שיחה:רבי אליהו מוילנא

From ויקישיבה
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

חומר נוסף[edit]

מצ"ב חומר נוסף על הגר"א, ואשמח שישולב בגוף הערך:

  • ההתבודדות במשנת הגר"א: "בנפש החיים בהוצ' הרי"ד רובין זצ"ל בקונט' עץ החיים בסוף מובא מדברי הגר"ח בשם הגר"א (כתר ראש אות קמד): שטוב יותר לילך לבית התבודדות חיבוק כף אל כף מלילך בשוק לחפש מצוות. ועי' עוד בהקדמת בני הגר"א לשו"ע המעידים כי היה לו מקום התבודדות לעסוק בתורה מרחק ז' פרסאות מווילנא" (להקפיד על זכויות יוצרים).
  • דברי הגאון בטעם שר"ז צם לשכוח תלמודו (שבת הראי"ה)
  • שבת הראי"ה 56 - מחלוקת על הראי"ה (בעקבות תורת הגאולה של הגר"א)
  • תלמידי הגר"א והקץ - הרב אורי שרקי

בתודה רבה,למאי נ"מ? 18:47, 24 בינואר 2012 (IST)

ועוד:

[הושמטו דברים בשל הכנסתם לגוף הערך. לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 01:36, 4 בספטמבר 2012 (IDT)]

בעבודה[edit]

הכנסתי לערך זה את תבנית בעבודה. אם תוך שבוע אינני מעדכן, אשמח שתפנו אלי לדף השיחה ואח"כ תסירו את התבנית. כל טוב!!! למאי נ"מ? 15:34, 15 בפברואר 2012 (IST)

עשיתי שיפוץ מסויים לערך, והסרתי את התבנית הנ"ל. אשמח מאד אם יכניסו תיקונים, כי יתכן שבקרוב אנסה בלנ"ד לקחת בנית ערך זה לשִדרוג מחודש. בתודה רבה,למאי נ"מ? 20:48, 19 בפברואר 2012 (IST)


הערות על הערך, חלק א'.[edit]

לפי בקשתו של למאי נ"מ? התחלתי לעבור על הערך כדי לתקן ולהעיר, אולם מפאת קוצר הזמן לא הספקתי הרבה. להלן אכתוב את תורף הערותי, כאשר בעז"ה "לכשאפנה אשנה" ואמשיך.

א. השורה הבאה הוסרה על ידי מהדף:

על פי שמועה ששמע הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג<ref>{{מקור|היכל יצחק אה"ע א יא|כן}}</ref> נמצאה חתימתו של הגאון בספרייה הבודליאנית באוקספורד שבבריטניה, אך הדבר לא התברר עדיין<ref>ר' להלן בפרק '[[רבי אליהו מווילנה#הגהות ושינויי נוסח|הגהות ושינויי נוסח]]', מה שהובא מספר 'הגאון'.</ref>.
הסרתי אותה משתי סיבות:
    • אפשר לכתוב פשוט: "עבר בליסא ובברלין, ואולי אף באמסטרדם ואוקספורד", ובהערת שוליים לציין את המקור.
    • אני חושב שזה לא משנה, וזו לא מטרת הערך. הערך צריך לעסוק בחייו, תורתו, תלמידיו וכו', אבל רק בפרטים שיכולים להיות חשובים או מעניינים לקוראים. אנחנו לא ספר מחקר על הגר"א, וגם לא ויקיפדיה.

בכל זאת, על מנת שלא לאבד את המידע, השארתי את המדיע הזה כאן

ב.מקובל בעולם היהדות לכתוב וילנא בא' ולא בה'. אמנם זה לא באמת חשוב, אבל כך מקובל, ולכן, לדעתי, ראוי כך לכתוב.

ג. וילנא אינה נושא ראוי לכתוב עליו ערך, מפני שאינה עונה על הקריטריונים של ערך תורני. לכן, אין למה להפוך אותה לקישור פנימי (במיוחד שהוא אדום). ד"א, זו גם דעתי לגבי הערך מגנצא, אולם דרכי אינה במחיקרת ערכים בד"כ ולכן לא מחקתי אותו.

ד. אין צורך לכתוב על כל בניו של הגר"א. אפשר לציין שלגר"א נודלו שמונה ילדים מאשתו הראשונה, ולציין מתוכם את אלו המפורסמים/חשובים/מעניינים, וזאת מהסביה שכתבתי בהערה הראשונה (הסיבה השניה).

ה. בדף עקרונות העריכה נכתב:

"עם זאת שמותר, במגבלות המצויינות, להעתיק חומר מוויקיפדיה, הדבר לא מומלץ ללא עריכה. לוויקישיבה ייחוד משלה, להיות אנציקלופדיה תורנית, ולא להיות תשקיף של ערכי יהדות בוויקיפדיה. בנוסף, ישנה פגיעה בדירוגה ובערכה של ויקישיבה כאשר היא מכילה תוכן מועתק ממקומות אחרים".
לכן, נראה לי קצת לא טוב שהרבה מהכתוב כאן מועתק מויקיפדיה בשינוי לשון.

ו. אם בכל זאת בחר העורך להביא את המידע מויקיפדיה, זה מגוחך להוסיף תבנית {{דרוש מקור}} על פרטים בויקיפדיה הובאו מקורותיהם... אי אפשר לפסוח על שתי הסעפים.

כרגע עדיין כמעט לא ערכתי שינויים בערך (מלבד ההערה הראשונה), מפני שבקרוב בעז"ה אסדר את כל הערך הזה ועוד ערכים רבים בעייתים בקטגורית גדולי ישראל.

אריאל ביגל נ"י 13:44, 20 בפברואר 2012 (IST)

לידידי הנכבד והמוערך מאד
אריאל ביגל נ"י
ברכות תודה רבה על עבודתך היסודית. אשמח שתמשיך להקיף ולבקר את כל הערך.
אם תוכל ג"כ להסביר את שאר שינוייך, אע"פ שאינני מתנגד אליהם, רק רצוני להבין את נימוקיך, ע"מ להתרגל לכתיבה נכונה יותר.
אנסה בלי נדר להתייחס לדבריך, סעיף סעיף.
א. מקובל עלי.
אוסיף, שבתור מי שרצה לקדם את הערך - לא מחקתי שום דבר ממה שהיה לפנַי, ולכן, השארתי את הכתוב בתוספת הסתייגות קלה.
ב. אתה צודק. מאידך, בתרבות הכללית מקובל לכתוב 'וילנה' ב-ה' (ואם נכתוב אחרת - נקבל הערה במחשב על שגיאת כתיב...). עכ"פ, צריך להחליט, כי בערך זה מופיע פעם כך ופעם כך, ופעמים אפילו באותו משפט: "רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר מווילנא המכונה הגאון מווילנה". ואולי הנכון לערוך הצבעה.
ג. מקובל עלי, אך צריך מדיניות אחידה. כידוע ישנן שמות ערים רבות בוויקישיבה.
ד. מקובל עלי, אך השארתי את שהיה לפנַי, ר' לעיל אות א'.
ה. אתה צודק מאד, רק שהשארתי את שכתוב לפנַי וכנ"ל. אשמח אם תתקן זאת.
היות וברצוני לערוך בקרוב, בעז"ה בלי נדר, את הערך מחדש אשמח מאד אם 1) תוכל להמשיך לתקן את הערך בצורה יסודית. 2) תוכל להכניס את הערך בוויקיפדיה לארגז החול שלי, בכדי שאוכל להשתמש בו לערכתי (ודוק: להשתמש, ולא להעתיק).
ממש תודה רבה!!! בברכת ליל מנוחה ושמחה,למאי נ"מ? 03:55, 21 בפברואר 2012 (IST)
א. אכן, אולי ראוי לקיים הצבעה בענין כתיבת המילה וילנא.
ב. שמות הערים שמופיעות לרוב הן ערים בארץ ואז אפשר להכלילן בקטגוריה א"י (ובמיוחד ערים מהתנ"ך או ערים שיש להן קשר מיוחד לישוב א"י כמו פתח תקווה למשל, וכן ארבע ערי הקודש). ערים בחו"ל- ככל הידוע לי ישנה רק מגנצא, ואע"פ שיש למגנצא עבר יהודי חשוב (וכן לווילנא), בכ"מ ודאי שאין להן חשיבות ואין לכתוב עליהן ערך, לדעתי. אמנם, כמו שכתבת, אני לא רוצה למחוק מפני שאני מ"יראי המחיקה"...
לגבי שאר התיקונים- מדובר בתיקונים טכניים: השינוי הכותרת הערך (המודגשת) נבע מהצורך לציין את שמו המלא וכינויו הנפוץ בקרב העם. השינוי ב"הגדרת" הערך (המשפטים שבאו אח"כ לפני תוכן העניינים) נבע מהצרוך לדייק עד כמה שניתן ולכמת את תמצית אישיותו לכמה משפטים. כמובן שלא ניתן לתמצת את הגר"א לכמה משפטים, אבל המטרה היא שהקורא יבין בתחילת הערך במי מדובר, כמו שעושים בכל ערך, וכמו שעושים בוקיפדיה. אלו היו הסיבות לשינויים, אם אתה רוצה לשאול על פרט ספיציפי, בבקשה.
אי"ה אמשיך לעבור על שאר הערך בהמשך...
בכבוד רב,אריאל ביגל נ"י 13:49, 21 בפברואר 2012 (IST)
תודה רבה מאד.
אשמח אם תכניס את הערך הוויקיפדי לארגז החול שלי (כנ"ל).
לא הבנתי מדוע השמטת את העובדה שהוא סרב לכהן כרב מרא דאתרא, וניתן לשער שעשה כן מחמת ענוותנותו או מחשש לביטול תורה. (ואם כוונתך שזה אמור להיכנס בגוף הערך, ולא בשורת הפתיח - בכבוד...)
ברכה והצלחה,למאי נ"מ? 17:54, 22 בפברואר 2012 (IST)
אכן, השמטתי אותו מפני שרציתי להוסיפו בגוף הערך ולא בשורת הפתיחה (מהסיבה שכתבתי למעלה, ששורת הפתחיה צריכה לתת את תמצית מהותו של הגר"א בכמה שורות).
לא הבנתי מה אתה רוצה שאעשה....
בכבוד, אריאל ביגל נ"י 08:52, 23 בפברואר 2012 (IST)

הערות- חלק ב'[edit]

המשכתי לעבור- עד הפסקה "הגר"א כמקובל", ושיניתי עד לשם בהתאם להבנתי. מספר הערות מכזיות (מלבד תיקונים מקומיים שוליים):

1. כמו שכבר הזכרנו בבית המדרש, תבנית מקור משמשת אך ורק להבאת מקורות, ודאי שלא לכתוב {{מקור|???|כן}} (למה במקום זה לא לשים תבנית דרוש מקור?). כתיבת הערות תתבצע בהערות שוליים, ובשעת הצורך, יש להשתמש בסוגריים.

2. אם לא ידוע שנת הוצאה של ספר מסוים אז פשוט לא כותבים! לכתוב ??? לענ"ד זה מגוחך.

3. גם את ההערות יש לכתוב בצורה ברורה ומסודרת, בלי המון ראשי תיבות וקיצורים (בייחוד חרה לי השימוש בקיצור "ור' "-נא לכתוב "וראה").

4. כבר הזכרנו (בבית המדרש, ראה הערה 1), כי בוויקישיבה לא משתמשים בתארים כמו הגאון (למעט הגאונים והגר"א) וכד', ולכן ביטויים כמו "הגר"ח מוולוז'ין", "הגרש"י זוין" וכד' לא מתאימים, וכן הזכרנו שם את ענין כינויי המתים (ז"ל, זצ"ל וכד')- לענ"ד גם להם אין מקום באתרנו, כפי שהסברתי שם שבאף אחת מהאנציקלופדיות לחכמי ישראל שאני מכיר ומשתמש בהן בכתיבתי באתר לא משתמשים בתארים אלו, ואין בכך הורדה בכבוד התורה חלילה.

5. שתי הפסקאות הבאות הסרתי מפני שהן לא מתאימות בנוסחן ובמיקומן, ולא ידעתי כיצד לסדר ולהתאים אותן והיכן לשים אותן:

    • ==== הגהות ותיקוני נוסח ====

בהגהותיו, הן לגמרא, הן לתוספתא, הן למדרשים והן לזוהר ושאר ספרי חכמת הנסתר, מצויים שינויי גרסאות רבים[1]. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד (בהקדמתו לספרא דצניעותא[2]) שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים(!!!).

יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה[3] ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והרבנית[4]. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות(דרוש מקור). מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות[5] שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת[6].

    • === דרכו בפסיקת ההלכה ===

מן הדברים שכתב בנו של הגר"א, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש": "שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עִמו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני, וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן. תבנית:הקדמת בני הגר"א לביארו הגר"א לשולחן ערוך".

מעבר לכך, שאר הערותי הן הערות מקומיות- או תיקוני לשון ודקדוק או תיקוני סגנון, ואיני רואה צורך לפורטם כאן (אם מישהו מעוניין בהבסר ספיציפי שיכתוב בשיחה זו).

מקווה להמשיך ולהעיר בקרוב בע"ה, אריאל ביגל נ"י 10:54, 23 בפברואר 2012 (IST)

לידידי הנכבד,
אריאל ביגל נ"י
תודה רבה מאד.
להערותיך,
  1. למיטב זיכרוני, השתמשתי בסימן הנ"ל ({{מקור|???|כן}}) על אף שהוספתי ג"כ "{{דרוש מקור}}" בתחילת המשפט, בכדי לסמן שלושה סימני שאלה על המובא שם בשם הגר"א וד"ל. אין לי קול התור בכדי לבדוק את הדברים בפנים, אך אני מסופק אם דבר זה כתוב פנים. (אם כי, זכוני מהגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות סוף ח"ד, שכותב על חשבונות הקץ שבקול התור שוודאי נוספו ע"י צאצאי רבי הלל משקלוב). עכ"פ לעצם העניין אתייחס בלנ"ד בבית המדרש שם.
  2. קיבלתי. אני פשוט כותב קודם בWord ורק אח"כ מכניס לוויקישיבה, וכנראה פספסתי כמה דברים שהייתי צריך לתקן קודם ההכנסה לרשות הציבור. (הסימן נועד בכדי שאני אחפש).
  3. לא הבנתי מדוע חרה לך, זהו סימן מאד מקובל. עכ"פ בלנ"ד אשתדל לכתוב כהצעתך ("ראה").
  4. מקובל.
  5. לגבי הפִסקה הראשונה - לא הבנתי את ביקורתך. לגבי הפִסקה השנייה - אכן צריך לבאר את דרכו של הגר"א בפסיקת הלכה, ולהכניס שם ג"כ את שאיפת הגר"א לכתוב שו"ע חדש.
כמה הערות נוספות:
א. אשמח אם תסביר את שאר תיקוניך.
ב. כדאי לציין את בני הגר"א המפורסמים (רבי אברהם, ועוד).
ג. כמדומני שכשנתן הרב חרל"פ את הסכמתו - עוד לא היה מכון בירור הלכה, ומכון הרי פישל הוא שהוציא את גמרא 'הלכה ברורה בירור הלכה'. אגב, למה השמטת את ה-"ע"ש בכל דבריו", שיש בהם בנותן טעם להבנת דרך הלימוד שהגר"א מצדד בה.
ד. ישנן כמה שגיאות כתיב בערך שבעריכתך.
ה. אשמח אם תעתיק את הערך על הגר"א בויקיפדיה לארגז החול שלי, כדי שאוכל להשתמש בו להשלמת הערך (הסינון שלי לא מאפשר לי להיכנס לוויקיפדיה).
שמתי לב ש"כשם שפרצופיהם שונים" כך סגנונם שונה. לא נורא, זה מקדם את ויקישיבה.
תודה רבה מאד.
חודש טוב ומלא שמחה וקדושה!!!
למאי נ"מ? 03:59, 24 בפברואר 2012 (IST)
להערותיך,
  1. אם אתה מסופק אם הדבר כתוב בפנים תוכל לכתוב אותו בדף השיחה של הערך עד שתברר או לכתוב ולהוסיף הערה על כך וכד'. לא להשתמש ב???.
  2. זהו אמנם קיצור מקובל, אך כמו לא משתמשים פה בקיצורים כמו ס"ק, ס"ס, עכ"ל, וי"ל, ודו"ק, וק"ל ועוד, מפני שהאתר מיועד לכלל הציבור.
  3. אין לי ביקורת לגבי תוכן הפסקאות, פשוט לא נראה לי שזה המקום המתאים להן, ולא ידעתי היכן לשים אותן ואיך לסדרן, בסופו של דבר, גם אני בן אדם...
לגבי ההערות הנוספות:
  1. אנא פרט כל תיקון שאינו מובן לך בנפרד ואסביר. באופן כללי אלו תיקונים טכניים בעיקר.
  2. נכון, יש לציין את בני הגר"א המפורסמים, דא עקא, שאיש מבניו חוץ מרבי אברהם לענ"ד אינו מפורסם או בולט דיו כדי לציינו בכך. תקן אותי אם עני טועה.
  3. מכון הלכה ברורה הוקם לאחר פטירת הרב חרל"פ (הוקם בתש"ל, הרב חרל"פ נפטר בתשי"ב). קיבלתי. אמנם, שיניתי בשביל הקישור, אע"פ שהייתי צריך באמת לקשר את זה בלי לשנות. לגבי ה"ע"ש בכל דבריו" שהסרתי- אם הדבר חשוב דיו אז תביא אותו במלואו, אם לא אז אין טעם להזכירו, בכל מקרה, לא לכתוב בתורה הזו (אם רוצים אפשר לכתוב בצורה אחרת, למשל: "וראה במהשך דבריו" וכד', ניסוח קצת פחות ישיבתי).
  4. לא שמתי לב. האם מדובר בטעיותו הקלדה או כתיב? מעולם כמעט לא נתקלתי בשגיאות כתיב מצידי, אלא רק בטעויות הקלדה שנובעות מכך שאני מקליד מהר, לרוב חילופי מיקום של אותיות או החסרת אותיות והוספתן (וכבר כתבתי על כך בבית המדרש), ובכל מקרה- תתקן (ואם יש שגיאה שאינה נובעת מהקלדה- תואיל בטובך להאיר את עיני).
  5. אעתיק בלנ"ד את הערך, אולם שים לב להיעזר בו ותו לא...
  1. אמנם, אין חסרון בסגנונות שונים, אבל צריך לקבוע גבולות. אם הייתי דיקטטור שמוחק כל מה שלא נכתב בסגנון הדומה לסגנון שלי האתר היה כמעט ריק...
בכבוד רב, אריאל ביגל נ"י 14:22, 29 בפברואר 2012 (IST)

לאריאל ביגל נ"י[edit]

ראשית יישר כוח גדול על מפעלך הרב בשִכלול ויקישיבה.

כמה הערות:
א) שלחו לי במייל את הערך על הגר"א בוויקיפדיה (כך שהבקשה ממך בנושא זה - מושהת לעת עתה). כעת אני בדרך בלנ"ד לעבור עליו ולהשוות לערך אצלנו ולתקן.
ב) אשמח מאד שתוריד את התוית {{להשלים}}, כדי שאוכל בינתיים לשכלכל את הערך, ואח"כ תחזור להגיהו.
לגופו של ערך,

  1. הערך פותח במילים: "רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר". אעתיק מה שכתבו ע"ז בדף השיחה בוויקיפדיה: "...לפעמים מוצאים בכתובים ששם משפחתו הוא קרמר, וזאת בעקבות סבו רבי משה קרמר. אך גם זה איננו נכון, כי קרמר הננו עיסוק (חנווני) ואינו עובר בירושה. חנן פישר... 23:13, 8 ביוני 2011... מסכים עם האמור. ‏DGtal‏ 00:14, 9 ביוני 2011."
  2. בפרק על ההתנגדות לחסידות (הזקוק לשִכתוב מחודש) כתוב: "הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון מוסיף(דרוש מקור) כי הגר"א ראה כי החסידות מתפשטת במהירות רבה, וזה גרם לו לחשוש שמדובר ב"מעשה שטן" (???), כי קדושה כובשת ומתפשטת לאט(דרוש מקור)."
    כמובן שהדברים מפליאים, וכי הגר"א ביסס את התנגדותו לחסידות בטעמים מיסטיים אלו, והרי לא בשמים היא! והרי בספר 'נפש החיים' סדרת טיעונים כנגד החסידות, וכך בספרי שאר תלמידיו. לכן, כפי שהוסבר למעלה, הוספתי שלושה סימני שאלה, מלבד הציון "(דרוש מקור)". (אגב, אינני יודע מה המקור שקדושה מתפשטת לאט, וגם זה ציינתי בתבנית הנ"ל.)
    כעת ערכתי חיפוש בגוגל ומצאתי את המקור. מדובר בחוברת של הארגון המצויין 'תורת חב"ד לבני הישיבות', דהיינו מעיינותיך גיליון 15, עמ' 20-21. (ונדפסו ג"כ ב'הצופה') המעיין בגוף הדברים, יראה שהם אינם יכולים להוות מקור רציני לוויקישיבה. זה סתם דברי שבח על חב"ד (עם ביקורת על המתנגדים). כפי הנראה, ראש הישיבה החב"דית שרשם את הדברים לא דייק. ואתן כמה דוגמאות.
    1) הרעיון שהגר"א חשב שאם הוא יפגש עם בעל התניא הוא ילך להפיץ חסידות, הוא מגוחך. וכי הגר"א שהחרים את החסידות ונלחם בה מלחמת חֳרמה - היה לו ספק בדבר?! וכי בגלל יופיו של בעל התניא (ע"ש) הוא ישנה את דעתו?! אלו דברים מגוחכים. אגב, החדר של הגר"א היה בעליית הגג בביהכ"נ? לא בביתו הפרטי?
    2) לא פורטו הדוגמאות של הדִמיון בין הנפש החיים לבין התניא, שנראה שזו הייתה הנקודה העיקרית בדברי הגריד"ס. כפי הנראה כוונתו הייתה, שאצל הגר"א קיום פרטי ההלכות חשובה הרבה יותר ממחשבת הדבקות וההתלהבות שבצידה. המשלים שהוא מביא מעניינים מאד, אבל ההסבר המדוייק והמובחן חסר.
    3) אצל הגר"א ענייני מידות היו בהעלם? יש לגר"א כמה ספרים בענייני מידות: אבן שלימה, פירוש למשלי ועוד. יש לגר"א שיטה שלימה ומסודרת בנושאים אלו.
    4) אם הגר"א היה רואה את התניא כל הטענות היו מתבטלות? הרי כמה וכמה מהטענות של הגר"א, כפי שמופיע במכתביו ובכתבי תלמידיו הם ביחס לדברים שכתובים בתניא, כפי שהביא הרב משה צוריאל שליט"א בספר אוצרות הגר"א. ור' ג"כ בספר 'הגאון' (ח"ג עמ' 954 הערה 30, עמ' 991 הערה 107, עמ' 1023-1024).
    5)עוד שם: "אדמו"ר הזקן היה משכיל נפלא בענייני אמונה. מזמן חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד הרמב"ם". - זהו משפט שרק חב"דניקים יכולים להגיד. למיטב ידיעתי, הגרי"ד ביכר את תפיסתו ההלכתית על המחשבה החב"דית, ראה בספר איש ההלכה ועוד.
    לכן, עדיף לתת לדברים אלו מקום פחות מרכזי בערך, בצירוף לעיקרי הטענות של הגר"א.
  3. להערה בפרק מורשתו (כעת מס' 41), כדאי לבדוק אם ראוי ומתאים לינק לבחדרי חרדים -??? (אני חסום מלהיכנס לשם).
  4. דברים רבים שהשארתי בתווית "דרוש מקור" - מובאים גם שם ללא מקור.

בברכת תודה רבה ויום טוב,למאי נ"מ? 03:18, 1 במרץ 2012 (IST)

תודה על המילים החמות,
1. כבר העתקתי לארגז החול שלך, אז זה כבר לא משנה...
2. ראשית אתה יכול להסיר את התבנית בעצמך ושנית מדוע היא מפריעה לך?
3. ידוע ומקובל כי שם משפחתו של הגר"א היה קרמר, ואע"פ ששם זה הגיע מסבו ר' משה קרמר שהיה חנווני אין בכך כלום, כי מרבית שמות המשפחה של יהודי אירופה נקראים על שם משלח ידו של אבי המשפחה גם אם בניו וצאצאיו לא עוסקים באותו מקצוע (שמות נפוצים ומוכרים כמו פישר (דייג), אייזנר (עובד בברזל) וכו' וכו', ואף אני קרוי ביגל על שם עבודתו של סב-סבי למרות שאיני אינני עוסק בה...).
4. טרם הגעתי לפרקים אלו, ('התנגדות לחסידות' ו'מורשתו') וכשאגיע אבדוק את מה שכתבת.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:07, 1 במרץ 2012 (IST)

פרטים שהסתרתי מהפסקה התנגדותו לחסידות - הסבר לעריכתי[edit]

קיבלתי מסר מתלמיד חכם אחד, ולהלן מקצת מדבריו:

"לגבי התנגדות אדוננו הגר"א לחסידות, כמדומני שהאגדות החסידיות בדבר עדויות השקר וכו' נמחקו אפילו מויקיפדיה, וק"ו שאין מקומם בוויקישיבה, ויש בהם בכדי הוצאת שם רע על אדוננו הגר"א. והפירכא הפשוטה היא שאדוננו הגר"א לא הזכיר דבר מהעניין באגרתו נגד החסידות (וכמדומני שהן לא נזכרו גם בזמיר עריצים וחרבות צורים - שבוודאי לא השמיט טיעון כלשהו שהיה לו נגד החסידות)."

לאור דברים אלו הסרתי מהערך את המילים: "עדות שקר על החסידים שהם עוברי עבירות", וכן את המקורות שהובאו בהערת שוליים: "ובדורנו כתבו כן הרב שלמה קהת הכהן גראס שליט"א (מחבר שו"ת שבט הקהתי, ומו"ץ של חסידי בעלז') במאמר נוקב כנגד ספר 'הגאון' - הובא ב'בחדרי חרדים'; וכן האדמו"ר מנארול במכתב - הובא ב'בחדרי חרדים' (וכן בקובץ ישורון חלק י [אדר תשס"ב] עמ' תתלא-תתמב); וכן בכרם חב"ד (גיליון 4 עמ' 188 ואילך); ובמאמר 'ועוד על הגאון, תלמידיו והחסידות' הנ"ל - מתוך 'בחדרי חרדים'; וכן בחב"דפדיה בערך: 'הגאון מוילנא'; ועוד."
בהקשר זה יש להזכיר את מאמרו של הרב דוד קמנצקי בישורון כ (ניסן תשס"ח) עמ' תשצז-תשצח, השולל טענות בסגנון זה.

עוד מהערות החכם הנ"ל תוקנו, כשההסבר מונח ישירות בגוף הטקסט (פקפוק של הרב דוד קמנצקי בייחוס אגרת מסויימת לבעל התניא).

יהי רצון שלא תצא תקלה מתחת ידינו. --למאי נ"מ? (שיחה) 00:51, 23 באפריל 2013 (IDT)

  1. ור' בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין), עמ' ...
  2. ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.
  3. וכך כותב רבה של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל (שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש): "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד (וכדלהלן). מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מראיות מסוגיות אחרות.
  4. ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. ור' מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים.
  5. למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).
  6. הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. (אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, הוא בשו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא, שכתב: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". אכן, בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".) ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.