פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,426 בתים ,  21 בספטמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Tel_Aviv_port1.jpg|left|thumb|250px|בניית נמל תל אביב - 1936 - הנמל כונה '''שער ציון''' - הוקם לאחר ששאר נמלי הארץ נסגרו לעלייה בשל המאורעות - בא לבטא את הרעיון "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" {{מקור|(מההפטרה - ג')}} - הרעיון מקורו במאמרו של זאב ארליך במקור ראשון - 19 בספטמבר 2008 ]]
[[תמונה:Tel_Aviv_port1.jpg|left|thumb|250px|בניית נמל תל אביב - 1936 - הנמל כונה '''שער ציון''' - הוקם לאחר ששאר נמלי הארץ נסגרו לעלייה בשל המאורעות - בא לבטא את הרעיון "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" {{מקור|(מההפטרה - ג')}} - הרעיון מקורו במאמרו של זאב ארליך במקור ראשון - 19 בספטמבר 2008 - ראו להלן:"ייבוא של ברכה:נמל תל אביב"]]
'''פרשת כי תבוא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]]  שייאמרו ב[[פרשת נצבים]]: [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו.
'''פרשת כי תבוא''' היא הפרשה השביעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וְהָיָה, כִּי תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" {{מקור|([[ספר דברים]], כ"ו,א')}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא השישית מ[[שבעה דנחמתא]] ומתחילה בפסוק:"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח" {{מקור|([[ספר ישעיהו]], ס',א')}}. בפרשת "כי-תבוא" "משה רבינו" עומד לסיים את מניית [[תרי"ג המצוות]]. נותרו עוד שתי [[מצוות עשה|מצוות עשה]]  שייאמרו ב[[פרשת נצבים]]: [[מצות הקהל]] במוצאי שביעית והמצוה שכל איש בישראל יכתוב [[ספר תורה]] לעצמו.


שורה 18: שורה 18:
הרב בנימין לאו במאמר בעיתון "הארץ" [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=8983 '''עם שלם שמח בתאנה שביכרה'''] עומד על שמחת הבכורים.
הרב בנימין לאו במאמר בעיתון "הארץ" [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=8983 '''עם שלם שמח בתאנה שביכרה'''] עומד על שמחת הבכורים.


הפרשה מתחילה בתיאורו של אדם שהגיע לארץ אחרי שנות הנדודים והתיישב בארצו ובנחלתו.  ה' נותן לך את הארץ "נחלה" ואילו אתה - "וירשתה, וישבת  בה". מסביר הרב שלמה אפרים לונשטיץ (פולין, סוף המאה הט"ז) בפירושו "כלי יקר" את המתרחש כאן: "אחר ירושה וישיבה ישיאם לבם לומר כי להם הארץ ובחרבם ירשוה וישכחו את ה' זה הוא שכתוב 'והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה'. כי באמת לא בתורת ירושה אתה בא אל הארץ כי בית והון נחלת אבות אבל מה' הארץ נתונה לך במתנה על מנת להחזיר אליו גמולו ולשמורכל מצותיו, ולבבך לא כן ידמה אלא וירשתה". המתח הזה בין תחושת האדנות לבין תחושת התלות הוא הסיפור של מצוות הביכורים.
הפרשה מתחילה בתיאורו של אדם שהגיע לארץ אחרי שנות הנדודים והתיישב בארצו ובנחלתו.  ה' נותן לך את ה"נחלה" ואתה - "וירשתה, וישבת  בה". מסביר [[הרב שלמה אפרים מלונטשיץ]] ([[פולין]], סוף המאה הט"ז) בפירושו לתורה [[כלי יקר": "אחר ירושה וישיבה ישיאם לבם לומר כי להם הארץ ובחרבם ירשוה וישכחו את ה' זה הוא שכתוב: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה". כי באמת לא בתורת ירושה אתה באת אל הארץ כי בית והון נחלת אבות אבל מה' הארץ נתונה לך במתנה על מנת להחזיר אליו גמולו ולשמור כל מצותיו, ולבבך לא כן ידמה אלא וירשתה". '''המתח הזה בין תחושת האדנות לבין תחושת התלות הוא הסיפור של מצוות הביכורים.'''


משהו דק מאוד מבדיל בין שמחת היצירה לגאוות האדנות. הביכורים הראשונים הובאו על ידי קין, בנו של אדם הראשון. הוא זיהה באופן טבעי את הצורך לצמצםאת מקומו בשלטון על האדמה ולתת הודיה לאל  הביכורים היו לסמל של צמצום גובה האדם על פני האדמה. המשנה במסכת ביכורים פרק ג', מרחיבה ומתארת באופן ססגוני כיצד מתנהלת העלאת הביכורים מן השטחים החקלאיים לירושלים: "כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו".
מדגיש הרב בנימין לאו : "משהו דק מאוד מבדיל בין שמחת היצירה לגאוות האדנות. הביכורים הראשונים הובאו על ידי קין, בנו של אדם הראשון. הוא זיהה באופן טבעי את הצורך לצמצם את מקומו בשלטון על האדמה ולתת הודיה לאל . הביכורים היו (עבורו) סמל של צמצום גובה האדם על פני האדמה." ב[[תלמוד ירושלמי]],[[מסכת ביכורים]], מתארת באופן ססגוני כיצד מתנהלת העלאת הביכורים מן השטחים החקלאיים לירושלים: "כיצד מעלין את הבכורים.  כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו"{מקור|(דף יא,א פרק ג הלכה ב משנה )}}.


הרב קוק רואה איך התהלוכה כולה באה לחזק אותה מערכת חינוכית שאופפת את מצוות הביכורים: כן לעבודה ולעמל, לא לפרזיטיות ואכילה משולחן זרים. כן לעושר, אך לא לעושר עקלקל אלא לעושר שמקורו ביגיעה. השור מעוטר בענפי זית המורים שחברה לא יכולה להסתפק בעמל ללא רוח. הצד העיוני שבו מגיע האדם למיצוי יכולתו מוכרח ללוות את החברה העובדת. עבודה - ודאי. "דת עבודה" - חלילה.
[[הרב אברהם יצחק קוק]] רואה איך התהלוכה כולה באה לחזק אותה מערכת חינוכית שאופפת את מצוות הביכורים: כן לעבודה ולעמל, לא לפרזיטיות ואכילה משולחן זרים. כן לעושר, אך לא לעושר עקלקל אלא לעושר שמקורו ביגיעה. השור מעוטר בענפי זית המורים שחברה לא יכולה להסתפק בעמל ללא רוח. הצד העיוני שבו מגיע האדם למיצוי יכולתו מוכרח ללוות את החברה העובדת. עבודה - ודאי. "דת עבודה" - חלילה.


==אבנים גדולות ואבנים שלמות==
==אבנים גדולות ואבנים שלמות==
שורה 80: שורה 80:
| style="text-align: left;" | <small>פרק כ"ז, ט"ו - כ"ו</small>
| style="text-align: left;" | <small>פרק כ"ז, ט"ו - כ"ו</small>
|}
|}
פרופ' אורה שורצולד מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן דנה במאמר :[[הברכה והקללה]] עלתופעה מיחודת במינה.  הברית , כמו כל הסכם אמור להיות מאוזן. תחילה מובאים הנתונים
פרופ' אורה שורצולד מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן דנה במאמר :[[הברכה והקללה]] עלתופעה מיחודת במינה.  הברית , כמו כל הסכם אמור להיות מאוזן. תחילה מובאים הנתונים
הקיימים על עושי הברית – ההקדמה של החוזה, ובה פירוט של כל אחד מן הצדדים: ה' ופעולתו
הקיימים על עושי הברית – ההקדמה של החוזה, ובה פירוט של כל אחד מן הצדדים: ה' ופעולתו
שורה 99: שורה 96:
והסיכום: " ניכר אפוא בפרשה שהברית מחייבת מאוד, והעונשים עשויים להיות כבדים על מפֵרי הברית.
והסיכום: " ניכר אפוא בפרשה שהברית מחייבת מאוד, והעונשים עשויים להיות כבדים על מפֵרי הברית.
הקללה המילולית כמוה כביצוע, ומכאן כוחה".
הקללה המילולית כמוה כביצוע, ומכאן כוחה".
==ייבוא של ברכה:נמל תל אביב==
חוקר ארץ ישראל, זאב ארליך מ[[עפרה]] מתיחס להפטרת פרשת השבוע. בהפטרה באה לידי ביטוי לא רק [[שיבת ציון]] אלא גם שפע של מוצרים המיובאים לארץ בתור שי מארצות תבל. כך לדוגמא: "שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ.{{מקור|(ספר ישעיהו, ס',ו')}}. הוא רואה בדברי הנביא :"ייבוא של ברכב שכל כולו הכרה ותודה מצד הגויים על היותו של עם ישראל מגדלאור ומתווה דרך לעולם כולו. ישראל השב למולדו.
נמל תל אביב, אשר נפתח רשמית בשנת 1938 היה הנמל היחידי בארץ ישראל, אשר נבנה על ידי יהודים עבור יהודים. היוזמה להקמתו החלה לאחר שספני חיפה ויפו מנעו ייבוא של סחורות ליהודים ועלייה יהודית לארץ. המקום שנבחר לנמל היה דרומית לשפך [[נחל הירקון]] , במקום בו נעלם רכס הכורכר הצמוד לים, דבר שאפשר להקים עור, תפעולי לנמל. הנמל הוקם וסוורים להפעלתו היו מ[[יהדות סלוניקי|יהודי סלוניקי]]. האוניות לא נכנסו עד הרציף, היו ספינו גרר, אשר קלטו את המטען מהאוניות בלב ים. הספינות הגיעו לרציף. מהתמונה בצד נראה שחלק של הפריקה בוצעה בעבודת ידיים.
לכבוד פתיחת הנמל נכתב שירה "שיר הנמל" של לאה גולדברג.
עם הקמת המדינה הוחלט להקים נמל עמוק מים ב[[אשדוד]] ובשנת 1965 נסגר נמל תל אביב.
לקריאה נוספת: זאב ח' ארליך (ז'אבו), ''ייבוא של ברכה:נמל תל אביב,, מקור ראשון, מוסף השבצ 19 ספטמבר 2008


[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט