רבי שמואל שלמה ליינר

From ויקישיבה
Revision as of 06:56, 27 April 2014 by אריאל ביגל נ"י (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
רבי שמואל שלמה ליינר
האדמו"ר מראדזין
Admor miradzin.jpg
תאריך לידה י"ח בשבט תרס"ח
מקום לידה ראדזין
תאריך פטירה שבת כ"ט באייר תש"ב
וולאדובה
נרצח בשואה
חסידות ראדזין
מקום פעילות ורשה, ראדזין
מספר בשושלת חמישי
הקודם רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר
הבא רבי אברהם ישכר אנגלהרד
תחילת כהונה שבט תרפ"ו
אב ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר
בת זוג שפרה מירל בת רבי שלמה קאליש מאמשינוב

רבי שמואל שלמה ליינר היה האדמו"ר החמישי מראדזין. נספה בשואה.

תולדות חייו[edit]

נולד בי"ח בשבט לאביו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, האדמו"ר הרביעי מראדזין. נשא לאשה את שפרה מירל, בתו של רבי יוסף קאליש מאמשינוב. בשנת תרפ"ט נפטר אביו והוא החל לכהן תחתיו כאדמו"ר מראדזין, והוא בן עשרים בלבד (חלק מהחסידים קבלו על עצמם את דודו רבי אברהם יהושע העשיל ליינר כאדמו"ר בחלם). גם לאחר התמנותו לאדמו"ר לא לבש את הבגדים המכבודים המיוחדים לאדמו"רים, והמשיך ללבוש את הבגדים שלבשו יהודי פולין הפשוטים. מרכז פעילותו היה בורשה (אליה ברח אביו בזמן מלחמת העולם הראשונה) ובשנת תרצ"ד חזר לראדזין, שם הקים את ישיבת סוד ישרים ע"ש סבו רבי גרשון חנוך ליינר (בעל ה"תכלת"). הישיבה החלה עם 15 תלמידים, ותוך זמן קצר כבר היתה רשת שפעלה ברחבי פולין ומנתה כ-300 תלמידים. הוא פיקח באופן אישי על התנהלות הישיבות, ובין השאר ביטל את אכילת ה"ימים" וייסד מטבח לישיבות. שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הורה לתלמידים לחזור לבתי הוריהם. עם פרוץ המלחמה, הגיעו לראדזין פליטים רבים, ור' שמואל שלמה טיפל בהם במסירות, אירחם ועודדם. כשהחלו הנאצים לערוך מצו אחר רבנים ואדמו"רים, ברח לעיירה וואלדובה הסמוכה. מוואלדובה פעל לשכנע את היהודים כי הנאצים לא שולחים את היהודים לעבודה אלא לרציחה, לאחר ששמע על רציחת יהודיםן רבים במחנה ההשמדה 'סוביבור'. כמו כן, הוא נפגש עם ראשי ה'יודנראט' וניסה לשכנעם שיחדלו להסגיר יהודים לידי הנאצים. כמו כן, טיפל בגופות של נרצחים שנהרגו ביערות, והביאם לקבורה. מאוחר יותר, הצטרף לפרטיזנים שהתאמנו ביערות למלחמה בנאצים. הוא הכריז על שלושה ימי תענית ותפילות למניעת הגזירות. לאחר שלושה ימים נפתס על ידי הנאצים. הנאצים עינו אותו, ואעפ"כ לא נשבר, וישנן אף עדויות לפיהן בעט בקלגסים שעינוהו. כאשר הובל לרציחה בכיכר העיירה וואלדובה, הכריז: "יהודים! אל תיכנעו לרוצחים, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", ונרצח בכיכר העיר, בשבת פרשת במדבר, כ"ט באייר תש"ב.

לאחר השואה, התאספו בארץ ישראל שרידי חסידות ראדזין, ומינו עליהם לאדמו"ר את גיסו רבי אברהם ישכר אנגלהרד, חתנו של ר' מרדכי יוסף אלעזר.

לקריאה נוספת[edit]

  • יצחק קצנלסון, השיר על הרבי מרדזין- שיר בן 1200 מילים שנכתב במהלך השואה לזכרו של האדמו"ר. נכתב ביידיש ותורגם לעברית.
  • מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 292-290.
  • הרב איסר פרנקל, יחידי סגולה, תל אביב תשמ"ט.
  • שלמה זלמן שרגאי, ‏אחרון בנתיב קידוש השם, בתוך הספר: בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין חלק שני, ירושלים תשל"ד, עמ' 171-212.
  • יצחק לוין, אלה אזכרה ה'.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק חמישי, בני ברק תשמ"ח, עמ' קל"ג.