Difference between revisions of "הרב יונה שיבר"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(נולד בצפת ועבר לגור ברומניה ב1910)
 
(5 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{אין תמונה|גבר}}
+
הרב '''יונה שיבר''' ([[ה'תרס"ו]] [[1907]] - [[כ"ח באלול]] [[ה'תשמ"ה]] [[1985]]) היה ראש מחלקת הכשרות ברבנות העיר [[רחובות]], [[מו"צ]] בעיר ורב בית הכנסת ושיכון פא"י ברחובות.<sup><nowiki/></sup>
הרב '''יונה שיבר''' ([[ה'תרס"ו]] [[1907]] - [[כ"ט באלול]] [[ה'תשמ"ה]] [[1985]]) היה ראש מחלקת הכשרות ברבנות העיר [[רחובות]], [[מו"צ]] בעיר ורב בית הכנסת ושיכון פא"י ברחובות.<sup><nowiki/></sup>
 
  
 
==ביוגרפיה==
 
==ביוגרפיה==
  
נולד ב[[רומניה]] בשנת [[1907]] ליהושע ולפסיה לבית סגל, מהם התייתם בילדותו. היו לו ארבעה אחים ואחיות. למד בישיבת [[חתם סופר]] ב[[פרשבורג]] ונישא לחיה לבית שמיוביץ. כן היה מתלמידיו הקרובים של הרב [[מנחם מנדל הגר (וישווה)|מנחם מנדל הגר]] האדמו"ר מוישווה, שאף הסמיכו לרבנות<ref>נפתלי אליהו רוט, '''הגאון הקדוש מווישוא''', כרך א, בני ברק תשס"ט, עמ' רנה, ערב; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1956%2F12%2F23&id=Ar00303&sk=D43BD90A סיום משניות ברחובות], [[שערים]], 23 בדצמבר 1956, עמ' 3</ref>.  
+
נולד ב[[צפת]] בשנת [[1907]] ליהושע ולפסיה לבית סגל מהם התייתם בילדותו. היו לו ארבעה אחים ואחיות. כשהיה בן שלוש, עברו להתגורר ב[[רומניה]]. למד בישיבת [[חתם סופר]] ב[[פרשבורג]] ונישא לחיה לבית שמיוביץ. כן היה מתלמידיו הקרובים של הרב [[מנחם מנדל הגר (וישווה)|מנחם מנדל הגר]] האדמו"ר מוישווה, שאף הסמיכו לרבנות<ref>נפתלי אליהו רוט, '''הגאון הקדוש מווישוא''', כרך א, בני ברק תשס"ט, עמ' רנה, ערב; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1956%2F12%2F23&id=Ar00303&sk=D43BD90A סיום משניות ברחובות], [[שערים]], 23 בדצמבר 1956, עמ' 3</ref>.  
  
[[ניצולי השואה|ניצל מן השואה]], היה ממקימי סניף פא"י בעיר [[ארד (עיר)|ארד]] ברומניה<ref>י. רזמיבש, 'פא"י ברומניה בימים ההם', '''שערים''', גיליון האלף, אייר תשט"ו</ref>, ובשנת [[ה'תש"ו]] עלה ארצה. החל משנת [[ה'תשי"ב]] החל מכהן ברבנות בעיר רחובות כ[[מו"צ]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%22%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%A8%22#panel=search&search=0 שערים, יום ראשון, דצמבר 23, 1956]}} ורב בית הכנסת ושיכון [[פא"י]] ברחובות{{הערה|1=[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=11372 פורום אוצר החכמה]}}. במסגרת כהונתו ברבנות בעיר עמד בראש מחלקת הכשרות, טהרת המשפחה והשבת. במקביל שימש רב בית הכנסת אוהל בלהה<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1955%2F10%2F14&id=Ar00700&sk=3D3F24AA שמחת בית השואבה ושמחת תורה ברחובות], [[שערים]], 14 באוטובר 1955, עמ' 7; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1957%2F08%2F05&id=Ar00417&sk=02B7F8A6 הפגנת שבת ברחובות], שם, 5 באוגוסט 1958, עמ' 4</ref> והמנהל הרוחני של סניף פא"י בעירו<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1956%2F09%2F10&id=Ar00203&sk=1BAD26A6 מסיבה לזכר ה"חפץ חיים" ברחובות], [[שערים]], 10 בספטמבר 1956, עמ' 2</ref>. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] תלמידים רבים, ביניהם הרב [[סעדיה שרעבי]].  <sup><nowiki/></sup>
+
[[ניצולי השואה|ניצל מן השואה]], היה ממקימי סניף פא"י בעיר [[ארד (עיר)|ארד]] ברומניה<ref>י. רזמיבש, 'פא"י ברומניה בימים ההם', '''שערים''', גיליון האלף, אייר תשט"ו</ref>, ובשנת [[ה'תש"ו]] עלה ארצה. החל משנת [[ה'תשי"ב]] החל מכהן ברבנות בעיר רחובות כ[[מו"צ]]{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%22%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94%20%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%A8%22#panel=search&search=0 שערים, יום ראשון, דצמבר 23, 1956]}} ורב בית הכנסת ושיכון [[פא"י]] ברחובות{{הערה|1=[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=11372 פורום אוצר החכמה]}}. במסגרת כהונתו ברבנות בעיר עמד בראש מחלקת הכשרות, טהרת המשפחה והשבת. במקביל שימש רב בית הכנסת אוהל בלהה<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1955%2F10%2F14&id=Ar00700&sk=3D3F24AA שמחת בית השואבה ושמחת תורה ברחובות], [[שערים]], 14 באוטובר 1955, עמ' 7; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1957%2F08%2F05&id=Ar00417&sk=02B7F8A6 הפגנת שבת ברחובות], שם, 5 באוגוסט 1958, עמ' 4</ref> והמנהל הרוחני של סניף פא"י בעירו<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=SHAR%2F1956%2F09%2F10&id=Ar00203&sk=1BAD26A6 מסיבה לזכר ה"חפץ חיים" ברחובות], [[שערים]], 10 בספטמבר 1956, עמ' 2</ref>. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] תלמידים רבים, ביניהם הרב [[סעדיה שרעבי]].  <sup><nowiki/></sup>
  
 
בשנת [[1969]] כיהן כחבר ועדת הפרס לספרות תורנית על שם הרב [[אלימלך בר שאול]]<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1969%2F10%2F27&id=Ar00303&sk=7C49CB55 פרס הרב בר-שאול לד"ר י. ר. עציון והרב ק. א. פרנקל], [[הצופה]], 27 באוקטובר 1969, עמ' 3</ref>. בשנת [[1978]] זכה בפרס יקיר העיר רחובות<ref>[http://www.rishonim.org.il/rehovot/show_item.asp?levelId=43233 יקירי העיר לשנת 1978], באתר עיריית רחובות</ref>.  
 
בשנת [[1969]] כיהן כחבר ועדת הפרס לספרות תורנית על שם הרב [[אלימלך בר שאול]]<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1969%2F10%2F27&id=Ar00303&sk=7C49CB55 פרס הרב בר-שאול לד"ר י. ר. עציון והרב ק. א. פרנקל], [[הצופה]], 27 באוקטובר 1969, עמ' 3</ref>. בשנת [[1978]] זכה בפרס יקיר העיר רחובות<ref>[http://www.rishonim.org.il/rehovot/show_item.asp?levelId=43233 יקירי העיר לשנת 1978], באתר עיריית רחובות</ref>.  
Line 12: Line 11:
 
הרב שיבר נפטר בשנת [[1985]]. רחוב בעירו נקרא על שמו וקרן גמ"ח לזכרו הוקמה מיסודו של ברוך שטרסבורגר<ref>[https://www.guidestar.org.il/organization/580631877/documents דף על העמותה] באתר [[גיידסטאר]]</ref>.
 
הרב שיבר נפטר בשנת [[1985]]. רחוב בעירו נקרא על שמו וקרן גמ"ח לזכרו הוקמה מיסודו של ברוך שטרסבורגר<ref>[https://www.guidestar.org.il/organization/580631877/documents דף על העמותה] באתר [[גיידסטאר]]</ref>.
  
בנו הרב [[עו"ד]] ירוחם אברהם ברוך יהושע נישא לחיה, בתו של הרב [[משה דב וולנר|משה דוב וולנר]]<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1962%2F12%2F12&id=Ar01507&sk=4BCEE059 אישים ומוסדות], [[מעריב]], 12 בדצמבר 1962, עמ' 15</ref>, ונפטר בשנת [[תשנ"ד]]<ref>[https://billiongraves.com/grave/%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%A8/20614231 תמונת מצבתו] בבית העלמין הישן ברחובות, באתר billiongraves</ref>. נכדו מיקי שטרסבורגר הוא סמנכ"ל אל על<ref>יעקב מאור, [http://www.jewishtraveler.co.il/ly-new-ceo/ הכירו את המנכ"ל החדש של אל-על], באתר ג'ואיש טרבלר, 2 בפברואר 2018</ref>. בתו יהודית נישאה ליצחק קרוסמן<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1957%2F08%2F14&id=Ar00306&sk=84B8CF43 פרסום נישואין], [[הצופה]], 14 באוגוסט 1957, עמ' 3</ref> ובתו פסיה לשלמה הרשקוביץ<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1960%2F01%2F25&id=Ar00313&sk=59F4603B פרסום נישואין], [[הצופה]], 25 בינואר 1960, עמ' 3</ref>.
+
בנו הרב [[עו"ד]] ירוחם אברהם ברוך יהושע נישא לחיה, בתו של הרב [[משה דב וולנר|משה דוב וולנר]]<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1962%2F12%2F12&id=Ar01507&sk=4BCEE059 אישים ומוסדות], [[מעריב]], 12 בדצמבר 1962, עמ' 15</ref>, ונפטר בשנת [[תשנ"ד]]<ref>[https://billiongraves.com/grave/%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%A8/20614231 תמונת מצבתו] בבית העלמין הישן ברחובות, באתר billiongraves</ref>. נינו מיקי שטרסבורגר הוא סמנכ"ל אל על<ref>יעקב מאור, [http://www.jewishtraveler.co.il/ly-new-ceo/ הכירו את המנכ"ל החדש של אל-על], באתר ג'ואיש טרבלר, 2 בפברואר 2018</ref>. בתו יהודית נישאה ליצחק קרוסמן<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1957%2F08%2F14&id=Ar00306&sk=84B8CF43 פרסום נישואין], [[הצופה]], 14 באוגוסט 1957, עמ' 3</ref> ובתו פסיה לשלמה הרשקוביץ<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1960%2F01%2F25&id=Ar00313&sk=59F4603B פרסום נישואין], [[הצופה]], 25 בינואר 1960, עמ' 3</ref>.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
Line 18: Line 17:
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
+
 
  
 
{{מיון רגיל:שיבר, יונה}}
 
{{מיון רגיל:שיבר, יונה}}

Latest revision as of 04:20, 21 October 2020

הרב יונה שיבר (ה'תרס"ו 1907 - כ"ח באלול ה'תשמ"ה 1985) היה ראש מחלקת הכשרות ברבנות העיר רחובות, מו"צ בעיר ורב בית הכנסת ושיכון פא"י ברחובות.

ביוגרפיה[edit]

נולד בצפת בשנת 1907 ליהושע ולפסיה לבית סגל מהם התייתם בילדותו. היו לו ארבעה אחים ואחיות. כשהיה בן שלוש, עברו להתגורר ברומניה. למד בישיבת חתם סופר בפרשבורג ונישא לחיה לבית שמיוביץ. כן היה מתלמידיו הקרובים של הרב מנחם מנדל הגר האדמו"ר מוישווה, שאף הסמיכו לרבנות[1].

ניצל מן השואה, היה ממקימי סניף פא"י בעיר ארד ברומניה[2], ובשנת ה'תש"ו עלה ארצה. החל משנת ה'תשי"ב החל מכהן ברבנות בעיר רחובות כמו"צ[3] ורב בית הכנסת ושיכון פא"י ברחובות‏[4]. במסגרת כהונתו ברבנות בעיר עמד בראש מחלקת הכשרות, טהרת המשפחה והשבת. במקביל שימש רב בית הכנסת אוהל בלהה[5] והמנהל הרוחני של סניף פא"י בעירו[6]. הסמיך לרבנות תלמידים רבים, ביניהם הרב סעדיה שרעבי.

בשנת 1969 כיהן כחבר ועדת הפרס לספרות תורנית על שם הרב אלימלך בר שאול[7]. בשנת 1978 זכה בפרס יקיר העיר רחובות[8].

הרב שיבר נפטר בשנת 1985. רחוב בעירו נקרא על שמו וקרן גמ"ח לזכרו הוקמה מיסודו של ברוך שטרסבורגר[9].

בנו הרב עו"ד ירוחם אברהם ברוך יהושע נישא לחיה, בתו של הרב משה דוב וולנר[10], ונפטר בשנת תשנ"ד[11]. נינו מיקי שטרסבורגר הוא סמנכ"ל אל על[12]. בתו יהודית נישאה ליצחק קרוסמן[13] ובתו פסיה לשלמה הרשקוביץ[14].

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. נפתלי אליהו רוט, הגאון הקדוש מווישוא, כרך א, בני ברק תשס"ט, עמ' רנה, ערב; סיום משניות ברחובות, שערים, 23 בדצמבר 1956, עמ' 3
  2. י. רזמיבש, 'פא"י ברומניה בימים ההם', שערים, גיליון האלף, אייר תשט"ו
  3. שערים, יום ראשון, דצמבר 23, 1956
  4. פורום אוצר החכמה
  5. שמחת בית השואבה ושמחת תורה ברחובות, שערים, 14 באוטובר 1955, עמ' 7; הפגנת שבת ברחובות, שם, 5 באוגוסט 1958, עמ' 4
  6. מסיבה לזכר ה"חפץ חיים" ברחובות, שערים, 10 בספטמבר 1956, עמ' 2
  7. פרס הרב בר-שאול לד"ר י. ר. עציון והרב ק. א. פרנקל, הצופה, 27 באוקטובר 1969, עמ' 3
  8. יקירי העיר לשנת 1978, באתר עיריית רחובות
  9. דף על העמותה באתר גיידסטאר
  10. אישים ומוסדות, מעריב, 12 בדצמבר 1962, עמ' 15
  11. תמונת מצבתו בבית העלמין הישן ברחובות, באתר billiongraves
  12. יעקב מאור, הכירו את המנכ"ל החדש של אל-על, באתר ג'ואיש טרבלר, 2 בפברואר 2018
  13. פרסום נישואין, הצופה, 14 באוגוסט 1957, עמ' 3
  14. פרסום נישואין, הצופה, 25 בינואר 1960, עמ' 3