Difference between revisions of "רבי יוסף מטראני"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(6 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 1: Line 1:
'''רבי יוסף מטראני''' ('''מהרי"ט''' או '''מהרימ"ט''' כדי להבדילו מ[[רבי יוסף טאיטצאק]] שקדם לו ונקרא מהרי"ט),  מחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]].
+
{{מפנה|מהרי"ט|רבי יוסף טאיטאצאק|רבי יוסף טאיטצאק}}
 +
'''רבי יוסף מטראני''' המכונה '''מהרי"ט''' (או '''מהרימ"ט''' על מנת להבדילו מ[[רבי יוסף טאיטצאק]] שקדם לו ונקרא בפי חכמי טורקיה מהרי"ט),  מחשובי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]].
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
נולד כנראה בכ"ו ב[[תשרי]] שכ"ט ב[[צפת]] לרבי משה טראני- ה[[מבי"ט]]- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב ב[[מצרים]], ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו.  בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות).  לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט ל[[ירושלים]], אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם [[ישיבה]] ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורהו טיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד ב[[תמוז]] שצ"ט.  
+
נולד ככל הנראה בכ"ו ב[[תשרי]] שכ"ט ב[[צפת]] לרבי משה טראני- ה[[מבי"ט]]- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב ב[[מצרים]], ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו.  בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות).  לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט ל[[ירושלים]], אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשנת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי צפת החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם [[ישיבה]] ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורה וטיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד ב[[תמוז]] שצ"ט.
 +
 
 
==תלמידיו==
 
==תלמידיו==
 
על פי עדות בנו רבי משה, היו לרבי יוסף "שמונים תלמידים משקים ודולים תורה ותעודה". המפורסם שבהם הוא [[רבי חיים בנבנישתי]], בעל "כנסת הגדולה".  
 
על פי עדות בנו רבי משה, היו לרבי יוסף "שמונים תלמידים משקים ודולים תורה ותעודה". המפורסם שבהם הוא [[רבי חיים בנבנישתי]], בעל "כנסת הגדולה".  
Line 12: Line 14:
 
*'''תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים'''- (יצא לאור בשנת תשל"ח) לקט פסקים ותשובות שלא נדפסו או נדפסו בכתבי תלמידיו.  
 
*'''תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים'''- (יצא לאור בשנת תשל"ח) לקט פסקים ותשובות שלא נדפסו או נדפסו בכתבי תלמידיו.  
 
===כתבים שלא נדספו===
 
===כתבים שלא נדספו===
*חידושים ל[[מסכת שביעית]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת יבמות|יבמות]],
+
*חידושים ל[[מסכת שביעית]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת סוטה|סוטה]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת ערכין|ערכין]] ו[[מסכת נגעים|נגעים]].  
[[מסכת סוטה|סוטה]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת ערכין|ערכין]] ו[[מסכת נגעים|נגעים]].  
 
 
*חידושים על ה[[רי"ף]], ה[[ר"ן]] ועוד [[ראשונים]].  
 
*חידושים על ה[[רי"ף]], ה[[ר"ן]] ועוד [[ראשונים]].  
 
*פירוש על פירוש הרא"ם ([[רבי אליהו מזרחי]]) לתורה.
 
*פירוש על פירוש הרא"ם ([[רבי אליהו מזרחי]]) לתורה.
Line 21: Line 22:
 
      
 
      
 
{{מיון רגיל:מטראני יוסף}}
 
{{מיון רגיל:מטראני יוסף}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
 
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:פוסקים]]
 
[[קטגוריה:פוסקים]]
 
[[קטגוריה:חכמי צפת]]
 
[[קטגוריה:חכמי צפת]]
 +
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]

Latest revision as of 19:16, 8 November 2011

הדף "מהרי"ט" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי יוסף טאיטאצאק, ראו רבי יוסף טאיטצאק.

רבי יוסף מטראני המכונה מהרי"ט (או מהרימ"ט על מנת להבדילו מרבי יוסף טאיטצאק שקדם לו ונקרא בפי חכמי טורקיה מהרי"ט), מחשובי הפוסקים האחרונים.

תולדות חייו[edit]

נולד ככל הנראה בכ"ו בתשרי שכ"ט בצפת לרבי משה טראני- המבי"ט- מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. כשהיה בן שתים עשרה, נפטר אביו, והוא אומץ על ידי אחיו רבי שלמה, אולם הוא התמנה לכהן כרב במצרים, ורבי יוסף אומץ על ידי רבי שלמה סאגיש- ממקובלי צפת, ומאז החשיבו רבי יוסף למורו ורבו. בשנת שמ"ו נישא, והפך לגיסם של ר' שלמה קארו ורבי אברהם שלום (שלושתם נשאו שלוש אחיות). לאחר חתונתו נאלץ לעבור למצרים מפני שבארץ פרצה מגפה קטלנית, שהרגה, בין השאר, את הר"ש סאגיש. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר חמש עשרה שנה שב לצפת. בשנת שנ"ה פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט לירושלים, אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בשנת שנ"ז יצא לקושטא שבטורקיה יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים. כעבור שנתיים בטורקיה, חזר לצפת. כשחזר, בשנת ש"ס, נפטר רבי יעקב בירב השני (נכדו של מהר"י בירב מחדש הסמיכה) שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, והרבה מחכמי צפת החלו לעזוב. בשנת שס"ה עבר רבי יוסף לקושטא. בקושטא הסתמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, והחל ללמוד תורה וללמד תלמידים ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד שם ישיבה ועמד בראשה. לאחר כעשרים שנה בהן הרביץ תורה בעיר, התמנה לכהן ללא שכר כרב יהודי קושטא. הוא תיקן תקנות, דן דיני תורה וטיפל בענייני הכלל. נפטר בי"ד בתמוז שצ"ט.

תלמידיו[edit]

על פי עדות בנו רבי משה, היו לרבי יוסף "שמונים תלמידים משקים ודולים תורה ותעודה". המפורסם שבהם הוא רבי חיים בנבנישתי, בעל "כנסת הגדולה".

חיבוריו[edit]

  • שו"ת מהרי"ט- שני חלקים. התכתב עם גדולי דורו.
  • חידושי מהרי"ט- עאל מסכת קידושין, חלק ממסכת שבת וממסכת כתובות.
  • צפנת פענח- דרשות לתורה ולמועדים.
  • שמות גיטין.
  • צורת הבית- על צורת בית המקדש ותבניתו.
  • תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים- (יצא לאור בשנת תשל"ח) לקט פסקים ותשובות שלא נדפסו או נדפסו בכתבי תלמידיו.

כתבים שלא נדספו[edit]