2,221
עריכות
מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
* כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם) | * כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם) | ||
===היקף הלימוד שמצוות תלמוד תורה מחייבת=== | ===היקף הלימוד שמצוות תלמוד תורה מחייבת=== | ||
* מצוות תלמוד תורה מחייבת כל יהודי שיכול לעשות זאת, ללמוד את כל התורה - מקרא, משנה, ותלמוד כולו. אם אינו יכול מסיבה כלשהי ללמוד הכל, הוא מחוייב ללמוד ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. (ראה קידושין דף לא, ורמב"ם הלכות תלמוד תורה). מכאן, שכל יהודי חייב לשאוף לסיים את הש"ס, גמרא ופוסקים. | * מצוות תלמוד תורה מחייבת כל יהודי שיכול לעשות זאת, ללמוד את כל התורה - מקרא, משנה, ותלמוד כולו. אם אינו יכול מסיבה כלשהי ללמוד הכל, הוא מחוייב ללמוד ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. (ראה קידושין דף לא, ורמב"ם הלכות תלמוד תורה). מכאן, שכל יהודי חייב לשאוף לסיים את הש"ס, גמרא ופוסקים<ref> תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג/א תנו רבנן העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר '''גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא''' הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן '''בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא''' מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון דרש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו: </ref>. | ||
* עיקר מצוות תלמוד תורה מחייבת את לימוד התורה שבעל פה, ובעיקר גמרא. ("לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבעל פה"). | * עיקר מצוות תלמוד תורה מחייבת את לימוד התורה שבעל פה, ובעיקר גמרא. ("לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבעל פה"). | ||
* חייב אדם להוסיף בלימודו ככל יכולתו, ללמוד עוד בתורה <ref> רע"ב על מסכת אבות פרק א משנה יג ודלא מוסיף - מי שאינו מוסיף על למודו: יסיף - יסוף מפיו מה שכבר למד וישכח תלמודו. ויש גורסין יאסף כלומר יאסף אל עמיו וימות בלא עתו: ודלא יליף - קשה מדלא מוסיף הלכך קטלא חייב:" וראה שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה.</ref> | * חייב אדם להוסיף בלימודו ככל יכולתו, ללמוד עוד בתורה <ref> רע"ב על מסכת אבות פרק א משנה יג ודלא מוסיף - מי שאינו מוסיף על למודו: יסיף - יסוף מפיו מה שכבר למד וישכח תלמודו. ויש גורסין יאסף כלומר יאסף אל עמיו וימות בלא עתו: ודלא יליף - קשה מדלא מוסיף הלכך קטלא חייב:" וראה שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה.</ref> | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* העולם נברא בשביל לימוד התורה וקיומה (כדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה, שהעולם נברא בשביל התורה שנקראת ראשית). | * העולם נברא בשביל לימוד התורה וקיומה (כדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה, שהעולם נברא בשביל התורה שנקראת ראשית). | ||
* התורה שקולה כנגד כל המצוות (כדברי המשנה בריש מסכת פאה - אלו דברים שאין להם שיעור… ותלמוד תורה כנגד כולם, וכן מפורט בירושלמי). | * התורה שקולה כנגד כל המצוות (כדברי המשנה בריש מסכת פאה - אלו דברים שאין להם שיעור… ותלמוד תורה כנגד כולם, וכן מפורט בירושלמי). | ||
* ביחס ללומד תורה, גדול לימוד תורה מהצלת חיים, ואם ניתן עדיף ללמוד מאשר לעסוק בהצלחת חיים, אם אחרים יצילו חיים. (חפץ חיים מסיק מדברי הגמרא שמצווה שאפשר לעשותה | * ביחס ללומד תורה, גדול לימוד תורה מהצלת חיים, ואם ניתן עדיף ללמוד מאשר לעסוק בהצלחת חיים, אם אחרים יצילו חיים. (חפץ חיים מסיק מדברי הגמרא שמצווה שאפשר לעשותה ע� ידי אחרים לא יפסיק מלימודו בשבילה - כולל הצלת חיי אדם). | ||
* ידוע בשם הגר"א שהתורה נחלקת לשלשה חלקים: מעשה דיבור ומחשבה – מעשה הוא מצוות עשה. מחשבה היא מצוות לא תעשה. והדיבור הוא התורה. כלומר, לימוד התורה אינו רק היכי תימצי לדעת המצוות, אלא מערכת בפני עצמה. | * ידוע בשם הגר"א שהתורה נחלקת לשלשה חלקים: מעשה דיבור ומחשבה – מעשה הוא מצוות עשה. מחשבה היא מצוות לא תעשה. והדיבור הוא התורה. כלומר, לימוד התורה אינו רק היכי תימצי לדעת המצוות, אלא מערכת בפני עצמה. | ||
* ממסכת הוריות דף יג/ב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו". כלומר: בגמרא מסופר "רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו אמר רבן שמעון בן גמליאל לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר"מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב"ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב"ד ואת נשיא שמעינהו רבי יעקב בן קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזל יתיב אחורי עיליתיה דרבן שמעון בן גמליאל פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר וכו'". - '''רואים מכאן שמסכתות הש"ס הן "תהילת ד'". מי שאינו יודע את הש"ס חסר לו "תהילת ד'".''' ומתחילת הפסוק נראה שלהיות נשיא משמעותו לומר גבורות ד'. | * ממסכת הוריות דף יג/ב: "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו". כלומר: בגמרא מסופר "רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו אמר רבן שמעון בן גמליאל לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר"מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב"ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב"ד ואת נשיא שמעינהו רבי יעקב בן קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזל יתיב אחורי עיליתיה דרבן שמעון בן גמליאל פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר וכו'". - '''רואים מכאן שמסכתות הש"ס הן "תהילת ד'". מי שאינו יודע את הש"ס חסר לו "תהילת ד'".''' ומתחילת הפסוק נראה שלהיות נשיא משמעותו לומר גבורות ד'. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
* עוד מבואר בגמרא שדוד המלך היה מלכלך ידיו בשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה {{דרוש מקור}}.ץ | * עוד מבואר בגמרא שדוד המלך היה מלכלך ידיו בשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה {{דרוש מקור}}.ץ | ||
* עוד מבואר בגמרא שדוד המלך נשבע שלא ישן עד אשר יברר את סוגיית מקום בית המקדש - "אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב" {{דרוש מקור}}, ורואים עמלותו ושקיעתו בתורה. | * עוד מבואר בגמרא שדוד המלך נשבע שלא ישן עד אשר יברר את סוגיית מקום בית המקדש - "אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב" {{דרוש מקור}}, ורואים עמלותו ושקיעתו בתורה. | ||
* דוד המלך היה מכוון ללכת לעניין נצרך, אך רגליו היו מוליכות אותו לבית המדרש {{דרוש מקור}}. | |||
==מושגים שקשורים בלימוד התורה== | ==מושגים שקשורים בלימוד התורה== | ||
| שורה 157: | שורה 158: | ||
* "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? " מפרש רש"י : אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי - הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם. (פסחים סח ב). | * "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? " מפרש רש"י : אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי - הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם. (פסחים סח ב). | ||
==ספרים שעוסקים בבירור גדרי מצוות תלמוד תורה== | ==ספרים שעוסקים בבירור גדרי מצוות תלמוד תורה== | ||
* ליקוטי חפץ חיים - קונטרס תלמוד תורה | * ליקוטי חפץ חיים - קונטרס תלמוד תורה | ||
| שורה 172: | שורה 167: | ||
* דברי חנינא - גדרי תלמוד תורה, הרב חנינא רוטנברג, ירושלים, תשנ"ב | * דברי חנינא - גדרי תלמוד תורה, הרב חנינא רוטנברג, ירושלים, תשנ"ב | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | * [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%93 ספר נפש החיים שער רביעי - עוסק במצוות תלמוד תורה] | ||
* | * [http://www.hebrewbooks.org/29698 מאמר 'הוי הלימודים של חז"ל', חלק א - מאת רש"ר הירש<nowiki></nowiki> - בתוך 'המעין' טבת תשמט, עמוד 23]. | ||
* | * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/Hamaayan_116.pdf מאמר 'הוי הלימודים של חז"ל', חלק ב - מאת רש"ר הירש <nowiki></nowiki> בתוך 'המעין' ניסן תשמט, עמוד 24]. | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/49054 ספר 'בנין עולם', שעוסק בהרחבה במצוות תלמוד תורה] | |||
* | * [http://www.orotbetzavta.org.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93/ על מקומו של תלמוד - מאמר באתר יוזמת אורות] | ||
* | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||