בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל

From ויקישיבה
Revision as of 18:50, 2 April 2009 by דניאל ונטורה (talk | contribs) (→‎רשימת בתי הכנסת)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
עטיפת הספר = "שימוש הוגן"

בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור ארכאולוג. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי.

בתי כנסת עתיקים[edit]

מקור התמונות: ויקישיתוף


סקירה[edit]

במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום.

הידע על בתי הכנסת בא ממקורות סיפרותיים שניתן לאושש אותן במימצאים ארכאולוגיים. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מימי הביניים כאשר הגיעו לארץ ישראל נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו בארבל. בגולן חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר . המחקר היהודי החל באזור ים כנרת- חמת טבריה ובית הכנסת בחמת גדר ובהמשך מעט דרומה בית אלפא . לאחר קום המדינה הורחבו החפירות לכל רחבי הארץ.

רשימת בתי הכנסת[edit]

אתרי בתי הכנסת מובאים בהתאם לאזור בארץ ישראל בו הם מצויים. במבוא לכל פרק מוצגים קווי האפיון של בתי הכנסת באזור. בפרק מתוארים בתי כנסת ידועים ובתי כנסת פחות מוכרים. לכל אחד ואחד מוקדש תאור מלא כיצד איך ברכב או ברגל, בתשלום או חינם אל האתר.

אזור ייחודיים חשובים פרטים נוספים הערות
א. גליל עליון 24 ברעם, מירון, גוש חלב ופקיעין, נבוריה, ומרות. * עמוקה, חרבת שמע, דלתון, יסוד המעלה, קציון רצף בתי כנסת במזרח הגליל
ב. רמת הגולן 34 חמת גדר, קצרין , עין נשוט, אום אל-קנאטר,גמלא, דבורה אפיק, דיר עזיז, חרבת דקה, יהודיה, עסליה, גשר בנות יעקב, סוסיתא וחרבת בית הבק פריסה צפופה
ג. גליל תחתון מזרחי 43 כפר נחום, חמת טבריה, הר ארבל, חורבת עמודים, כורזים טבריה, כפר חנניה, בית ירח, חרבת ורדים, חמת מצפון לטבריה, הרצף המרשים ביותר
ד. עמק בית שאן וחרוד 11 בית אלפא, בית שאן (3) רחוב, מעוז חיים מהיפים והחשובים
ה. גליל תחתון מערבי
ועמק יזרעאל מערבי
23 ציפורי, בית שערים [1], כפר כנה וגופתא ציפורי יודפת, יפיע, כפר יאסיף באזורים מצומצמים
ו. כרמל ושרון 6 חרבת סומק, קיסריה,עוספיה אום א-זינאת, רמת אביב (שומרוני) יחודיים בודדים
ז. יהודה, שומרון, בקעת הירדן 8 מצדה, יריחו, נערן שילה , חברון [2] , ירושלים [3], שעלבים[4]|מיעוט יהודי בתקופה הביזאנטית --
ח. שפלת יהודה , דרום מישור החוף וצפון הנגב 27 מעון העתיקה, עזה (2), בית גוברין, חרבת מדרס [5] , רימון, חרבת שקף, אשקלון [6], חרבת חברה [7] ריכוז באזורי משנה, בית גוברין והסביבה
ט. דרום הרי חברון 10 סוסיא העתיקה, עין גדי, מעון שביהודה, ואשתמוע. חרבת יתיר, חרבת ענים מהחשובים והיפים

צבי אילן[edit]

צבי אילן (1990-1936) היה ארכיאולוג, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל. הוא נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-תל-אביב.מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ מעוז חיים - שם עשה את ההכרה הראשונה עם חקר ארץ ישראל כאשר גילו בית כנסת עתיק ליד הקיבוץ. עסק בהוראה וחינוך.אילן עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע קדש וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה.

בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער.

בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת תל אביב" וסיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני על "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה". את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מאוניברסיטת בר אילן על מחקרו "נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871 - 1947 ".

הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54.

במכללה האקדמית בית ברל קיים מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן.

הרקע לחקר ארץ ישראל[edit]

צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי מלחמת ששת הימים. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת 1949 הוא היה בסימינר לנערים עובדים בנען. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר רמלה. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב יפו, נזכר כי "רמל" בערבית זה חול. ואכן זה היה המקום לשם העיר. הוא הבין את הקשר ביו הסתכלות בנוף לביו ידע שנרכש קודם.

הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה צאן. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת בבית שאן ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט.

מחקריו היחודיים[edit]

הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל , בין השאר הוא היה אחראי לחשיפת הממצאים הארכאולוגים בבית הכנסת במרות ובבית הכנסת במעון המקראית.

מספריו[edit]

  • מרות הכפר היהודי הקדום - עם עמנואל דמתי, החברה להגנת הטבע, 1987
  • ארבל – יישוב יהודי קדום במזרח הגליל התחתון, עם אברהם איזדרכת, 1988, בהוצאת התנועה הקיבוצית
  • אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ - מודן, 1988
  • הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר-הירדן 1947 – 1871 - יד בן-צבי, 1984
  • בתי-כנסת בגליל ובגולן - כנה ירושלים, 1986
  • בתי-כנסת קדומים בגליל ובגולן - אריאל , הוצאה מתוקנת ומורחבת, 1987
  • בתי כנסת קדומים בארץ ישראל – משרד הבטחון, 1991
  • קברי צדיקים – כנה ירושלים, 1997

ספרי הדרכה וטיולים:

  • ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
  • ארץ חמדה - תרבות וחינוך, 1978
  • בקעת הירדן ומדבר שומרון - עם עובד-תרבות וחינוך, 1973
  • חן המקום – סיפוריהם של אתרי טיול בארץ, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
  • ים-המלח וחופיו - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971

• מדבר יהודה וספר המדבר - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971

  • משוט בארץ – טיולים באיזורים משוחררים, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
  • סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים – מדריך למטייל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1968
  • 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך

הערות שוליים[edit]

  1. בדרום טבעון מחוץ לתחום הגן הלאומי
  2. שריד בודד במשקוף במבנה השוק
  3. כתובת יוונית ליד בריכת השילוח
  4. למרות שהאתר אינו באזור זה הוא נכלל בפרק
  5. מדרום לעמק האלה
  6. בפארק הלאומי
  7. בשדות גבעת ברנר