Difference between revisions of "הקפות"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(עריכה)
Line 3: Line 3:
  
  
בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.
+
בליל "שמחת תורה" וביומו (ולמנהג חלק מהספרדים גם ב[[מנחה]]), מוציאים את כל ספרי התורה מ[[ארון הקודש]], מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.
  
על מעלת השמחה בהקפות מובא במשנה ברורה, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור|(שמואל ב, ו, טז)}}. על האר"י ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.
+
להקפות יש פיוטים מיוחדים ושירים כמו "מפי א-ל, יבורך כל ישראל" וכדומה. לפני כל הקפות אומרים למנהג אשכנז "אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא. אנא ה' עננו ביום קראנו", ואח"כ לפי סדר א'ב' את בקשה זאת ("'''א'''לוקי הרוחות הושיעה נא. '''ב'''וחן לבבות הצליחה נא. '''ג'''ואל חזק עננו וכו'") למנהג הספרדים אומרים לפני כל הקפה "מזמור לדוד וכו'" ({{מקור|תנ"ך:תהלים כט $תהלים כט}}), "הללוי-ה הללו א-ל בקדשו" ({{מקור|תנ"ך:תהלים קנ $תהלים קנ}}), ואח"כ פסוקים: "ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. שמע ישראל וכו'. ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד ב"פ. אנא ה' הושיעה נא ב"פ..  
  
בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות". הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
+
על מעלת השמחה בהקפות מובא ב[[משנה ברורה]], שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד ה[[תורה]] - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על [[דוד המלך]] שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' {{מקור|(שמואל ב, ו, טז)}}. על ה[[אר"י]] ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על ה[[גר"א]] כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.
 +
 
 +
בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", זאת ע"פ מנהג האר"י, כדי להצטרף עם בני חו"ל שמתחילים לחגוג שמחת תורה רק ביום אחרי [[שמיני עצרת]]. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
  
  

Revision as of 21:32, 13 May 2009

הקפות סביב בימת בית הכנסת, נהוג לעשות בריקודים עם ספרי התורה ב"שמחת תורה".


בליל "שמחת תורה" וביומו (ולמנהג חלק מהספרדים גם במנחה), מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה.

להקפות יש פיוטים מיוחדים ושירים כמו "מפי א-ל, יבורך כל ישראל" וכדומה. לפני כל הקפות אומרים למנהג אשכנז "אנא ה' הושיעה נא. אנא ה' הצליחה נא. אנא ה' עננו ביום קראנו", ואח"כ לפי סדר א'ב' את בקשה זאת ("אלוקי הרוחות הושיעה נא. בוחן לבבות הצליחה נא. גואל חזק עננו וכו'") למנהג הספרדים אומרים לפני כל הקפה "מזמור לדוד וכו'" (תהלים כט), "הללוי-ה הללו א-ל בקדשו" (תהלים קנ), ואח"כ פסוקים: "ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. שמע ישראל וכו'. ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד ב"פ. אנא ה' הושיעה נא ב"פ..

על מעלת השמחה בהקפות מובא במשנה ברורה, שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' (שמואל ב, ו, טז). על האר"י ז"ל העידו שאמר, שהמעלה העליונה ברוחניות, שהוא זכה להגיע אליה, היתה בזכות שהיה שמח בכל עוז בשמחה של מצוה. גם על הגר"א כתוב, שהיה רוקד בכל כוחו בשמחת תורה לפני ספר התורה.

בארץ ישראל נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", זאת ע"פ מנהג האר"י, כדי להצטרף עם בני חו"ל שמתחילים לחגוג שמחת תורה רק ביום אחרי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.