ממזר

From ויקישיבה
Revision as of 23:57, 18 June 2017 by אוריאל גרינבלט (talk | contribs) (הוספתי סיכום של דין שפחה לממזר)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות (ויקרא יח, ו - כ), חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה (קידושין סו, ב): "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר[1].וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר[2], מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.

היתר שפחה לממזר: בגמרא (קידושין סט.) מובאת מחלוקת תנאים האם שפחה (כנענית) שמתחתנת עם הממזר מטהרת את הולד שלו ובעצם, לאחר שהאדון ישחרר אותו, הוא יהיה יהודי כשר- ר' טרפון סובר שמטהרת אותו, לעומת ר' אליעזר הסובר שלא מטהרת אותו. הגמרא מבארת שר' טרפון סובר כך לכתחילה.

השולחן ערוך (אהע"ז ד, כ) פסק כשיטת ר' טרפון. הרב יצחק שילת (במסילה העולה על קידושין סט.) ביאר שאף לר"א מותר לממזר לשאת שפחה.

ר"ת (מובא בתוס'- יבמות עט:, גיטין מא: ובראשונים רבים על קידושין סט.- רמב"ן, רשב"א ועוד) הקשה כך: איסור שפחה נאסר לישראל ע"פ תרגום אונקלוס של הפסוק "לא יהיה קדש בבני ישראל" וא"כ, במה שונה ממזר מישראל- כמו שאסור לכל ישראל (כולל אותו) לשאת גויה, כפי שנלמד מהפס' "לא תתחתן בם", כך לכאורה יהיה אסור לו לשאת שפחה? ר"ת מדייק מהפס' שאסור להתחתן עם שפחה מי שעדיין לא קדש, אך מי שכבר קדש- שנולד מקידושין שאינם תופסין (או כהגדרת הרמב"ן וראשונים נוספים- שנוצר מעבירה), יכול להתחתן עם שפחה.

רי"ד (בפסקיו עמ"ס קידושין סט.) דייק מהפס' "לא יהיה קדש בבני ישראל"- דווקא בני ישראל הכשרים, אך לפסולים מותר. ההבדל בין איסור גויה לשפחה הוא, שאצל גויה כתוב בסתמא שאסור להתחתן - "לא תתחתן בם", לעומת שפחה שמפורט מי - "בבני ישראל".

שיטה שלישית היא שיטת הרמב"ם ותוס' ר"י הזקן (קידושין סט.) שכתבו "שאפילו איסור שרבנן ליכא, שלא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת בניו" (הציטוט הינו מלשונו של תוס' ר"י הזקן). יוצא לשיטתו ששפחה מותרת מהתורה אפילו ליהודי כשר, כל איסור שפחה הינו רק מדרבנן ולממזר לא גזרו משום תקנת בניו.

ההבדל היסודי שיוצא בין הרמב"ם ור"י הזקן לבין ר"ת ודעימיה ורי"ד הוא, שלראשונים איסור השפחה לישראל הינו מדאורייתא לעומת האחרונים שהאיסור הינו רק מדרבנן.

האחרונים כתבו שנפק"מ בין שיטת הרמב"ם ור"י הזקן לבין שאר הראשונים היא: האם מותר לממזרת להתחתן עם עבד כנעני. ההבדל בין הדין הראשון הוא, שכאן העבד אינו מטהר את הוולד, כיון שהולכים אחר האמא: לשיטת הרמב"ם יהיה אסור, כיון שכל היתר הוא משום תקנת בניו. לעומת זאת, לשאר הראשונים יהיו מותר, או משום שהיא כבר קדשה, או משום שאינה כשרה.

הערות שוליים[edit]

  1. . בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.
  2. . כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.