מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


ג. לימוד התורה באופן שמאפשר קיום ההלכה - "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".
ג. לימוד התורה באופן שמאפשר קיום ההלכה - "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".
===המחוייבים במצוות תלמוד תורה===
===המחוייבים במצוות תלמוד תורה===
* כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם)
* כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם)
===נשים במצוות תלמוד תורה===
* נשים חייבות בלימוד המצוות ואופני קיומן, וכן חייבות בלימוד אמונה, עיקרי התורה (שכפי הנראה כולל מה שמכונה 'מחשבת ישראל'), מוסר, עבודת ה', תיקון המידות. כלומר בעיקר הראשון והחלק השלישי שמתוארים לעיל. מדברי מהרי"ל בתשובה נראה שאשה שרוצה להעמיק בלימוד התורה, ולהרחיב את ידיעתה בה, מצווה היא בידה<ref>רבי ישראל מסלנט כתב שנשים חייבות בחלק המוסר כגברים. בשו"ת מהרי"ל בשני מקומות מבאר את מצוות תלמוד תורה לנשים, וכתב שנשים חייבות בלימוד אופני קיום המצוות. נראה מדבריו באחד משני המקומות, שנשים שרוצות להרחיב ולהעמיק בלימוד תורה מצווה היא בידן.</ref>
===לשון המצווה, בספר המצות להרמב"ם - מצות עשה יא ===
===לשון המצווה, בספר המצות להרמב"ם - מצות עשה יא ===
מצוה יא, היא שצונו '''ללמוד חכמת התורה וללמדה''' וזהו שנקרא תלמוד תורה. והוא אמרו ושננתם לבניך ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד וכבר נכפל הצווי הזה פעמים ולמדתם ועשיתם למען ילמדון <big>'''וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד'''</big> ונשים אין חייבות בה מאמרו ולמדתם אותם את בניכם אמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמרא קדושין:
מצוה יא, היא שצונו '''ללמוד חכמת התורה וללמדה''' וזהו שנקרא תלמוד תורה. והוא אמרו ושננתם לבניך ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד וכבר נכפל הצווי הזה פעמים ולמדתם ועשיתם למען ילמדון <big>'''וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד'''</big> ונשים אין חייבות בה מאמרו ולמדתם אותם את בניכם אמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמרא קדושין:
שורה 17: שורה 18:
* מצוות תלמוד תורה מחייבת כל יהודי שיכול לעשות זאת,  ללמוד את כל התורה - מקרא, משנה, ותלמוד כולו. אם אינו יכול מסיבה כלשהי ללמוד הכל, הוא מחוייב ללמוד ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. (ראה קידושין דף לא, ורמב"ם הלכות תלמוד תורה). מכאן, שכל יהודי חייב לשאוף לסיים את הש"ס, גמרא ופוסקים<ref> תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג/א  תנו רבנן העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר '''גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא''' הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן '''בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא''' מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון דרש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו: </ref>.  
* מצוות תלמוד תורה מחייבת כל יהודי שיכול לעשות זאת,  ללמוד את כל התורה - מקרא, משנה, ותלמוד כולו. אם אינו יכול מסיבה כלשהי ללמוד הכל, הוא מחוייב ללמוד ככל יכולתו, ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. (ראה קידושין דף לא, ורמב"ם הלכות תלמוד תורה). מכאן, שכל יהודי חייב לשאוף לסיים את הש"ס, גמרא ופוסקים<ref> תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג/א  תנו רבנן העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר '''גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא''' הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן '''בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא''' מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון דרש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ שמא תאמר פסק סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבושו תלמוד לומר והם יבושו עובדי כוכבים יבושו וישראל ישמחו: </ref>.  
* עיקר מצוות תלמוד תורה מחייבת את לימוד התורה שבעל פה, ובעיקר גמרא. ("לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבעל פה").
* עיקר מצוות תלמוד תורה מחייבת את לימוד התורה שבעל פה, ובעיקר גמרא. ("לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבעל פה").
* חייב אדם להוסיף בלימודו ככל יכולתו, ללמוד עוד בתורה <ref> רע"ב על מסכת אבות פרק א משנה יג  ודלא מוסיף - מי שאינו מוסיף על למודו:  יסיף - יסוף מפיו מה שכבר למד וישכח תלמודו. ויש גורסין יאסף כלומר יאסף אל עמיו וימות בלא עתו:  ודלא יליף - קשה מדלא מוסיף הלכך קטלא חייב:" וראה שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה.</ref>
* חייב אדם להוסיף בלימודו ככל יכולתו, ללמוד עוד בתורה <ref> רע"ב על מסכת אבות פרק א משנה יג  ודל� מוסיף - מי שאינו מוסיף על למודו:  יסיף - יסוף מפיו מה שכבר למד וישכח תלמודו. ויש גורסין יאסף כלומר יאסף אל עמיו וימות בלא עתו:  ודלא יליף - קשה מדלא מוסיף הלכך קטלא חייב:" וראה שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה.</ref>
* כל מילה של תורה שלומד מקיים מצוות תלמוד תורה <ref>ראה פירוש שנות אליהו, הגר"א על מסכת ברכות.</ref>.  
* כל מילה של תורה שלומד מקיים מצוות תלמוד תורה <ref>ראה פירוש שנות אליהו, הגר"א על מסכת ברכות.</ref>.  
===זמן חיוב תלמוד תורה===
===זמן חיוב תלמוד תורה===
שורה 59: שורה 60:
כתב רבי אברהם מדאנציג, בעל ה[[חיי אדם]]:
כתב רבי אברהם מדאנציג, בעל ה[[חיי אדם]]:
"זש"ה במשלי 'בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך' - ובארתי שכונת הכתוב שיהיה אדם כמו סומא שא"א לו להלוך כ"א ע"י המושך אותו, ובאם שילך יחידי יפול ויסתכן - '''כן האדם יחשוב בכל מעשיו שא"א לו לעשות איזה דבר כ"א ע"פ התורה.''' וזש"ה בהתהלכך תנחה אותך ר"ל תנהג אותך. ואפי׳ בשעה שא"א לך לעסוק בתורה, כגון בעת השינה '''תדע שהיא תמתין עליך''' (מלשון ואביו שמר) '''ואז תיכף בהקיצותך היא תשיחך תיכף תשיח ותדבר עמך,''' וכמו שכתב החסיד בחובת הלבבות לא יישן כ"א על יצועי אהבתו ואל יקיץ כ"א במתיקת זכרו..." (חיי אדם, א, א).
"זש"ה במשלי 'בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך' - ובארתי שכונת הכתוב שיהיה אדם כמו סומא שא"א לו להלוך כ"א ע"י המושך אותו, ובאם שילך יחידי יפול ויסתכן - '''כן האדם יחשוב בכל מעשיו שא"א לו לעשות איזה דבר כ"א ע"פ התורה.''' וזש"ה בהתהלכך תנחה אותך ר"ל תנהג אותך. ואפי׳ בשעה שא"א לך לעסוק בתורה, כגון בעת השינה '''תדע שהיא תמתין עליך''' (מלשון ואביו שמר) '''ואז תיכף בהקיצותך היא תשיחך תיכף תשיח ותדבר עמך,''' וכמו שכתב החסיד בחובת הלבבות לא יישן כ"א על יצועי אהבתו ואל יקיץ כ"א במתיקת זכרו..." (חיי אדם, א, א).
===חביבות התורה ואהבתה===
===חביבות התורה ואהבתה===
* אהבת התורה ניכרת בדרכים שונות. לדוגמה, מעשה ברבי יוחנן בן זכאי שמכר את נכסיו כדי שיוכל ללמוד תורה, ושמח בכך. כמו כן אהבת התורה ניכרת בשמחה של אדם בחידושי תורה, ובאהבתו לתלמידי חכמים.
* אהבת התורה ניכרת בדרכים שונות. לדוגמה, מעשה ברבי יוחנן בן זכאי שמכר את נכסיו כדי שיוכל ללמוד תורה, ושמח בכך. כמו כן אהבת התורה ניכרת בשמחה של אדם בחידושי תורה, ובאהבתו לתלמידי חכמים.
2,221

עריכות

תפריט ניווט