רבי חיים ויטאל

From ויקישיבה
Revision as of 12:44, 14 April 2020 by Wikiboss (talk | contribs) (ביטול גרסה 138812 של אביהו איתן (שיחה))
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
ר' חיים ויטאל
תאריך לידה ה'ש"ג
תאריך פטירה ל' בניסן ה'ש"פ
נושאים שבהם עסק קבלה
רבותיו רבי משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו בנו רבי שמואל ויטאל, רבי אברהם אזולאי, רבי יוסף צמח, רבי ישראל סרוק
חיבוריו כתבי האר"י


רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) מגדולי המקובלים בכל הדורות, תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האר"י בעולם.

תולדות חייו[edit]

ילדותו[edit]

נולד בצפת בראש חודש חשוון שנת ש"ג לרבי יוסף ויטאל (המכונה קלאבריס- על שם עיר הולדתו)- יליד איטליה ממוצא ספרדי. ר' יוסף היה מקובל גדול וסופר סת"ם. לפי עדותו של ר' חיים עצמו, לפני שעלה אביו ארצה נפגש עם חכם אחד בשם רבי חיים אשכנזי, שאמר לו כי יעלה לארץ ויוולד לו שם בן שלא יהיה כמותו בדורו, ויקרא חיים על שמו. בנגלה למד רבי חיים אצל רבי משה אלשיך, בעל פירוש האלשיך לתורה, והיה היחיד שנסמך על ידו להוראה בשנת ש"נ (גיל 47). עוד בהיותו בן ארבע עשרה, נפגש עמו גדול חכמי צפת בתקופה ההיא, רבי יוסף קארו (בעל הבית יוסף והשולחן ערוך), שהכיר בגדולתו של הנער ויעדו לגדולה, והזהיר את ר' משה אלשיך, שלא יזניח את לימודו של ר' חיים (ספר החזיונות א ג).

התקשרותו לאר"י[edit]

בשנת ש"ל, עלה ממצרים רבי יצחק לוריא- האר"י, מפיץ ומפתח תורת הקבלה, ומגדולי המקובלים בעם ישראל, והתיישב בצפת. ר' חיים דבק באר"י, ונהפך לתלמידו המובהק בקבלה. האר,י נפטר במגפה בה' באב שנת של"ב, ואז החל רח"ו בעריכת תורתו של האר"י, לפי בקשת האר"י כי אף אחד מתלמידיו לא יתעסק עם תורתו אלא ר' חיים שמבין אותה לעומקה ולא יוציא ממנה דברים שגויים וטעויות. אמנם, חלק מתלמידי האר"י אכן החלו להתעסק עם תורותיו לפי הבנתם המוטעית, וגרמו לבלבול גרסאות גדול בכתבי האר"י.

רבי חיים ערך מתורת האר"י את הספר "עץ חיים", הכולל הקדמות, שער הכוונות, שער שער המצוות, שער היחודים, שער הגלגולים, שער רוח הקודש, פירוש מאמרי רשב"י ועוד. ר' חיים גנז את הכתבים, מחשש שאף הוא לא הבינם כראוי ולא הספיק להגיהם כראוי. לאחר פטירתו, גדולי הדור עשו "שאילת חלום", ובה הותר להם להוציא את הכתבים ולערכם. מהר"י צמח אכן עסק בהגהתם ועריכתם, והם מפורסמים היום כ"כתבי האר"י". כתבים אלו שימשו יסוד לכל המקובלים שבאו אחריהם, ובפרט לתורת החסידות. על כתבים אלו נאמרו שבחים רבים, ביניהם: "אבל דעו, מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה" (רבי ישעיה הלוי הורוביץ- הש"לה, באחת מאגרותיו).

המעבר לירושלים ולדמשק ופטירתו[edit]

בט"ו בכסלו של"ח עבר לירושלים, על פי הוראתו של האר"י: "אמר לי מורי ז"ל שאלך לדור בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, כי שם מקום דירתי האמיתית, ושם עיקר השגתי וטובתי" (שער הגלגולים, הקדמה לח). בירושלים היה דורש לפני הקהל. יש הטוענים כי בתקופה זו שימש כרבה של ירושלים. בסביבות שנת שנ"ז, עבר לעיר דמשק שבסוריה, שם כיהן כרב קהילת איסלקיין. בדמשק נפטר, ושם נמצא קברו עד היום. על פי דבריו, היה ניצוץ מנשמתו של רבי אבא.

ספריו[edit]

  • עץ חיים וכתבי האר"י.
  • שערי קדושה- ספר מוסר.
  • עץ הדעת טוב- פירוש על התורה ועל חלק מהכתובים, בדרך פרד"ס.
  • ספר התכונה- בענים חכמת תהכונה.
  • דרך חיים- ששה פרקי מוסר.
  • ספר הגורלות- בענין הכוכבים והמזלות.
  • דרך אמת- על חלקים מהזוהר.
  • ספר החזיונות- "עניינים נפלאים ונוראים" אודותיו, על התגלויותיו, כוחו נושמתו, בדברים שנתגלו לו בחלומות וחזיונות.
  • חידושים על הש"ס.
  • נגלות רבי חיים ויטאל- לקט מתותרתו בנגלה, על פי נושאים.

קישורים חיצוניין[edit]

תקופת חייו של רבי חיים ויטאל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן