נחלת שבט נפתלי

From ויקישיבה
Revision as of 21:37, 13 September 2008 by דניאל ונטורה (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט נפתלי בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט נפתלי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. היא עלתה בגורל השישי לאחר "שבט יהודה ו"בית יוסף".היא משתרעת מהתחום הצפוני של הארץ עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תוחמת עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמזרח עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון.

המגן על צפון הארץ

ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול והיא נכללת בתאור הארץ מפי משה רבינו על הר נבו, ממנו הוא צופה עד :"כָּל נַפְתָּלִי" {מקור(ספר דברים ל"ב,ב')}}.

יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא מעירים כי השבטים דן, שבט אשר|אשר]] ונפתלי נמנו בספר במדבר בתור "מחנה דן" ו"מאסף לכל- המחנות" {{מקור|(י'כ"ה)}). לימים שבטים אלו נחלו בגבול הצפוני, המגן על הארץ. תפקידם זה מסביר את האמור בספר יהושע כי בין ערי נפתלי היו "ערי מבצר" . הם סבורים כי ערי המבצר היו: "בית ענת" המזוהה עם "הינה" דרומית לדמשק "בית שמש" , אולי "מג'דל א-שמס" לרגלי הר החרמון שנאמר עליהן בספר שופטים :" נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת" (א', ל"ג)

נחלת נפתלי מקדמת גם את הפולשים מצפון, כמו מלך ארם לארץ "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי{{דברי הימים ב', ט"ז,ד')}}. גם בספר מלכים מודגש היקף הכיבוש: "וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, 'עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי{{ספר מלכים א'ט"ו,כ')}}.

סופה של התישבות שבט נפתלי בנחלתו באה בימי מלך אשור כפי שמובא בספר מלכים:" בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה (ב' ט"ו, כ"ט)


תאור הנחלה

בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ: עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,ל"ב-ל"ח)


לקריאה נוספת

  • יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
  • זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967