חסידות איז'ביצא-ראדזין

From ויקישיבה
Revision as of 18:56, 27 March 2013 by אריאל ביגל נ"י (talk | contribs) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''חסידות איז'ביצא-ראדזין''' היא חצר חסידית מבית [[חסידות פשיסחא|פשיס...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 20:56, 27 במרץ 2013 (IST)


חסידות איז'ביצא-ראדזין היא חצר חסידית מבית פשיסחא שמקורה בעיר איז'ביצא שבפולין. מייסדה הוא האדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר ספרי "מי השילוח".

תולדות החסידות

שורשי החסידות מתחילים בחצרו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, אצלו למד רבי מרדכי יוסף כתשע שנים. לאחר פטירתו של הרבי משפיסחא בשנת תקפ"ז, היה ר' מרדכי יוסף מחסידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק בשמך כשלוש עשרה שנה. בשנת ת"ר החל ריחוק ביניהם, ששיאו היה בשמחת תורה ובשבת פרשת בראשתי, אז פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק וייסד את חסידות איז'ביצא-ראדזין, תחילה בטומשוב ולבסוף באיז'ביצא. ישנם הסברים רבים מדוע פרש ר' מרדכי יוסף מחסידות קוצק, ותלמידו רבי לייבלה איגר מלובלין אמר: "מי שחושב שהוא יודע למה עזב מורי ורבי את קוצק, אינו אלא טועה. אני יודע". בחצר קוצק יצאו במאבק למניעת החסידים הצעירים מלעבור לאיז'ביצא, אולם מעברו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחצרו של ר' מרדכי יוסף הקשתה עליהם מאד. תלמידים מופלגים ומובחרים (ובראשם, כאמור, רבי לייבלה איגר ור' צדוק הכהן) הצרפו לר' מרדכי יוסף, וחצרו נעשתה לחצר גדולה ומשמעותית, שנוהלה בדרך של עמקות, כפי דרכה של חסידות פשיסחא (מבית מדרשו של היהודי הקדוש). שלוש עשרה שנה ישב ר' מרדכי יוסף על כסא האדמו"רות, עד לפטירתו בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתו של בעל 'מי השילוח', החל לכהן בנו, רבי יעקב ליינר כאדמו"ר. חסידים רבים, ובראשם ר' צדוק הכהן, מינו עליהם לאדמו"ר את ר' לייבלה איגר, והחלו לנסוע אליו ללובלין. ר' יעקב הנהיג את יתר החסידים מאיז'ביצא, ובהמשך עבר לראדזין, ובימיו גדלה החצר מאד. ר' יעקב נפטר בשנת תרל"ח.

לאחר פטירתו, החל לכהן כאדמו"ר בנו בכורו רבי גרשון חנוך ליינר.