Difference between revisions of "רבי ישראל איסר ב"ר זאב וולף"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(4 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
'''רבי ישראל איסר ב"ר זאב וולף צויזמר''' היה רב ואבד בעיר ויניצה שבפודוליה. נודע בזכות ספרו '''שער משפט''' על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].  
 
'''רבי ישראל איסר ב"ר זאב וולף צויזמר''' היה רב ואבד בעיר ויניצה שבפודוליה. נודע בזכות ספרו '''שער משפט''' על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].  
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
על חייו ידועים לנו מעט מאד פרטים. אביו היה ר' זאב וולף (המכונה ר' וולף ר' הלל'ס)- אב"ד מוהליב ומחבר ספר הדרשות "דרישת הזאב". ר' ישראל היה מחותנו של [[רבי יחזקאל לנדא]]- בעל "נודע ביהודה"<ref>שער משפט לה א; שו"ת נחלת אבות סימן ו. במספר מקורות נכתב כי בנו של ר' יחזקאל, ר' יצחק, היה חתנו של ר' ישראל. </ref>. כמו כן, ידוע כי היה נוסע ל[[החוזה מלובלין|חוזה מלובלין]]<ref>שמו מופיע רשימת תלמידי החוזה שהודפסה בספר "אהל הרבי" ע"פ עדותו של הרב יוסף לוינשטיין אב"ד סארצעק; ר' מאיר צבי הכהן רבינוביץ, "רבי יעקב יצחק מפשיסחה, היהודי הקדוש: תולדות חייו, תורתו ותקופתו" עמ' 47-48</ref>.  
+
על חייו ידועים לנו מעט מאד פרטים. אביו היה ר' זאב וולף (המכונה ר' וולף ר' הלל'ס)- אב"ד מוהליב ומחבר ספר הדרשות "דרישת הזאב". ר' ישראל היה מחותנו של [[רבי יחזקאל לנדא]]- בעל "נודע ביהודה"<ref>שער משפט לה א; שו"ת נחלת אבות סימן ו. במספר מקורות נכתב כי בנו של ר' יחזקאל, ר' יצחק, היה חתנו של ר' ישראל. </ref>. נהג לנסוע אל [[החוזה מלובלין]]<ref>שמו מופיע רשימת תלמידי החוזה שהודפסה בספר "אהל הרבי" ע"פ עדותו של הרב יוסף לוינשטיין אב"ד סארצעק; ר' מאיר צבי הכהן רבינוביץ, "רבי יעקב יצחק מפשיסחה, היהודי הקדוש: תולדות חייו, תורתו ותקופתו" עמ' 47-48</ref>. כמו כן, עמד בקשרים עם [[רבי משה צבי מסווראן]].
 +
 
 +
נפטר כנראה בשנת תקפ"ח או מעט לאחריה.
  
נפטר כנראה בשנת תקפ"ח או מעט לאחריה.
 
 
==ספריו==
 
==ספריו==
 
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14645&pgnum=1 שער משפט]'''- ספרו הנודע והחשוב על [[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]]. ספר זה נחשב לאחד הספרים המרכזיים והבולטים על חושן משפט, והקנה לר' ישראל את פרסומו.
 
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14645&pgnum=1 שער משפט]'''- ספרו הנודע והחשוב על [[שולחן ערוך]] חלק [[חושן משפט]]. ספר זה נחשב לאחד הספרים המרכזיים והבולטים על חושן משפט, והקנה לר' ישראל את פרסומו.
 
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38528&pgnum=1 דרישת הארי]'''- ספר דרשות המחולק לשערים על פי נושאים: שער ה[[תשובה]], שער [[שבת הגדול|הגדול]], שער [[תורה]], שער קבלת התורה, שער הגמול, שער המשפט, שער האדם, שער המעשר ועוד.  
 
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38528&pgnum=1 דרישת הארי]'''- ספר דרשות המחולק לשערים על פי נושאים: שער ה[[תשובה]], שער [[שבת הגדול|הגדול]], שער [[תורה]], שער קבלת התורה, שער הגמול, שער המשפט, שער האדם, שער המעשר ועוד.  
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14645&st=&pgnum=342 שער ]- על הלכות [[ריבית]]. הודפס לצד ספרו "שער משפט".  
+
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14645&st=&pgnum=342 שער הדעת]'''- על הלכות [[ריבית]]. הודפס לצד ספרו "שער משפט".  
 
{{מפרשי השולחן ערוך}}
 
{{מפרשי השולחן ערוך}}
 
{{מיון רגיל:צויזמר ישראל איסר}}
 
{{מיון רגיל:צויזמר ישראל איסר}}
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריהףרבנים אוקראינים]]
 
 
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
 
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
 +
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]]
 +
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
 +
[[קטגוריה:תלמידי החוזה מלובלין]]

Latest revision as of 09:51, 27 April 2015

רבי ישראל איסר ב"ר זאב וולף צויזמר היה רב ואבד בעיר ויניצה שבפודוליה. נודע בזכות ספרו שער משפט על שולחן ערוך חושן משפט.

תולדות חייו[edit]

על חייו ידועים לנו מעט מאד פרטים. אביו היה ר' זאב וולף (המכונה ר' וולף ר' הלל'ס)- אב"ד מוהליב ומחבר ספר הדרשות "דרישת הזאב". ר' ישראל היה מחותנו של רבי יחזקאל לנדא- בעל "נודע ביהודה"[1]. נהג לנסוע אל החוזה מלובלין[2]. כמו כן, עמד בקשרים עם רבי משה צבי מסווראן.

נפטר כנראה בשנת תקפ"ח או מעט לאחריה.

ספריו[edit]

  1. שער משפט לה א; שו"ת נחלת אבות סימן ו. במספר מקורות נכתב כי בנו של ר' יחזקאל, ר' יצחק, היה חתנו של ר' ישראל.
  2. שמו מופיע רשימת תלמידי החוזה שהודפסה בספר "אהל הרבי" ע"פ עדותו של הרב יוסף לוינשטיין אב"ד סארצעק; ר' מאיר צבי הכהן רבינוביץ, "רבי יעקב יצחק מפשיסחה, היהודי הקדוש: תולדות חייו, תורתו ותקופתו" עמ' 47-48