חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חסידות חב"ד''' (חכמה בינה דעת) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, הנקרא בפי חסידי חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''' (הרב)]], או סתם '''הרב'''.

 

כיום נחשבת חסידות חב"ד לכוח הדינאמי ביותר בחיים היהודיים בעולם כולו.

 

עד להקמת חסידות חב"ד, היו מנהיגי החסידות הכללית [[הבעל שם טוב | רבי ישראל בעל שם טוב]] וממשיך דרכו רבי דוב בער – [[המגיד ממזריטש]].

== ייסוד חב"ד ==

 

 

 

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים - מזה ושל המשכילים - מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

 

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לרבי שניאור זלמן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.

 

 

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

 

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

 

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]".  

בין המאפיינים הבולטים של הדור השביעי - ייסוד מפעל השליחות. העבר מרכז חב"ד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי]].

בערוב ימי הרבי, בכ"ז באדר ה'תשנ"ב נפל הרבי באהל קברו של חמיו ולקה בשבץ מוחי, מאז ועד פטירתו בג' בתמוז ה'תשנ"ד, הפכה האמונה במשיחיותו, לאמונה דומיננטית ברוב חלקי החסידות.הרבי יצא מדי פעם לחסידיו במרפסת שבנו במיוחד בגלל מחלתו ב770 היוצאת מחדרו לכיוון בית המדרש הגדול. חסידיו שרו אז את השיר "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" והוא עודד את השירה.