1,044
עריכות
פרשת ויחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{פרשת שבוע}} קטגוריה:פרשות השבוע קטגוריה:ספר בראשית
(←הערות שוליים: הוספת תיבת פרשות השבוע) |
({{פרשת שבוע}} קטגוריה:פרשות השבוע קטגוריה:ספר בראשית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:End_of_bershit.jpg|left|thumb|250px|הדף האחרון של ספר בראשית - בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם ]]'''פרשת ויחי''' היא הפרשה השתים-עשרה והאחרונה ב[[ספר בראשית]]. בה הגיע לסיומו דורו של [[יעקב אבינו]]. [[יוסף הצדיק]] שהיה למשנה למלך מצרים לתקופה של שמונים שנה, התקופה הארוכה ביותר של מלוכה המוזכרת במקרא . הוא מסיים את חייו במלוא חופנים של נחת:<br /> | [[תמונה:End_of_bershit.jpg|left|thumb|250px|הדף האחרון של ספר בראשית - בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם ]]'''פרשת ויחי''' היא הפרשה השתים-עשרה והאחרונה ב[[ספר בראשית]]. בה הגיע לסיומו דורו של [[יעקב אבינו]]. [[יוסף הצדיק]] שהיה למשנה למלך מצרים לתקופה של שמונים שנה, התקופה הארוכה ביותר של מלוכה המוזכרת במקרא . הוא מסיים את חייו במלוא חופנים של נחת:<br /> | ||
* המשך השלשלת - " | * המשך השלשלת - "וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף: | ||
* הגאולה העתידית - | * הגאולה העתידית - וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: | ||
* קבורתו ב[[שכם]] - | * קבורתו ב[[שכם]] - וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה. | ||
* שהייתו במצרים היא זמנית - " | * שהייתו במצרים היא זמנית - "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" {{מקור|(נ', כ"ג- כ"ו))}} | ||
הפרשה עוסקת בקורות בני-יעקב במשך 71 שנה ובשנת 2,309 ל[[הבריאה|בריאת העולם]] מסתיים חומש בראשית . | הפרשה עוסקת בקורות בני-יעקב במשך 71 שנה ובשנת 2,309 ל[[הבריאה|בריאת העולם]] מסתיים חומש בראשית . | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ניתן לחלק את הפרשה לפי הנושאים הבאים: | ניתן לחלק את הפרשה לפי הנושאים הבאים: | ||
# '''השבעת יוסף''' - יעקב אבינו חש כי קרב יום מותו "... | # '''השבעת יוסף''' - יעקב אבינו חש כי קרב יום מותו "... וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם." (מ"ז,כ"ט). מכאן הניב המוכר "חסד של אמת" - ב[[מדרש רבה]] נשאלה השאלה - מדוע יעקב הוסיף את המילה "אמת" למילה חסד - וכי יש חסד של שקר ? ההסבר במדרש הוא, כי אם מת בנו של אדם שאוהב אותך, אתה מצטער ומתאבל, כיוון שגם הוא יוכל להתאבל, אם אתה תמות בחייו. אולם אם האדם שאוהב אותך מת, אתה יכול לא להצטער ולא להתאבל, מפני שהוא לא יוכל להתנהג כלפיך באותה מידה. ... יעקב ביקש חסד של אמת, בלי שיוסף יצפה למשהו בתמורה <ref>פרשה צ"ו, קטע ה'</ref> . | ||
# '''הברכה לאפרים ולמנשה''' - הם יהיו ליעקב כמו "ראובן ושמעון". הוא מתנצל כי קבר את [[רחל אימנו]], אימו של יוסף, בדרך. ופרידתו הראשונה היא מנכדיו וזאת בברכה המקובלת עד עצם היום הזה:" | # '''הברכה לאפרים ולמנשה''' - הם יהיו ליעקב כמו "ראובן ושמעון". הוא מתנצל כי קבר את [[רחל אימנו]], אימו של יוסף, בדרך. ופרידתו הראשונה היא מנכדיו וזאת בברכה המקובלת עד עצם היום הזה:"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (מ"ח-ט"ז). | ||
# '''הברכה לבני-יעקב''' - יעקב אבינו מנסה להגיד להם "אֵת | # '''הברכה לבני-יעקב''' - יעקב אבינו מנסה להגיד להם "אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" _מ"ט,א'). אך [[רש"י]] מפרש שהדבר לא עלה בידו:"בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". | ||
# '''ברכת המלוכה''' - ברכה מיוחדת באה על [[שבט יהודה]]:"לֹא יָסוּר | # '''ברכת המלוכה''' - ברכה מיוחדת באה על [[שבט יהודה]]:"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" - מלך ישראל ומלך ה[[משיח]] רק ממנו יבואו.(י'). | ||
# '''ברכת השפע''' - יוסף זוכה בה: "מֵאֵל אָבִיךָ | # '''ברכת השפע''' - יוסף זוכה בה: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם" (כ"ה). | ||
# '''מסע לוויה מלכותי ליעקב''' - עם ליווי ממלכתי מצרי " | # '''מסע לוויה מלכותי ליעקב''' - עם ליווי ממלכתי מצרי "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד,(נ',ט') ל[[חברון]] אל [[מערת המכפלה]] . | ||
# '''יוסף בשיאו''' - שלום עם האחים, משפחתו ברוכה, נותן תקוה לגאולה עתיד ואז עובר מן העולם. | # '''יוסף בשיאו''' - שלום עם האחים, משפחתו ברוכה, נותן תקוה לגאולה עתיד ואז עובר מן העולם. | ||
==משמעות הפרשה ה"סתומה"== | ==משמעות הפרשה ה"סתומה"== | ||
[[תמונה:Begin_of_vaiechi.jpg|left|thumb|250px|תחילת פרשת ויחי ב"מסורה" [http://www.saad.org.il/elihu/ ספר התורה המכוון של אליהוא]] | [[תמונה:Begin_of_vaiechi.jpg|left|thumb|250px|תחילת פרשת ויחי ב"מסורה" [http://www.saad.org.il/elihu/ ספר התורה המכוון של אליהוא]] | ||
ב[[ספר התורה]] אין מבחינים בין סיום [[פרשת ויגש]] לבין תחילת "פרשת ויחי". וכך תחילת הפרשה "סתומה" ללא כל רווח (ראו צילום). ב[[זוהר]] דנים בנושא:"ויחי יעקב בארץ מצרים, אמאי פרשתא דא סתימא". [[רבי שמעון בר יוחאי]] מציע על קשר בין סוף הפסוק האחרון של "ויגש" לבין - הראשון של "ויחי". ההתחלה היא בסוף "ויגש" : ''' | ב[[ספר התורה]] אין מבחינים בין סיום [[פרשת ויגש]] לבין תחילת "פרשת ויחי". וכך תחילת הפרשה "סתומה" ללא כל רווח (ראו צילום). ב[[זוהר]] דנים בנושא:"ויחי יעקב בארץ מצרים, אמאי פרשתא דא סתימא". [[רבי שמעון בר יוחאי]] מציע על קשר בין סוף הפסוק האחרון של "ויגש" לבין - הראשון של "ויחי". ההתחלה היא בסוף "ויגש" : '''וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד''' - ומכאן "ויחי" : '''וַיְחִי יַעֲקֹב'''. | ||
כמו שבני יעקב, בארץ מצרים, מתקיימים בתפנוקי מלכים וזוכים לעינוגים עבור עצמם, אף יעקב זוכה לכך - אם כי בצורה מעט שונה. עד שפגש ביוסף היו חייו בצער כפי שמתואר ב[[ספר איוב]]: "לֹא | כמו שבני יעקב, בארץ מצרים, מתקיימים בתפנוקי מלכים וזוכים לעינוגים עבור עצמם, אף יעקב זוכה לכך - אם כי בצורה מעט שונה. עד שפגש ביוסף היו חייו בצער כפי שמתואר ב[[ספר איוב]]: "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא-שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נַחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז" (ג'כ"ו). עכשיו, סוף סוף זכיתי עכשיו נחת במצרים : בנו - משנה למלך מצרים, בניו היו צדיקים, לאחר שחזרו בתשובה ויש לו "בני שלישים" - נכדים בלשון ימינו. עתה הוא יכול להנות מתענוגות העולם, כפי שסבא זקן מצפה :'''כיין השקוט על שמריו''' . | ||
[[מדרש רבה]] נותן לכך סיבות נוספות למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה ?* | [[מדרש רבה]] נותן לכך סיבות נוספות למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה ?* | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכות יעקב]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברכות יעקב]]}} | ||
'''ברכות יעקב''' מובאות בפרשת ויחי. יעקב אבינו מחליט כי בטרם ימות יאמר את דבריו לבניו דברי נבואה. [[ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא]] הוא (ראב"ע) באר על הפסןק | '''ברכות יעקב''' מובאות בפרשת ויחי. יעקב אבינו מחליט כי בטרם ימות יאמר את דבריו לבניו דברי נבואה. [[ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא]] הוא (ראב"ע) באר על הפסןק וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת '''אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים''' . הוא סבור כי האמור אינו כולל ברכות שהרי "ואיה ברכת ראובן ושמעון ולוי ? ". ורק בסוף הואמברך אותם, אך לנו התוכן של הברכה אינו ידוע:"וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" . | ||
הפרשן [[רבי עובדיה ספורנו]] מנסה לתאר את תוכן הברכות:" | הפרשן [[רבי עובדיה ספורנו]] מנסה לתאר את תוכן הברכות:" קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא." דהיינו, עיצות של האבא לבניו כיצד לנהוג לאחר מותו. היות ונאמר "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתו בֵּרַךְ אתָם", כלומר שלְכָל אֶחָד מֵהֶם נָתַן בְּרָכָה צְרִיכָה לו בְּיִחוּד, כְּגון לִיהוּדָה בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת, וּלְיִשָּׂשׂכָר בְּעִנְיַן הַתּורָה, וּלְלֵוִי בְּעִנְיַן הָעֲבודָה. | ||
[[הרב תמיר גרנות]] מ[[ישיבת הר ציון]] מרחיב בנושא [http://www.etzion.org.il/vbm/search_results.php?query=%E1%F8%EB%E5%FA+%E9%F2%F7%E1 ברכות יעקב] וכותב:"מושג הברכה עצמו הוא עמום, והשאלה היא מה בדיוק מעמדן של ברכות יעקב, ומהי כוונתו של יעקב אבינו בברכו את בניו. הברכה כאן יכולה להיות איחול או תפילה, אך מצד שני היא יכולה להיות סוג של חלוקת ירושה ותפקידים. אפשרות נוספת היא לראות בדבריו של יעקב '''מעין נבואה או צפייה ברוח הקדש''', ובתחילת דבריו אומר יעקב דברים בכיוון זה: "היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (מ"ט,א'). | [[הרב תמיר גרנות]] מ[[ישיבת הר ציון]] מרחיב בנושא [http://www.etzion.org.il/vbm/search_results.php?query=%E1%F8%EB%E5%FA+%E9%F2%F7%E1 ברכות יעקב] וכותב:"מושג הברכה עצמו הוא עמום, והשאלה היא מה בדיוק מעמדן של ברכות יעקב, ומהי כוונתו של יעקב אבינו בברכו את בניו. הברכה כאן יכולה להיות איחול או תפילה, אך מצד שני היא יכולה להיות סוג של חלוקת ירושה ותפקידים. אפשרות נוספת היא לראות בדבריו של יעקב '''מעין נבואה או צפייה ברוח הקדש''', ובתחילת דבריו אומר יעקב דברים בכיוון זה: "היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (מ"ט,א'). | ||
[[יצחק אברבנאל|רבי דון יצחק בן יהודה | [[יצחק אברבנאל|רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל]] מציג סיבה אחרת, לא תוכחות כשלעצמן - כמו לשלושת בניו הגדולים, ואף לא גילוי הקץ - כמו לאחדים מבניו , אלא - | ||
"שיעקב בעת מותו רצה לבאר מאיזה מבניו יצא שבט המלכות והממשלה בזרעו. כי ראה וידע בכח נבואותיו שיתרבה זרעו מאד והיה ראוי שימנו עליהם מנהיג או מלך שוטר ומושל. ולפי שלא יפול ביניהם קטטה על מנוי המלך ראה הזקן בשעת מותו לבאר מאיזה שבט מהם תהיה ההנהגה והמלכות ובו מלכים ימלוכו, ובעבור זה עשה חפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות ויהיה תמיד המורם מהם כיוצא בהם כי טבע המקור ראוי שימצא במה שיחצב ממנו. ולכן מפני הבחינה הזאת זכר בכל אחד מבניו, פעם תכונותיהם בעצמם ופעם העתיד לבא על זרעם, לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא." | "שיעקב בעת מותו רצה לבאר מאיזה מבניו יצא שבט המלכות והממשלה בזרעו. כי ראה וידע בכח נבואותיו שיתרבה זרעו מאד והיה ראוי שימנו עליהם מנהיג או מלך שוטר ומושל. ולפי שלא יפול ביניהם קטטה על מנוי המלך ראה הזקן בשעת מותו לבאר מאיזה שבט מהם תהיה ההנהגה והמלכות ובו מלכים ימלוכו, ובעבור זה עשה חפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות ויהיה תמיד המורם מהם כיוצא בהם כי טבע המקור ראוי שימצא במה שיחצב ממנו. ולכן מפני הבחינה הזאת זכר בכל אחד מבניו, פעם תכונותיהם בעצמם ופעם העתיד לבא על זרעם, לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא." | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
הפרשה עוסקת ב[[קבר רחל|קבורת]] [[רחל אימנו]], קבורת יעקב אבינו ב"מערת המכפלה" ובהכנה לקבור את יוסף הצדיק, על-ידי חניטה, כאשר בני ישראל יעלו לארץ כנען. | הפרשה עוסקת ב[[קבר רחל|קבורת]] [[רחל אימנו]], קבורת יעקב אבינו ב"מערת המכפלה" ובהכנה לקבור את יוסף הצדיק, על-ידי חניטה, כאשר בני ישראל יעלו לארץ כנען. | ||
איזכור מקום קבורתה של רחל בדברי יעקב ליוסף מובנת לכאורה. היא כולה בלשון התנצלות:"וַאֲנִי | איזכור מקום קבורתה של רחל בדברי יעקב ליוסף מובנת לכאורה. היא כולה בלשון התנצלות:"וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם" (מ"ח,ז'). ורש"י מפרט את חששו של יעקב : | ||
# אל תנקוט נגדי מידה כנגד מידה, שכן הטרחה שלך בעלייה לארץ כנען בוודאי עולה על הטרחה שהייתה לי להגיע מבית לחם למערת המכפלה : "ואף על פי שאני מטריח, עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה". | # אל תנקוט נגדי מידה כנגד מידה, שכן הטרחה שלך בעלייה לארץ כנען בוודאי עולה על הטרחה שהייתה לי להגיע מבית לחם למערת המכפלה : "ואף על פי שאני מטריח, עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה". | ||
# המרחק אז לא היה רב וגם מזג האיר היה נח שנאמר על ד"ה '''כברת ארץ''' - מידת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה" | # המרחק אז לא היה רב וגם מזג האיר היה נח שנאמר על ד"ה '''כברת ארץ''' - מידת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה" | ||
# ואחרון - מקומה של רחל היה מתוכנן לעתיד, שנאמר על ד"ה '''ואקברה שם''' -... אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" | # ואחרון - מקומה של רחל היה מתוכנן לעתיד, שנאמר על ד"ה '''ואקברה שם''' -... אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" | ||
יעקב אבינו דורש מבנו שבועה:"... | יעקב אבינו דורש מבנו שבועה:"... שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם"(מ"ז, כ"ט). ה[[רמב"ן]] האם עשה זאת משום שלא בטח בבנו. קיימת סברה אחרת:"... אבל עשה כן לחזק הענין בעיני פרעה, אולי לא יתן לו רשות להפרד ממנו ויאמר לו שלח את אחיך ואת עבדיך ויעלוהו שם, או שיחפוץ פרעה שיקבר הנביא בארצו לכבוד להם ולזכות, ולכן השביעו, כי לא יהיה נכון להעבירו על שבועתו, וגם יוסף יצטרך יותר להשתדל בענין מפני השבועה, וכן היה הדבר כמו שאכן אמר פרעה: עלה וקבור את אביך כאשר השביעך". | ||
יוסף עצמו, אף לו היה חשש קל ממילוי חסד של אמת. ולכן הוא כורך את קבורתו בארץ עם הגאולה העתידית, שנאמר:" | יוסף עצמו, אף לו היה חשש קל ממילוי חסד של אמת. ולכן הוא כורך את קבורתו בארץ עם הגאולה העתידית, שנאמר:"וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה"(נ", כ"ה). | ||
==העדפת בני יוסף== | ==העדפת בני יוסף== | ||
[[תמונה:Rembrandt_Harmensz__van_Rijn_062.jpg|left|thumb|250px|יעקב מברך את בני יוסף: אפרים ומנשה - ציורו של רמברנט - ויקישיתוף, Eloquence]] | [[תמונה:Rembrandt_Harmensz__van_Rijn_062.jpg|left|thumb|250px|יעקב מברך את בני יוסף: אפרים ומנשה - ציורו של רמברנט - ויקישיתוף, Eloquence]] | ||
לכאורה יעקב אבינו היה צריך ללמוד מהעדפה של בנו יוסף, לא לתת עדיפות לצאצאים. הוא ברך כי שני נכדיו <ref>אצל אבימלך מלך גרר כתוב:" | לכאורה יעקב אבינו היה צריך ללמוד מהעדפה של בנו יוסף, לא לתת עדיפות לצאצאים. הוא ברך כי שני נכדיו <ref>אצל אבימלך מלך גרר כתוב:"וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם-תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" כ,א, כ"ג - יוצא מכאן כי '''נין הוא בן''' - שלא לפי המקובל בימינו ונכד '''הוא "השלישי'''" - כפי שמקובל בימינו. אך יש גם שהם בני מכיר, שהם לפי רבי אברהם אבן עזרא :"בעבור היות מלת בני סמוכה הנה יהיו הבנים רבעים" על הפסוק שנאמר ביוסף:"וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף:</ref> אפרים ומנשה יהיו לו כמו ראובן ושמעון. ולכן בחלוקת [[נחלות שבטי ישראל]], אפרים ומנשה מקבלים כך אחד מהם נחלה ואפילו גדולה יחסית. | ||
מדוע ניתן היתרון לאפרים ומנשה, על פני נכדים אחרים. [[הרב שמשון רפאל הירש]], מיהדות גרמניה מציע את ההסבר הבא. אצל אברהם, יצחק ויעקב גידול וחינוך הילדים התבצע בעיקר בארץ ישראל. ארץ הקודש היא המקום המתאים והנוח ביותר לכל יהודי. הגמרא אף מציינת ש"אפילו האוויר בארץ ישראל מחכים כל אדם". מבחינה מסוימת, קל יותר להיות יהודי, בארץ ישראל. | מדוע ניתן היתרון לאפרים ומנשה, על פני נכדים אחרים. [[הרב שמשון רפאל הירש]], מיהדות גרמניה מציע את ההסבר הבא. אצל אברהם, יצחק ויעקב גידול וחינוך הילדים התבצע בעיקר בארץ ישראל. ארץ הקודש היא המקום המתאים והנוח ביותר לכל יהודי. הגמרא אף מציינת ש"אפילו האוויר בארץ ישראל מחכים כל אדם". מבחינה מסוימת, קל יותר להיות יהודי, בארץ ישראל. | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
==הדין, האמת והשלום == | ==הדין, האמת והשלום == | ||
בסופה של פרשת ויחי אנו קוראים :"וַיְצַוּוּ אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ | בסופה של פרשת ויחי אנו קוראים :"וַיְצַוּוּ אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. וַיֵּלְכוּ גַּם-אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל-תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" | ||
{{מקור|(בראשית נ', ט"ו-כ"א)}}. | {{מקור|(בראשית נ', ט"ו-כ"א)}}. | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
ב[[ספר תהילים]] מובא פרק העוסק כולו ביוסף ומהווה מעין תמצית חייו:(פרק ד') | ב[[ספר תהילים]] מובא פרק העוסק כולו ביוסף ומהווה מעין תמצית חייו:(פרק ד') | ||
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. <br /> | |||
ב' - | ב' - בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.:<br /> | ||
ג' - | ג' - בְּנֵי-אִישׁ עַד-מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. <br /> | ||
ד' -וּדְעוּ | ד' -וּדְעוּ כִּי-הִפְלָה יְהֹוָה חָסִיד לוֹ ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. <br /> | ||
ה' -רִגְזוּ וְאַל- | ה' -רִגְזוּ וְאַל-תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל-מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה.<br /> | ||
ו' - זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל-ה'.<br /> | ו' - זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל-ה'.<br /> | ||
ז' - | ז' - רַבִּים אֹמְרִים מִי-יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה-עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'.<br /> | ||
ח' - | ח' - נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ.<br /> | ||
ט'- | ט'- בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי-אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.<br /> | ||
[[הרב מאיר גרוזמן]], בעקבות פרשני המקרא, כתב דף לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן בנושא: [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/gros.html וינחם אותם וידבר על | [[הרב מאיר גרוזמן]], בעקבות פרשני המקרא, כתב דף לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן בנושא: [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/gros.html וינחם אותם וידבר על לִבָּם - לסיכום תולדות חייו של יוסף]. | ||
לדעתו, "למרות כותרתו של הפרק היא "מִזְמוֹר לְדָוִד", נראה הוא כי מזמור עוסק ביוסף. הוא ממחיש זאת בדוגמאות, ונראה זאת לפי הפסוקים: | לדעתו, "למרות כותרתו של הפרק היא "מִזְמוֹר לְדָוִד", נראה הוא כי מזמור עוסק ביוסף. הוא ממחיש זאת בדוגמאות, ונראה זאת לפי הפסוקים: | ||
# ב' וג' - עוסקים בשנאה של האחים את יוסף כאשר הם מתנכלים להמיתו. יוסף במצוקתו זועק אל ה' ומבקש ישועה מאלוקי הצדק. הוא נמצא במצר ("בצר") ומקווה שה' ירחיב לו, יחונן אותו וישמע את תפילתו. | # ב' וג' - עוסקים בשנאה של האחים את יוסף כאשר הם מתנכלים להמיתו. יוסף במצוקתו זועק אל ה' ומבקש ישועה מאלוקי הצדק. הוא נמצא במצר ("בצר") ומקווה שה' ירחיב לו, יחונן אותו וישמע את תפילתו. | ||
# ד' וה' - רומזים לימים שבהם נפגש יוסף לראשונה עם אֶחיו במצרים. הוא הכיר אותם, אך הם לא הכירוהו. יוסף אינו שוכח ברגעים אלו של שביעות רצון שמצבו החדש הוא תוצאה של תפילותיו אל ה' ששמע אליו ונענה לו: " | # ד' וה' - רומזים לימים שבהם נפגש יוסף לראשונה עם אֶחיו במצרים. הוא הכיר אותם, אך הם לא הכירוהו. יוסף אינו שוכח ברגעים אלו של שביעות רצון שמצבו החדש הוא תוצאה של תפילותיו אל ה' ששמע אליו ונענה לו: "בְּקָרְאִי אֵלָיו". בהמשך הוא מביא את אֶחיו למצב שיצטערו על חטא המכירה ויחושו בלבבם, גם בעת היותם על משכבם, רגשות אשמה. | ||
# ו' - מהווה פניה לאֶחיו בה הוא מבקש שלא להמשיך ולרגוז ואף לא לריב ביניהם ולהאשים את עצמם. | # ו' - מהווה פניה לאֶחיו בה הוא מבקש שלא להמשיך ולרגוז ואף לא לריב ביניהם ולהאשים את עצמם. | ||
# ז'-ט' - תארים לפנינו את הרהוריו של יוסף בתום כל ההתרחשויות בינו לבין אֶחיו.יוסף מקווה שכאשר יגיע יום המיתה המתואר כאן כשכיבה ושינה – "אשכבה ואישן" (שינה היא פעמים ביטוי למוות, , הוא יהיה בצוותא עם אחיו, ללא מריבה וללא איבה, אלא " | # ז'-ט' - תארים לפנינו את הרהוריו של יוסף בתום כל ההתרחשויות בינו לבין אֶחיו.יוסף מקווה שכאשר יגיע יום המיתה המתואר כאן כשכיבה ושינה – "אשכבה ואישן" (שינה היא פעמים ביטוי למוות, , הוא יהיה בצוותא עם אחיו, ללא מריבה וללא איבה, אלא "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן". | ||
==חניטה== | ==חניטה== | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
על מנת למלא את בקשת יוסף הצדיק, להביא אותו לקבורה, ה"רופאים" חונטו את גופו. מלאכת שימור של גופת המת בעזרת עשבים וחומרים מיוחדים המעכבים בעד רקבון הגופה היו ידועים למצרים הקדמונים. | על מנת למלא את בקשת יוסף הצדיק, להביא אותו לקבורה, ה"רופאים" חונטו את גופו. מלאכת שימור של גופת המת בעזרת עשבים וחומרים מיוחדים המעכבים בעד רקבון הגופה היו ידועים למצרים הקדמונים. | ||
החניטה הראשונה שעליה מסופר במקרא היא של יעקב <ref>ספר בראשית נ' ב'-ג'</ref> והיא מתוארת כך:"וַיְצַו יוֹסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו | החניטה הראשונה שעליה מסופר במקרא היא של יעקב <ref>ספר בראשית נ' ב'-ג'</ref> והיא מתוארת כך:"וַיְצַו יוֹסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת-יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְלְאוּ-לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם. (נ',א'-ב'). לפי רש"י: החניטה - "עניין מרקחת בשמים הוא". הפרשן " ר' יהודה ליב בן יוסף הלוי" במכונה: "יהל אור" כותב:"שהיו עושים הסמים כמו אבק לפזר. ויכול להיות שלא פתחו את בטנו להוציא את בני מעיוכמנהג המלכים. רק פזרו האבק לנעלה על הגוף מפני הכבוד" | ||
החניטה המצריות נועדה לשמר את צורתו של הגוף כדי לאפשר לנשמה לחזור אליו, לפי האמונה המצרית. את האיברים הפנימיים הכניסו לכדים שצורפו לקבר. את הגופה עטפו בבדים מרוחים בשרף. הפרשן על הראב"ע "קרני אור" לר' יהודה ליב קרינסקי מתאר את התהליך המקובל של החניטה: " היא הוצאת המוח והלב והכבד, וכן המעים והמררות מתוך הגוף, וימשחו הגוף מבית ומבחוץ בשמן האפרסמון, וימלא הקרביים מבית ומבחוץ ממיני הבשמים המיבשים לחלוחית הגוף, וצריך בכל יום להחליף הבשמים. ובתוך ימים ישאר הגוף יבש וקשה על מתכונתו, מבלי שינוי אבר מאבריו, והמת נראה כאחו ישן, ולא יתעפש ולא יסריח ןלא יתרחקו ממנו. | החניטה המצריות נועדה לשמר את צורתו של הגוף כדי לאפשר לנשמה לחזור אליו, לפי האמונה המצרית. את האיברים הפנימיים הכניסו לכדים שצורפו לקבר. את הגופה עטפו בבדים מרוחים בשרף. הפרשן על הראב"ע "קרני אור" לר' יהודה ליב קרינסקי מתאר את התהליך המקובל של החניטה: " היא הוצאת המוח והלב והכבד, וכן המעים והמררות מתוך הגוף, וימשחו הגוף מבית ומבחוץ בשמן האפרסמון, וימלא הקרביים מבית ומבחוץ ממיני הבשמים המיבשים לחלוחית הגוף, וצריך בכל יום להחליף הבשמים. ובתוך ימים ישאר הגוף יבש וקשה על מתכונתו, מבלי שינוי אבר מאבריו, והמת נראה כאחו ישן, ולא יתעפש ולא יסריח ןלא יתרחקו ממנו. | ||
| שורה 157: | שורה 157: | ||
בציורים שנמצאו על פעולת החניטה - כמו לעיל - מופיעה מראש לאדם החנוט כעין דמות של "שועל". האם יש קשר בין דמותה של החיה לבין פעולת החניטה ?<br /> | בציורים שנמצאו על פעולת החניטה - כמו לעיל - מופיעה מראש לאדם החנוט כעין דמות של "שועל". האם יש קשר בין דמותה של החיה לבין פעולת החניטה ?<br /> | ||
רש"י כתב על ד"ה :''' | רש"י כתב על ד"ה :'''וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה''' <ref>מ"ז, ל"א</ref> את פירוש הבא:"תעלא בעידניה סגיד ליה" . על כך פרשו ב[[מסכת מגילה]]:"אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: היינו דאמרי אינשי 'תעלא (שועל) בעידניה (אם תראה שעתו מצלחת) - סגיד ליה'" <ref>ט"ז, ב'</ref>, אשר משמעו הוא השתחווה אפילו לשועל, הנחשב לחי בזויה, בזמן הצלחתה. יוסף בקש זאת מיוסף ולא מיהודה, היות וידע שיוסף הוא המסוגל לבצע את בקשתו. עדיין השאלה היא האם יש קשר בין השועל, אשר כנראה הוא "תן" לבין פעולת החניטה. | ||
זאב ח' ארליך (ז'אבו) במאמרו:'''תעלא בעידניה סגיד ליה''' <ref>במקור ראשון 2009</ref> מספר כי אל החניטה המצרי היה לו פני תן. הוא המופיע בציורים כגוחן על פני המת. ארליך מצביע על כך כי בבקשתו מיוסף הוא מבקש כי הוא יטפל בחניטה ולא אל "אנוביס" בעל פני התן שזה תפקידו. ואכן יעקב נפטר במצרים והוא מבקש כי לא יקבר אותו באחד המקדשים שלהם - דבר שהם מסוגלים לעשות באמונה כי יביאו לו ברכה. לא כן היה גורלו של יוסף הצדיק. | זאב ח' ארליך (ז'אבו) במאמרו:'''תעלא בעידניה סגיד ליה''' <ref>במקור ראשון 2009</ref> מספר כי אל החניטה המצרי היה לו פני תן. הוא המופיע בציורים כגוחן על פני המת. ארליך מצביע על כך כי בבקשתו מיוסף הוא מבקש כי הוא יטפל בחניטה ולא אל "אנוביס" בעל פני התן שזה תפקידו. ואכן יעקב נפטר במצרים והוא מבקש כי לא יקבר אותו באחד המקדשים שלהם - דבר שהם מסוגלים לעשות באמונה כי יביאו לו ברכה. לא כן היה גורלו של יוסף הצדיק. | ||
| שורה 193: | שורה 193: | ||
==ההפטרה== | ==ההפטרה== | ||
הפטרת הפרשה היא מ[[ספר מלכים]]:" | הפטרת הפרשה היא מ[[ספר מלכים]]:"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר" (ב',א'). [[דוד המלך]] מנחה את בנו [[שלמה המלך]] כיצד לנהוג: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" ויחד עם זאת תהיה מעשי: | ||
" | "וְעָשִׂיתָ, כְּחָכְמָתֶךָ; וְלֹא-תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם, שְׁאֹל " - ליואב שר הצבא. ואל תשכח את "וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה-חֶסֶד, וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ". ומסיים את החשבונות:"וְעַתָּה, אַל-תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם, אָתָּה" - עם שמעי בן גרא. רק אז " וַיִּשְׁכַּב דָּוִד, עִם-אֲבֹתָיו; וַיִּקָּבֵר, בְּעִיר דָּוִד." ושלמה מוכן לתפקידו:" וּשְׁלֹמֹה--יָשַׁב, עַל-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו; וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ, מְאֹד" '''המלכות משבט יהודה מתגשמת, בדור השני, כפי שיעקב אבינו ניבא ליהודה בן יעקב בפרשת ויחי. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 201: | שורה 201: | ||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע]] | |||
[[קטגוריה:ספר בראשית|ויחי]] | [[קטגוריה:ספר בראשית|ויחי]] | ||
[[קטגוריה:דורו של יעקב|ויחי]] | [[קטגוריה:דורו של יעקב|ויחי]] | ||