישה בדעת הטור, אבן העזר, סימן כ, סעיף ב.
  11. רבי חיים ויטאל, שער הגלגולים, סוף הקדמה כב.