Difference between revisions of "בתי הכנסת בצפת"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
Line 49: Line 49:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://zefat.net אתר העיר צפת] - המקור לרוב התמונות
+
 
 +
* [http://zefat.net אתר העיר צפת]
 +
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2669095,00.html בתי הכנסת הספרדיים של צפת]- אתר Ynet
 +
 
  
 
[[קטגוריה:בתי כנסת|צפת, בתי כנסת]]
 
[[קטגוריה:בתי כנסת|צפת, בתי כנסת]]

Revision as of 14:35, 8 September 2008

בתי הכנסת בצפת מהווים ריכוז מיוחד של בתי כנסת עתיקים, שאר בהם מתקיימות תפילות עד היום. נסקור את החשובים החשובים שבהם.


בית הכנסת האר"י של האשכנזים

המשקוף מעל הכניסה - התמונה ברשות האתר zefat.net

בית הכנסת האר"י של האשכנזים , על שם רבי יצחק לוריא מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. הוא שופץ בשנת 1857 , כפי שכתוב על משקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". היה זה לאחר שבשנת 1837 הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר .

באתר "שבעה פלאי ישראל נכתב כל תולדות בית הכנסת: " בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא 'שדה תפוחים' שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-16 ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם 'גריגוס' (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי."

בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י. העמוד משמש כמשואה אותה נהוג להדליק בל"ג בעומר ביום ההילולה המסורתי שנערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.הדלקת המשואה בצפת שנודעה בשם 'הדלקה זוטא'.

בית כנסת זה עומד על תילו עד ימינו ומשרת קהילת מתפללים קבועה, עולים לרגל ומבקרים.

ליד בית הכנסת קיים בית מדרש שנחנך בשנת 1940 ובו רהיטים שניצלו מגרמניה. בית המדרש נקרא חקל תפוחין דהיינו :"שדה תפוחים". המקובלים קראו כך למקום בטרם נבנה בית הכנסת. הוזהר מכתיר את גן העדן בתואר: "גן עדן שהוא שדה תפוחים קדושים" . השיר העממי, המתאר את מעשיו של רבי שמעון בר יוחאי אומר :"ולשדה תפוחים עלית ללקוט בו מרקחים, סוד תורה, ציצים ופרחים" [1]

בית כנסת בנאה

בבית כנסת בנאה או "הצדיק הלבן" שמור ספר התורה המובל בתהלוכת ל"ג בעומר לקרב הרשב"י במירון. בחדר צדדי מצבה, לפי המסורת היא מעל קברו של בנאה. מספרים כי מתחת לראשו קבור ספר התורה שבו הוא נהג לקרוא.

רבי בנאה חי במאה ה-3. היה מספר על בריאת העולם ואוהב לבקר במקומות קדושים , כמו מערת המכפלה. שמו בא ממקרה שהיה. מושל צפת ציווה כי היהודים יקנו רק תרנגולות שחורות לכפרות. היהודים קנו והלכו לבכות מעל קברו. כאשר חזרו מצאו כי התרנגולות היו ללבנות. מאז קראו לו" צדיק התרנגולים או הצדיק הלבן.

בית הכנסת האר"י של הספרדים

פנים בית הכנסת - מקור התמונה: ויקישיתוף, צילם:Jajogluck

בית הכנסת האר"י של הספרדים נבנה במאה ה-16 והוא העתיק מבין בתי הכנסת בצפת. הוא נקרא על שם אליהו הנביאבקיר הדרומי משוקע ארון קודש, ומשני צדדיו ארונות קודש קטנים. משמאל כסא אליהו הנביא. כן מצויה בו מערה בה האר"י ז"ל למד סןדןת ורזים מפי ליהו הנביא. בימי האר"י היה זה בית הכנסת המרכזי של הרובע היהודי. הוא היה בית הכנסת של ה"מערביים" - יוצאי צפון אפריקה. רבי משה באסולה שבקר בצפת בשנת 1522 הזכיר את קיומו.

בית הכנסת נהרס ברעדית האדמה בשנת 1837 ושוקם עלידי ר' יצחק גויטע מטריאסטה. שני לוחות השיש מעל פתח הכניסה מצויינים את התרומה.

בית כנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב - ארון הקודש עם ספר התורה אבוהב -התמונה ברשות האתר zefat.net
בית כנסת אבוהב - כיפת בית הכנסת - התמונה ברשות האתר zefat.net

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת גדול ומפואר בלב הרובע היהודי. הוא נקרא על שם ר' יצחק אבוהב, חכם ספרדי מהמאה ה-15. בית הכנבת מקורה בכיפה סגלגלה נישאת על פני ארבעה עמודים המעוטרת בסמלי השבטים. ברעש האדמה בשנת 1837 נחרב בית הכנסת ורק הקיר הדרומי, הפונה לירושלים, שבו היו ארונות הקודש נשאר על תילו. בארון הימני שמור ספר תורה עתיק "ספר אבוהב",אשר נכתב על ידו ותלמידיו העלו לצפת. קדושתו של הספר רבה ומוציאים אותו רק שלוש פעמים בשנה: ביום כיפור, שבועות וראש השנה. הוא נחשב לאחד מספרי התורה הקדומים ששרדו, מבין ספרי התורה הקדומים.

אתר Ynet מעלה את השאלה:" לא ברור על שם איזה משני גדולי התורה הנקראים יצחק אבוהב קרוי בית הכנסת. המסורת העממית קושרת את בית הכנסת לדמותו של רבי יצחק אבוהב, מחבר ספר המוסר 'מנורת המאור', אולם סביר יותר שבית הכנסת נקרא על שם רבי יצחק אבוהב, בן המאה ה-15, שנחשב לאחרון גאוני קסטיליה. ידוע שרב זה שימש ברבנות בטולדו ועמד שם בראש ישיבה שתלמידיה התעמקו במחשבת ישראל ובקבלה. בין תלמידיו היה רבי יעקב בירב, שלימים עלה לצפת והיה מראשי חכמיה".

על כיפת בית הכנסת ניתן להבחיו בעיטורים ובסמלים, המתארים כלי נגינה ששימשו בבית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ואליהם נוסף כתר ייחודי לצפת 'כתר קרובה הישועה', לציון הציפייה למשיח. כיאה לאווירה של צפת (ראו תמונה)

בית כנסת אלשייך

בית כנסת אלשייך על שם רבינו משה אלשייך, תלמיד חכן ודרשן ספרדי שנולד בתורכיה במטה ה-16 ועלה לצפת. תקרתו עשויה שורה של קמרונות רוחביים הנתמכים בקשתות מחודדות. במרכז האולם כיפה גבוהה. עמנואל דמתי במאמרו "הרובע היהודי ובתי כנסת עתיקים" בחוברת אריאל מספר על "ציפת כסף" עתיקה של ספר תורה שבה רשום תאריך הקמת בית הנסת שנת צד"ק (1434), דהיינו עוד לפני גירוש ספרד.

בית הכנסת מרן יוסף קארו

בית כנסת קארו - התמונה ברשות האתר zefat.net

בית הכנסת מרן יוסף קארן מזוהה עם בית מדרשו. הוא עלה לצפת במאה ה-16. היה מנהיג העדה וחיבר בה את ספריו: בית יוסף ושולחן ערוך. ר' שמחה מזאלאזיץ , שביקר ההית הכנסת בשנת 1764 כי למדו בו 700 תלמידים.

קישורים חיצוניים

  • מצוטט על ידי זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל צפון - 1941