Difference between revisions of "מריבת רועי אברהם ורועי לוט"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Tags: Mobile edit, Mobile web edit
Line 1: Line 1:
[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]] הינה מריבה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] שגרמה לבסוף להיפרדות [[אברהם]] מ[[לוט]]. לאחר המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו, דבר הגורם ללוט להגיע ל[[סדום]] כאשר לאחר מכן אברהם ילך להצילו משם ב[[הפיכת סדום]].
+
[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]] הינה מריבה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] שגרמה להיפרדות [[אברהם]] מ[[לוט]].
 +
 
 +
בעקבות המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו כדי למנוע מריבות, ולוט בוחר להגיע ל[[סדום]].
 +
אמנם גם לאחר שהם נפרדים אברהם דואג ללוט:
 +
כאשר לאחר מכן ארבעת המלכים כובשים את חמשת המלכים ובראשם סדום, ולוקחים את לוט בשבי, ואברהם רודף אחרי ארבעת המלכים ומציל את כולם בשביל להציל את לוט, ולאחר מכן ה' [[הפיכת סדום| הופך את סדום ועמורה]], אך מציל את לוט עבור אברהם.
 +
 
 
==רקע למריבה==
 
==רקע למריבה==
 
לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}.
 
לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}.

Revision as of 01:01, 29 November 2020

מריבת רועי אברהם ורועי לוט הינה מריבה המתוארת בפרשת לך לך שגרמה להיפרדות אברהם מלוט.

בעקבות המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו כדי למנוע מריבות, ולוט בוחר להגיע לסדום. אמנם גם לאחר שהם נפרדים אברהם דואג ללוט: כאשר לאחר מכן ארבעת המלכים כובשים את חמשת המלכים ובראשם סדום, ולוקחים את לוט בשבי, ואברהם רודף אחרי ארבעת המלכים ומציל את כולם בשביל להציל את לוט, ולאחר מכן ה' הופך את סדום ועמורה, אך מציל את לוט עבור אברהם.

רקע למריבה

לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ".

על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם‏[1][2].

הסיבה למריבה

רש"י מפרש על פי המדרש כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור והכנעני והפריזי אז בארץ- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ. וכך נאמר במדרש כי כשלוט נסע הוא גם נפרד מדרכו של אברהם- "הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברם ולא בא-לוהיו, ויפרדו איש מעל אחיו".

מנגד, הרמב"ן מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.

הצעת אברהם

על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד " הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה". לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.

מכיוון שלאחר הצעתו של אברהם עבר לוט לסדום לעיר הרשעים, ניתן לתמוה כיצד אברהם הציע לו לעבור לשם, ולפנות או לימין או לשמאל?

ייתכן ואברהם כלל לא התכוון שלוט יפנה לכיוון סדום. בכיווני המקרא האדם פונה כשפניו אל המזרח ("קדמה") כאשר לימינו נמצא הדרום (כגון "תימנה הנגב") ולשמאלו הצפון ("אשר משמאל לדמשק"). ממילא, כאשר אברהם הציע ללוט לפנות לימינו או לשמאלו הוא אמר לו לפנות או לצפון או לדרום, אך בניגוד אליו לוט הסתכל קדמה לכיוון מזרח וראה את כיכר הירדן ולכן החליט לפנות לכיוון סדום עליו כלל לא חשב אברהם ‏[3].

התגלות ה' לאברהם

לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה".

במדרש ישנם דעות חלוקות לגבי יחסו של הקב"ה על היפרדות אברהם מלוט. יש שאמרו שהקב"ה דווקא התנגד לכך שאברהם לא קירב את לוט אלא ריחקו מעליו " ר' יודה אומר- כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפירש לוט מעמו. אמר הקדוש ברוך הוא: לכל הוא מדבק, וללוט אחיו אינו מדבק?!".

מנגד, יש שראו את התגלות הקב"ה לאברהם רק לאחר היפרדות לוט מעמו והבטחת הארץ השנייה כאות על כך שהקב"ה מחזק את ידיו של אברהם- "ר' נחמיה אמר- כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו ליורשו? אם-כן, ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו!"

קישורים חיצוניים

דמותו של אברהם בהיפרדו מלוט הרב זלמן מלמד

הערות שוליים

  1. וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)
  2. דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו
  3. ועיין ב"נקודת פתיחה", הרב אמנון בזק