Difference between revisions of "יום ירושלים"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(7 intermediate revisions by 5 users not shown)
Line 1: Line 1:
כ"ח באייר, היום בו מציינים ע"פ החלטת הכנסת והרבנות הראשית את יום שחרור ירושלים.
+
[[יום ירושלים]] הוא יום הלל החל בכ"ח באייר, ובו מציינים ע"פ החלטת הכנסת והרבנות הראשית את יום שחרור ירושלים. כחלק מההודאה לקב"ה, קבעה הרבנות כי יש לומר [[הלל]] בברכה ביום זה וכן להוסיף לתפילה קטעים שונים המבטאים את שמחת החג בדומה ל[[יום העצמאות]]. ביום ירושלים נהוג בקרב הציבור הדתי לאומי לצאת ל"ריקודגלים" ברחבי ירושלים שמסתיים בהרקדה המתקיימת ליד רחבת הכותל.
 +
==רקע==
 +
בשנת ה'תשכ"ז, בתאריך כ"ו אייר - ב' סיון התרחשה מלחמת ששת הימים. במהלכה, בכ"ח אייר, כבשו הצנחנים את [[ירושלים]] העתיקה ואיחדו בכך את העיר ירושלים, והניפו את דגל ישראל על [[הר הבית]]. בין הראשונים שהגיעו ל[[הר הבית]] לאחר שחרורו היה הרב הצבאי הראשי, [[הרב שלמה גורן]] זצ"ל, שאמר שם את [[ברכת שהחיינו]], [[אל מלא רחמים]] ו[[הלל]] בברכה, מלווה בתקיעת [[שופר]]. 
  
בתאריך זה במלחמת ששת הימים - אוחדה ירושלים ושוחררה העיר העתיקה ונכבש [[הר הבית]] ו[[הכותל המערבי]] - ע"י הצנחנים. יזם והצטרף אליהם [[הרב שלמה גורן]] זצ"ל, הרב הצבאי הראשי.
+
בח' בטבת תשכ"ח תיקנה מועצת הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים. ע"פ התקנה, ישנם ביום ירושלים הוספות מיוחדות בתפילות ואומרים [[הלל]] כמו ב[[יום העצמאות]], ואין אומרים בו "[[תחנון]]".
  
ע"פ תקנת הרבנות הראשית עושים גם ביום ירושלים תפילות ו[[הלל]] כמו ב[[יום העצמאות]]. כמו כן, אין אומרים בו "[[תחנון]]".
+
יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל.
 +
==קביעת יום הודיה==
 +
הגמרא {{#makor-new:מגילה יד א|בבלי-מגילה|יד|א}} כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות {{הערה| שאילתות כו אות א}} שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג {{ציטוטון| מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא}}.
 +
 
 +
ה[[מהר"ם אלשקר]] {{הערה| שו"ת סימן מט}} פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" {{#makor-new:בבא בתרא ח א|בבלי-בבא-בתרא|ח|א}} ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא {{#makor-new:תענית יב א|בבלי-תענית|יב|א}} על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב. מנגד, ה[[פרי חדש]] {{הערה| או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד}} חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה [[מגילת תענית]] שוב אין מוסיפים ימי הודיה.
 +
 
 +
להלכה, ה[[מגן אברהם]] {{הערה|סימן תרפו}} פסק כשיטת ה[[מהר"ם אלשקר]] שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. ה[[חתם סופר]] {{הערה|או"ח קצא}} גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. לשיטת ה[[חתם סופר]], ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.
  
יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל.
+
== קישורים חיצוניים ==
 +
[https://www.yeshiva.org.il/ask/501 האם יש לומר הלל ביום ירושלים?] [[הרב דב ליאור]]
 +
{{ביהמד|נושא=שיעורים ליום ירושלים|מספר=89}}
  
[[קטגוריה: חגים ומועדים]].
+
[[קטגוריה:מועדים]].

Latest revision as of 19:18, 20 May 2020

יום ירושלים הוא יום הלל החל בכ"ח באייר, ובו מציינים ע"פ החלטת הכנסת והרבנות הראשית את יום שחרור ירושלים. כחלק מההודאה לקב"ה, קבעה הרבנות כי יש לומר הלל בברכה ביום זה וכן להוסיף לתפילה קטעים שונים המבטאים את שמחת החג בדומה ליום העצמאות. ביום ירושלים נהוג בקרב הציבור הדתי לאומי לצאת ל"ריקודגלים" ברחבי ירושלים שמסתיים בהרקדה המתקיימת ליד רחבת הכותל.

רקע[edit]

בשנת ה'תשכ"ז, בתאריך כ"ו אייר - ב' סיון התרחשה מלחמת ששת הימים. במהלכה, בכ"ח אייר, כבשו הצנחנים את ירושלים העתיקה ואיחדו בכך את העיר ירושלים, והניפו את דגל ישראל על הר הבית. בין הראשונים שהגיעו להר הבית לאחר שחרורו היה הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן זצ"ל, שאמר שם את ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה, מלווה בתקיעת שופר.

בח' בטבת תשכ"ח תיקנה מועצת הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים. ע"פ התקנה, ישנם ביום ירושלים הוספות מיוחדות בתפילות ואומרים הלל כמו ביום העצמאות, ואין אומרים בו "תחנון".

יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית בישיבת מרכז הרב, שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל.

קביעת יום הודיה[edit]

הגמרא מגילה יד א כותבת שלאחר הצלת העם בימי מרדכי ואסתר, הסתפקו האם ניתן לקבוע את יום הפורים לדורות. לבסוף, הגמרא פוסקת שאם בהצלת מצרים שהיתה מעבדות לחירות אומרים שירה, קל וחומר שיש לומר שירה בגאולה ממוות לחיים. דין זה מובא גם בשאילתות ‏[1] שם נאמר שקהילה או מקום שנעשה להם נס מחוייבים לשבח את הקב"ה על כך ואף לעשות מכך יום חג " מחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחש להו ניסא".

המהר"ם אלשקר[2] פוסק על פי דברים אלו שיש ביכולת כל קהילה או בני עיר שנעשה להם נס לקבוע יום חג באותו היום, וקבלה זו אף תחייב את הבאים לאחריהם. לשיטתו, כוח זה הוא חלק מסמכותם של בני העיר "לכפות על קיצתן" בבא בתרא ח א ולחייב מיסים שונים את הבאים בשערי הקהילה. הוא מוכיח כשיטתו מהמסופר בגמרא תענית יב א על רבי אלעזר ברבי צדוק שאחד מאבותיו ניצל וקבע יום טוב לעצמו ולבניו באותו היום, ורבי אלעזר המשיך במנהג משפחתו וחגג באותו היום אף שנפל באותה השנה על צום תשעה באב. מנגד, הפרי חדש[3] חלק על שיטת המהר"ם וקבע שאין אפשרות לחדש בימינו ימי חג. הוא מוכיח כשיטתו מהגמרא (ראש השנה יח ע"ב) האומרת שלאחר שבטלה מגילת תענית שוב אין מוסיפים ימי הודיה.

להלכה, המגן אברהם[4] פסק כשיטת המהר"ם אלשקר שניתן לקבוע ימי הודאה גם בזמן הזה. החתם סופר[5] גם סבר כשיטת המהר"ם, ותירץ את קושיית הפר"ח שכל כוונת הגמרא היא שאין לחגוג ימים טובים הקשורים לבית המקדש לאחר חורבנו, אך אין הכוונה שאין לחוג ניסים חדשים. לשיטת החתם סופר, ישנו חיוב מדאורייתא לקבוע ולחוג ימים טובים כזכר לניסים שנעשו אף בזמן הזה, ויש בכך משום הודאה לקב"ה.

קישורים חיצוניים[edit]

האם יש לומר הלל ביום ירושלים? הרב דב ליאור

  1. שאילתות כו אות א
  2. שו"ת סימן מט
  3. או"ח סימן תצו מנהגי איסור יד
  4. סימן תרפו
  5. או"ח קצא