רבי דוד חיים פארדו

From ויקישיבה
Revision as of 06:17, 20 January 2019 by ווייצמאן (talk | contribs) (→‎תולדות חייו)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
מצבתו המחודשת בהר הזיתים

רבי דוד חיים פארדו (הרד"ף) (1792 - 1718) היה מגדולי חכמי איטליה, סרביה וירושלים בתקופת האחרונים, מחבר הספר "חסדי דוד" על התוספתא.

תולדות חייו[edit]

מתוך הויקיפדיה העברית: רבי דוד חיים פַּארְדוֹ (א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר. נולד בוונציה (ויניצאה) לרבי יעקב מראגוּסה[דרושה הבהרה] וליוסטינה. אביו היה בן למשפחת רבנים, נכדו של רבי יוסף פארדו שכיהן ברבנות בוונציה ובאמסטרדם, והיה מצאצאי רבי שמואל אבוהב. בילדותו התייתם מאביו וקרוב משפחתו הגביר שמואל אשכנזי שהיה ערירי, אסף אותו ואת אחותו רחל אל ביתו. הוא למד תורה מפי רבי שלמה זלמן מלבוב (שהיגר לטורקיה), ומפי רבי יעקב בליליוס מרבני ונציה.

מאמצו משה השאיר בצוואתו את ירושתו לאחותו רחל, שהייתה לו עזר בביתו, על מנת שתוכל להתחתן עם בחור מכובד, אך אחותו נפטרה טרם נישאה. האפוטרופסים סירבו להוריש את רכוש הגביר לרבי דוד, באמרם שהרכוש היה מיועד לרחל רק לאחר שתתחתן, ולמעשה היא לא זכתה ברכוש ואינה יכולה להוריש לאחיה, והם כתבוהו לאחייני הגביר. מפאת מצבו הדחוק ועוגמת הנפש נדד בשנת תצ"ח לאיספאלטרו, שם נתמנה למלמד תינוקות. רב העיר היה הרב אברהם דוד פאפו, ורבי דוד הפך לתלמידו, ולאחר פטירתו מינו בני העיר את רבי דוד לרבם. בתקופה זו החלו לשלוח אליו תשובות מערי אוריינט ובלקן ובספרו יש תשובות כבר משנת תק"א. הוא פתח בעיר ישיבה בה למדו בין היתר רבי חיים יצחק מוסאפיא לימים רבה של איספאלרטו, רבי אברהם יונה אב"ד ויניצאה, רבי שבתי דוד ונטורה מחבר ספר נהר שלום ורבי אברהם פינסו מחבר הספר כתית למאור. בתקופה זו נולדו לו שלושה בנים.

בשנת תקל"ג (1773) נתמנה לרב בעיר "שאראי דמן בוסנא" כיום סראייבו במשך תשע שנים, כשעל מקומו באיספאלטרו העמיד את תלמידו רבי שבתי ונטורה. הוא תיקן בעיר תקנות וסדרים חדשים, יסד בה חברות לימוד וחסד ופתח בה ישיבה, אליה נהרו מרחבי המדינה. בתקופה זו הדפיס רבים מספריו וחיבר פיוטים ותפילות שונות.

בשנת תקל"ה נסע לליוורנו, לצורך הדפסת אחד מספריו, ופגש בה את החיד"א ששהה בה בשליחות כולל חברון. הוא התחבר אליו ועסק עמו בתלמוד והלכה, ולימים, בשנת תקמ"ד נישא בנו הצעיר רבי אברהם לשמחה בתו של החיד"א. על אף החיבה והערצה ההדדית של המחותנים, בענייני פרשנות לעיתים שררה ביניהם מחלוקת עמוקה.

בזמן שהותו בליוורנו פגש גם את המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן, אף הם שד"רים, שהעניקו לו הסכמה לספרו. פגישתו עם חכמי ארץ ישראל, עוררה בו תשוקה לעלות לארץ ישראל. בשנת תקל"ד נפגש בבילוגראדו בשליח מטבריה רבי חיים הכהן דוויך ושוחח עמו בדברי תורה.

בשנת תקמ"א (1781), עזב את מקום מגוריו והחל במסעו אל ארץ ישראל, אליה הגיע בשנת תקמ"ב (1782). הוא קבע את מושבו בירושלים וזמן קצר לאחר בואו הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. הוא התיידד עם חבר בית הדין רבי אביגדור עזריאל מחבר הספר "זמרת הארץ". רבי אביגדור, הפך לתלמיד חבר שלו, ומינהו לעמוד בראש ישיבת חסד לאברהם בנין שלמה. בירושלים חיבר את פירושו לספרי, "ספרי דבי רב". " בספרו זה הוא משבח את תורת ארץ ישראל שהיא קדושה, ללא שליטת הסטרא אחרא".

נפטר בגיל 72 או 73, ונקבר בירושלים בהר הזיתים בחלקת הספרדים.סמוך לקברי הרש"ש, רבי חיים די לה רוזה, הראש"ל רבי אברהם אשכנזי ותלמידו רבי אברהם פינסו. על תלמידיו נמנה רבי אברהם פינסו, אב"ד שאראיי, מחבר שו"ת "עזרת מצר" ועוד.

נוסח מצבתו נכתב בצורה מליצית, ושולבו בו שמות ספריו :"נשבה ארון אלדים, לישיבה עליונה רב - תנא שושנים לדוד: דרופתקא דאורייתא פרשן דתא משכיל לדוד: הגדיל תושיה דין גלי רזייא למנצח לדוד: ראש פנה נחית לעומקה דדינא מכתם לדוד: בוצינא דנהורא כלל גדול בתורה רב חסדא חסדי דוד: המאור הגדול נ'י ע'ה כל ר'מ ור'מ, הרב המפו' כמוהר"ר דוד פארדו זצוק"ל, נגנז ארון הקודש י"ב סיון שנת ה'תק"ן".

רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו רבה הראשי של ראגוסה ולפני כן מרבני איספאלרטו מחבר הספרים "מנחת אהרן" "קהלת יעקב" ו"אפי זוטרי", רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו ומחבר ספר "תועפות ראם", ורבי אברהם פארדו בנו הצעיר הנשוי להרבנית שמחה בת החיד"א.

ספריו[edit]

  • חסדי דוד - פירוש על התוספתא. פירוש זה הינו פירוש התוספתא היחיד המקיף את כל התוספתא.
  • מכתם לדוד- שו"ת.
  • ספרי דבי רב - פירוש על הספרי.
  • משכיל לדוד - פירוש על פירוש רש"י על התורה.
  • שושנים לדוד - על המשנה.
  • למנצח לדוד - שלושה מאמרים על סוגיות תלמודיות.
  • מזמור לדוד - הארות והערות על יורה דעה והשגות על ספר "פרי תואר" לרבי חיים בן עטר.
  • חוקת הפסח - דינים ותפילות לימי חודש ניסן.
תקופת חייו של רבי דוד חיים פארדו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן