Difference between revisions of "רבינו חיים הכהן"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(הביטוי 'תלמיד טועה' לא מופיע בשו"ת המהרי"ט, אלא רק הביטוי 'תלמיד ולאו סמכא הוא')
(ביטול גרסה 139825 של מעלת התורה (שיחה))
Tag: Undo
 
(One intermediate revision by one other user not shown)
Line 1: Line 1:
'''רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן'''- היה מ[[בעלי התוספות]] בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של [[רבנו תם]]. שמו הובא כמה פעמים ב[[תוספות]] שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו [[רבי משה מקוצי]] ב[[ספר מצוות גדול]]- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות [[ישוב ארץ ישראל]]: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור ב[[ארץ ישראל]] כי יש כמה [[מצוות התלויות בארץ]] וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" {{מקור|תוספות כתובות קי ב$ תוספות כתובות קי ע"ב ד"ה כתוב|כן}}. על בסיס שיטה זו כתב [[רבי יצחק די ליאון]] בספרו "מגילת אסתר" על [[ספר המצוות]] ל[[רמב"ם]] כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ. [אמנם כבר כתב בספר 'שם הגדולים' לחיד"א שכותב ספר זה איננו ר"י דיליאון המפורסם (חבירו של מהר"י אבוהב), אלא רב אחר מאיטליה ששמו יצחק ליאון; וכן לא הובאה אפילו הלכה אחת מספר זה בשו"ע.]
+
'''רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן'''- היה מ[[בעלי התוספות]] בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של [[רבנו תם]]. שמו הובא כמה פעמים ב[[תוספות]] שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו [[רבי משה מקוצי]] ב[[ספר מצוות גדול]]- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות [[ישוב ארץ ישראל]]: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור ב[[ארץ ישראל]] כי יש כמה [[מצוות התלויות בארץ]] וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" {{מקור|תוספות כתובות קי ב$ תוספות כתובות קי ע"ב ד"ה כתוב|כן}}. על בסיס שיטה זו כתב [[רבי יצחק די ליאון]] בספרו "מגילת אסתר" על [[ספר המצוות]] ל[[רמב"ם]] כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ. {{הערה|אמנם כבר כתב בספר 'שם הגדולים' לחיד"א שכותב ספר זה איננו ר"י דיליאון המפורסם (חבירו של מהר"י אבוהב), אלא רב אחר מאיטליה ששמו יצחק ליאון; וכן לא הובאה אפילו הלכה אחת מספר זה בשו"ע}}.
 
   
 
   
 
אמנם [[אחרונים]] רבים כתבו כי תלמיד כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים ({{מקור|מהרי"ט ב יו"ד כח}}, גליון מהרש"א ל[[רבי שלמה איגר]] כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד), אבל ישנם גם סימוכין לכך שהוא כן כתב זאת (כגון: פסקי התוספות כתובות סי' שפח; [[בית שמואל]] ו[[ט"ז]] באבן העזר סי' ע"ה, וכן [[רבי משה טייטלבוים]], הרב יקותיאל וייס בספרו 'יפה וברה' על [[שיר השירים]], [[הרמ"א]] בדרכי משה יורה דעה סי' ע"ה). כן ישנה כביכול אגרת ידועה של בעל [[נתיבות המשפט]] אל [[הרב צבי הירש קלישר]] שדחה את טענותיו של ה[[מהרי"ט]]; אמנם נודע כי איגרת זו היא פרי עטו של זייפן ידוע בשם חיים בלאך, כחלק ממערכת מכתבים שיצר, שכאילו כתבו גדולי תורה מפורסמים נגד תנועת הציונות וישוב ארץ ישראל.
 
אמנם [[אחרונים]] רבים כתבו כי תלמיד כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים ({{מקור|מהרי"ט ב יו"ד כח}}, גליון מהרש"א ל[[רבי שלמה איגר]] כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד), אבל ישנם גם סימוכין לכך שהוא כן כתב זאת (כגון: פסקי התוספות כתובות סי' שפח; [[בית שמואל]] ו[[ט"ז]] באבן העזר סי' ע"ה, וכן [[רבי משה טייטלבוים]], הרב יקותיאל וייס בספרו 'יפה וברה' על [[שיר השירים]], [[הרמ"א]] בדרכי משה יורה דעה סי' ע"ה). כן ישנה כביכול אגרת ידועה של בעל [[נתיבות המשפט]] אל [[הרב צבי הירש קלישר]] שדחה את טענותיו של ה[[מהרי"ט]]; אמנם נודע כי איגרת זו היא פרי עטו של זייפן ידוע בשם חיים בלאך, כחלק ממערכת מכתבים שיצר, שכאילו כתבו גדולי תורה מפורסמים נגד תנועת הציונות וישוב ארץ ישראל.

Latest revision as of 20:50, 20 July 2020

רבינו חיים ב"ר חננאל הכהן- היה מבעלי התוספות בצרפת בסביבות שנת ד'תתק"כ. תלמידו של רבנו תם. שמו הובא כמה פעמים בתוספות שלנו, וכן מצוטט כמה פעמים על ידי נכדו רבי משה מקוצי בספר מצוות גדול- סמ"ג. מכונה לפעמים רבי חיים כהן גדול. נודע בעיקר בגלל שיטתו בענין מצוות ישוב ארץ ישראל: "והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם" ( תוספות כתובות קי ע"ב). על בסיס שיטה זו כתב רבי יצחק די ליאון בספרו "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם כי אין בימינו מצוות ישוב הארץ. ‏[1].

אמנם אחרונים רבים כתבו כי תלמיד כתב כך בשם רבו, וכי אין זו דעתו האמיתית של רבנו חיים (מהרי"ט ב יו"ד כח, גליון מהרש"א לרבי שלמה איגר כתובות קי ע"ב, שו"ת חת"ם סופר יו"ד רלד ועוד), אבל ישנם גם סימוכין לכך שהוא כן כתב זאת (כגון: פסקי התוספות כתובות סי' שפח; בית שמואל וט"ז באבן העזר סי' ע"ה, וכן רבי משה טייטלבוים, הרב יקותיאל וייס בספרו 'יפה וברה' על שיר השירים, הרמ"א בדרכי משה יורה דעה סי' ע"ה). כן ישנה כביכול אגרת ידועה של בעל נתיבות המשפט אל הרב צבי הירש קלישר שדחה את טענותיו של המהרי"ט; אמנם נודע כי איגרת זו היא פרי עטו של זייפן ידוע בשם חיים בלאך, כחלק ממערכת מכתבים שיצר, שכאילו כתבו גדולי תורה מפורסמים נגד תנועת הציונות וישוב ארץ ישראל.

לאידך גיסא, ידועה שיטתו המיוחדת לגבי היתר השכרת בתים בחו"ל לנוצרים (תוס' ע"ז כא.), המביעה את שיטתו החריפה נגד ההישארות בגולה ובעד שיבת ציון:

'והיה נראה לו הטעם (להיתר) דבחוץ לארץ לא מיקרי ביתך אלא בארץ' - ולכן לא חל האיסור 'לא תביא תועבה אל ביתך' בחו"ל.

  1. אמנם כבר כתב בספר 'שם הגדולים' לחיד"א שכותב ספר זה איננו ר"י דיליאון המפורסם (חבירו של מהר"י אבוהב), אלא רב אחר מאיטליה ששמו יצחק ליאון; וכן לא הובאה אפילו הלכה אחת מספר זה בשו"ע