מבוקר
8,889
עריכות
פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
* בסוף הפרשה, משה רבינו מסכם את הניסים שנעשו לבני ישראל מ[[מצרים]] עד הגיעם ל"ערבות מואב". | * בסוף הפרשה, משה רבינו מסכם את הניסים שנעשו לבני ישראל מ[[מצרים]] עד הגיעם ל"ערבות מואב". | ||
== | ==שמחת הביכורים== | ||
הרב בנימין לאו במאמר בעיתון "הארץ" [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=8983 '''עם שלם שמח בתאנה שביכרה'''] עומד על שמחת הבכורים. | |||
הפרשה מתחילה בתיאורו של אדם שהגיע לארץ אחרי שנות הנדודים והתיישב בארצו ובנחלתו. ה' נותן לך את הארץ "נחלה" ואילו אתה - "וירשתה, וישבת בה". מסביר הרב שלמה אפרים לונשטיץ (פולין, סוף המאה הט"ז) בפירושו "כלי יקר" את המתרחש כאן: "אחר ירושה וישיבה ישיאם לבם לומר כי להם הארץ ובחרבם ירשוה וישכחו את ה' זה הוא שכתוב 'והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה'. כי באמת לא בתורת ירושה אתה בא אל הארץ כי בית והון נחלת אבות אבל מה' הארץ נתונה לך במתנה על מנת להחזיר אליו גמולו ולשמורכל מצותיו, ולבבך לא כן ידמה אלא וירשתה". המתח הזה בין תחושת האדנות לבין תחושת התלות הוא הסיפור של מצוות הביכורים. | |||
משהו דק מאוד מבדיל בין שמחת היצירה לגאוות האדנות. הביכורים הראשונים הובאו על ידי קין, בנו של אדם הראשון. הוא זיהה באופן טבעי את הצורך לצמצםאת מקומו בשלטון על האדמה ולתת הודיה לאל הביכורים היו לסמל של צמצום גובה האדם על פני האדמה. המשנה במסכת ביכורים פרק ג', מרחיבה ומתארת באופן ססגוני כיצד מתנהלת העלאת הביכורים מן השטחים החקלאיים לירושלים: "כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו". | |||
הרב קוק רואה איך התהלוכה כולה באה לחזק אותה מערכת חינוכית שאופפת את מצוות הביכורים: כן לעבודה ולעמל, לא לפרזיטיות ואכילה משולחן זרים. כן לעושר, אך לא לעושר עקלקל אלא לעושר שמקורו ביגיעה. השור מעוטר בענפי זית המורים שחברה לא יכולה להסתפק בעמל ללא רוח. הצד העיוני שבו מגיע האדם למיצוי יכולתו מוכרח ללוות את החברה העובדת. עבודה - ודאי. "דת עבודה" - חלילה. | |||
==אבנים גדולות ואבנים שלמות== | ==אבנים גדולות ואבנים שלמות== | ||