דיבוק

From ויקישיבה
Revision as of 12:41, 13 February 2014 by 192.114.7.39 (talk)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

דיבוק הוא תואר קבלי לנשמה של אדם שנפטר, החודרת אל תוך גוף של אדם חי.

מהותו של הדיבוק[edit]

מובא בכתבי האריז"ל[1]:

"יש לפעמים נפש איזה אדם רשע, שנפשו אינה יכולה להכנס בגיהנום עדיין מרוב עוונותיו, והולכת נעה ונדה, ונכנסת לפעמים בגוף איזה אדם או אשה וכופה אותו ונקרא חולי הנופל."

סיבת החדירה לגוף הזר היא: מפני שאותן הנשמות המשוטטות נענשות ע"י מלאכי חבלה, המכים בהם מכות רוחניות - בלשון הקבלה כף הקלע), ובתור נסיון להינצל מצער זה (עכ"פ באופן זמני), אותן הנשמות מנסות לחדור לגוף "מארח" של אדם חי (שלא מרצונו ושלא בידיעתו). בדרך כלל החדירה מתאפשרת רק אם המארח עבר על עבירות מסויימות[2].

ברוב המקרים אין סימנים חיצוניים ברורים להימצאות של דיבוק בגוף המארח, רק לעיתים רחוקות הדיבוק מגלה את נוכחותו באופן ברור, ולפעמים אף מדבר מתוך גופו של המארח[3].

השם "דיבוק"[edit]

ה"דיבוק" בתחילה היה מכונה בשם "רוח" או "נשמה" ("נשמה ערטילאית"). המילה "דיבוק" השתרשה כתואר לרוחות מסוג זה החל מאמצע המאה ה-י"ח[4], וכגון אצל רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) בספרו "תורת הקנאות"[5].

תעודים על דיבוקים והוצאתם[edit]

הוצאת דיבוק הראשונה המתועדת, היתה בצפת בשנת 1545 על ידי רבי יוסף קארו בעל השלחן ערוך, ותועדה על ידי רבי יהודה חליווה בספרו "צפנת פענח"[6].

לאחר מכן, במשך הדורות, היו תעודים שונים: כגון בספר "נשמת חיים"[7] לרבי מנשה בן ישראל, ובספרים שומר אמונים, לב אליהו, שלשלת הקבלה, ועוד[8].

נזק בעת יציאת הדיבוק[edit]

בעת יציאת הדיבוק מהגוף, הדיבוק יכול להזיק פיזית לאבר שדרכו יצא, ולדוגמא אם ייצא דרך העין, בעל הגוף יכול להיות עיוור. הדרך הפחות מזיקה, היא ע"י שייצא הרוח דרך הציפורן של האצבע הקטנה של הרגל[9].

ראו גם[edit]

לקריאה נוספת[edit]

הערות שוליים

  1. שער רוח הקודש, לד
  2. קונטרס "הרוחות מספרות" מאת. הקונרטס הוא חלק מספר מנחת יהודה לרבי יהודה פתייה, בפירושו ל: ספר יחזקאל, אות פ"ח.
  3. קונטרס "הרוחות מספרות".
  4. גרשום שלום, מחקרי שבתאות, תל אביב תשנ"ב, עמק 575.
  5. עמוד 56 במהדורת למברג תר"ל.
  6. M. Idel, “Jewish Magic from the Early Renaissance Period to Early Hasidism”, Religion, Science and Magic, ed. J. Neusner, E. Frerichs, P. McCracken Flesher, Oxford, 1989, p. 108.
  7. אמסטרדם תי"ב.
  8. הרשימה מתוך והחי יתן אל לבו להרב יואל שוורץ, עמ' 70 - 76
  9. קונטרס "הרוחות מספרות".