רבי יצחק בלאזר

From ויקישיבה
Revision as of 12:57, 30 May 2013 by אריאל ביגל נ"י (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

רבי יצחק בלאזר (מכונה רבי איצל'ה פטרבורגר) היה מגדולי תנועת המוסר, תלמידו המובהק וממשיך דרכו של רבי ישראל סלנטר.

תולדות חייו[edit]

נולד בר"ח אדר תקצ"ו בשניפישוק שעל יד וילנא לאביו ר' שלמה ליפהילס. כשהיה בן חמש עשרה נשא אשה בווילקומיר והתישב בקובנה, שם התגורר אז רבי ישראל סלנטר, אצלו למד והפך לאחד מתלמידיו הקרובים ביותר. בשנת תרכ"ב, בהיותו בן 25, קיבל בעצת רבו את עול הרבנות בעיר פטרבורג. בפטרבורג סבל הרבה מהתנגדות המשכילים, וכן מבעיות סבוכות שצצו בענייני סידורי הגיטין בעיר, ולכן בשנת תרל"ח פרש ממשרה זו.

הוא שב לקובנה והחל ללמד ב"בית המוסר" של ר' ישראל סלנטר, והתפרנס מבית מזיגה שניהלה אשתו.

אחרי פטירת רבו בשנת תרמ"ג, נשא את דגל תנועת המוסר בעולם ועמד בראש המחזיקים בשיטת המוסר, במיוחד כנגד התמנגדים שקמו לה. הוא הסתובב בין הישיבות שהוקמו בדרך המוסר, ישיבת סלובודקה, ישיבת קלם ובמיוחד בישיבת נובהרדוק של חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ. לאחר פטירתו של "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסל זיו, הפך להיות "אביה הרוחני" של ישיבת קלם, והחל להגיע אליה לעיתים תכופות.

בשנת תרס"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

נפטר בי"א באב תרס"ז, ואע"פ שביקש בצוואתו שלא להספידו, דיבר הרב יוסף חיים זוננפלד לפני מיטתו, וכן הרב קוק הספידו ביפו בנימוק ש"גדולי הפוסקים האחרונים החליטו כי על "גדול הדור" אין מועיל הצווי "שלא להספידו", א"כ לו אף אם לא נוכל להכריע מי הוא "גדול הדור" שלנו במקצוע ההלכה וים התלמוד עכ"פ בחכמת היראה והמוסר ידוע היה המנוח ל"גדול הדור" שלא הניח אהריו תמורתו".

נקבר בהר הזיתים.

חתנו היה רבי חזקיה יוסף מישקובסקי.

מכתביו יצא לאור הספר "פרי יצחק הכולל שו"ת הלכתי, חידושים באגדה ורעיונות במוסר (שני חלקים). כמו כן, הוציא לאור את תורת רבו בספרים "אור ישראל ו"כוכבי אור".

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 56-60.