Difference between revisions of "שיחת משתמש:למאי נ"מ?"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Line 276: Line 276:
  
 
:זו בעיה במיזם (גם בערך [[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]] יש בעיה דומה, וכן ב[[שיחת משתמש:למאי נ"מ?/ארכיון]]). אני אבקש שוב מההנהלה לסדר זאת בלנ"ד. חנוכה שמח! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 07:18, 10 בדצמבר 2012 (IST)
 
:זו בעיה במיזם (גם בערך [[מגילת אסתר/לקחים מהמגילה]] יש בעיה דומה, וכן ב[[שיחת משתמש:למאי נ"מ?/ארכיון]]). אני אבקש שוב מההנהלה לסדר זאת בלנ"ד. חנוכה שמח! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 07:18, 10 בדצמבר 2012 (IST)
 +
::מה יש בדפים הללו? משהו שעלול לגרום למערכת לקרוס? [[משתמש:יוסף שמח|יו"ש]] · [[שיחת משתמש:יוסף שמח|שיחה]] 13:54, 10 בדצמבר 2012 (IST)

Revision as of 11:54, 10 December 2012



ארכיונים

1

העברתי את שיחותי הישנות לארכיון מפני אורך הדף, המעוניין יוכל למצוא אותן שם. למאי נ"מ? 03:14, 30 ביולי 2012 (IDT)


לקחים ממגילת אסתר

כל הכבוד, רעיון מצוין!

(אמנם צריך לשכתב את הציטוטים, וראיתי שאכן השארת תבנית, וגם עוד יש מה לעבור על הערך מגילת אסתר ולעשות אותו בסגנון אנציקלופדי יותר, אבל עשית עבודה מצוינת.) אברהם אליצור 13:14, 20 ביוני 2012 (IDT)

דיון קשור. למאי נ"מ? 19:45, 30 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית

אין לי מושג איך להגיב על ההודעה שקיבלתי. האם זה המקום לכך? אשמח להשיב על הפנייה. --79.182.144.229(שכח/ה לחתום) שיחה

עניתי לך בדף השיחה שלך. למאי נ"מ? 04:34, 11 ביולי 2012 (IDT)
באותו נושא: הגבתי לך בדף שיחתי. טישיו * שיחה 05:50, 13 ביולי 2012 (IDT)
אגב, האוסרים מביאים ראיה לאסור מדברי הגר"א בשנות אליהו במסכת שבת פ"ו. האם פירושו הנ"ל אינו על סדר זרעים בלבד? טישיו * שיחה 06:19, 13 ביולי 2012 (IDT)
ראה בקישור שאסף את דברי הגר"א, ובתחתית העמוד צילום מהשנות אליהו. לעצם שאלתך - אחפש בלנ"ד. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:25, 13 ביולי 2012 (IDT)
לפחות למסכת שבת - יש, ראה בספר שדה אליהו. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:37, 13 ביולי 2012 (IDT)
וראה שם סד ע"ב. בוקר טוב! --למאי נ"מ? 06:39, 13 ביולי 2012 (IDT)
אודה לך אם תוכל לבדוק את הקישורים לפני יצחק ולוישב יוסף שהובאו בדיון האחרון (לפני שאמזלג השתתף בדיון), וכן את דעתו של ר' רפאל זילבער (מובא כעת בדעת האוסרים משום מראית עין) טישיו * שיחה 07:27, 22 ביולי 2012 (IDT)
שלום ידידי היקר. איני רואה תכלית בדיונים עקריים אין תכליתיים עם מתירי או אוסרי הפאה. אבקש את דעתך הקצרה והחד פעמית כדי שנוכל לגמור לפי רוב מנין. ובעיקר בפסקה החדשה שפתחתי אתמול של רשימת טעויות ברשימת המתירים. טישיו * שיחה 15:46, 23 ביולי 2012 (IDT)

הוספת פסקה חדשה

שלום ידידי. כאשר אתה פותח פסקה חדשה בנושא חדש עדיף שזה יהיה על ידי לחיצה על לחצן "הוספת נושא" ולא על ידי הוספת טקסט לקטע הקודם, בצורה זו ניתן לדעת מדף השינויים האחרונים ה על איזה נושא נכתבים דבריך. תודה מראש טישיו * שיחה

צודק לגמרי. מקווה שאזכור... יישר כוח, למאי נ"מ? 21:12, 31 ביולי 2012 (IDT)

מניעת השמצות

לענ"ד יש להחליף את השימוש בשמו של מח"ס הס' חן וכבוד לראשי תיבות של שמו, כדי למנוע תוצאות בגוגל, מה דעתך? טישיו * שיחה 17:25, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! זה רעיון מצויין. אי בדידי תליא, יש לשקול למחוק לחלוטין את ההשמצות, ולהשאיר רק את דברי הטעם שכתב הלה. עשה כחכמתך! למאי נ"מ? 17:49, 2 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה, יפה עשית. טישיו * שיחה 18:19, 2 באוגוסט 2012 (IDT)
תשורות חן לכבודו! למאי נ"מ? 18:21, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

מה דעתך

על המתשמש מאורות הקודש, האם הוא משחית? טישיו * שיחה 20:03, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

במבט ראשון - כן. אבל אולי כדאי לתת לו עוד צ'אנס? (ובפרט שאינני 'סגור' על עצמי בזה). יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:11, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
יצרתי עימו קשר בדף השיחה, נראה מה יגיב. טישיו * שיחה 20:12, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:13, 6 באוגוסט 2012 (IDT)
עכשיו קלטתי מה היה. המתשמש סה"כ ביקש להסיר את התבנית להשלים מהערך כותח, לשם כך הוא נכנס לדף התבנית דרך הקישור מתחת לערך כותח בחלון העריכה המקשר לתבנית, והוא רוקן אותה מבלי לדעת שבכך הוא מרוקן אותה מכל הערכים. הפתרון לכך היא הגנה על כל התבניות הנמצאות בשימוש ומניעתן מעירכה למפעילי מערכת בלבד, כנהוג בויקיפדיה ובשאר האתרים. טישיו * שיחה 05:23, 7 באוגוסט 2012 (IDT)
יישר כוח גדול! כעת רואים כמה צריך להיזהר מלחשוד בכשרים. לעניות דעתי הערך כותח עדיין זקוק לתבנית הנ"ל, ואכמ"ל. כל הכבוד! למאי נ"מ? 10:19, 7 באוגוסט 2012 (IDT)
לשם משתמש וירטואלי עדיין אין כל חזקת כשרות (בשונה מאדם המוכר כיהודי שומתו"מ), ולכן אנו שופטים אותם לפי פעולותיו, ואין את החיוב לדון לכף זכות.. אבל אכן הדבר מלמד מוסר השכל בעולם הלא וירטואלי עד כמה צריכים לדון לכף זכות. בנוגע לתבנית אתה מוזמן להחזיר. תודה רבה אגב, אתה מסבירן מעולה, הסברת היטב בדף השיחה שם את פעולותי.. וכן בעבר בנוגע לערך פאה נכרית..!! טישיו * שיחה 16:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה רבה על הקומפלימנטים! למאי נ"מ? 17:41, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

העברת שם הערך

העברת ערך, עדיף מאוד שתתבצע על ידי לחיצה על הלשונית העברה, אליה מגיעים על ידי לחיצה על החץ הזעיר שליד הלחצן "הצגת הסטוריה". הסיבה: שמירת קרדיט של הכותבים. טישיו * שיחה 03:55, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! החכמת אותי. מה אתה מציע כעת? (למחוק את מה שעשיתי ולהשתמש בדרך של מר, או לא). תודה רבה! למאי נ"מ? 09:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT)
ראיתי שנתת קרדיט בדף השיחה, וזה בהחלט בסדר. יום מצויין! טישיו * שיחה 16:40, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בקשת עזרה

שלום לידידי,

לאחרונה שמתי לב כי הנך מוסיף למקורות המובאים באתר שאינם בפרוייקט השו"ת קישור למקום המתאים בהיברו-בוקס. "ראיתי ושש ליבי". ניסיתי אף אני לעשות כן,(ראה בערכים מציצה והרמב"ם והקבלה), בחלק מהם אכן הצלחתי לקשר לעמוד המתאים בתוך הספר המבוקש, ובחלק מהם הקישור משום מה מקשר אך ורק לשער הספר, ובתוך הספר הקורא נאלץ לחפש בעצמו ידנית. אשמח אם תנסה לזהות איזושהי בעיה או שתסביר לי מה ההבדל בין הקישורים שאני שמתי לבין הקישורים ששמת אתה.

בתקווה לשדרוג האתר, אריאל ביגל נ"י 21:58, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!
א. בערך מציצה הקישורים של מר עבדו לי מצויין, ובערך הרמב"ם והקבלה תיקנתי את הקישורים שלא עבדו לי.
ב. אינני יודע כיצד כבודו מכין את הקישורים, כדי שאנסה לחפש את ההבדלים (אני פותח בעמוד הרלוונטי, ומעתיק את הקישור).
ג. כמדומני (אף שאינני בטוח) שאני למדתי ממר לעשות קישורים להיברו-בוקס, ועל כך תודתי.
ד. כדאי גם לדעת ש'אוצר החכמה' עד עמ' 40 פתוח לציבור הרחב, וניתן לעשות קישורים לעמוד ספציפי ע"י לחיצה על "צור קישור" (בצד שמאל למטה) בזמן שאתה צופה בעמוד הרלוונטי, וגזירת הקישור שנוצר בתבנית הסמוכה לכפתור הנ"ל.
באוצר החכמה ספרים רבים שאין בהיברו בוקס, וייתרון נוסף: ספרים שונים במהדורות טובות יותר מבהיברו בוקס.
ה. יישר כוח על שיכלול האתר!
בהערכה גדולה! למאי נ"מ? 01:26, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אריאל, אני מכיר את הבעיה עליה אתה מדווח בנוגע לקישורים באתר היברו בוקס. מקור הבעיה היא, שכאשר אתה מגיע לעמוד שאותו אתה מחפש על ידי ביצוע "חיפוש" בתוך הספר הן על ידי חיפוש פרטי והן על ידי חיפוש כללי בתוכנה הנ"ל, אם תקשר משם זה לא יוביל לעמוד המבוקש, אלא אם כן תלחץ על "הבא" או "הקודם" וחזור. טישיו * שיחה 05:16, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
יישר כוח! החכמתני.
תמשיכו לשכלל את ויקישיבה! למאי נ"מ? 09:34, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
לא הצלחתי להבין את העצה שנתן ידידינו טישיו, אם מישהו מכם יוכל להסביר לי (אני קצת גרוע בתפעול של מחשב). אריאל ביגל נ"י 22:49, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
פשוט מאוד, השאלה היא כיצד הגעת לעמוד המבוקש שחיפשת בתוכנת ההיברו בוקס, אם על ידי דפדוף ידני, זה בסדר, כי אז הקישור מוביל לעמוד, אבל אם הגעת לעמוד שחיפשת על ידי חיפוש, כי אז אם תקשר לעמוד במחשב שלך, הוא לא יקשר לעמוד המבוקש. טישיו * שיחה 07:23, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

טענות נוספות

אכן דעת האדמו"ר מחב"ד היא להעדיף מטפחת למרות ש'מחבר' אחד מחב"ד כתב ההפך, כל רבני חב"ד יצאו נגדו. כל המתירים התירו רק בדיעבד במקרים מסויימים ויש לפרסם זאת. רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים ומצווה לציין זאת.יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי,
חבל שבשורה הראשונה כתבת דברים שהם אינם ענייניים, ובהמשך ימחקו - מן הסתם - ע"י מפעיל מערכת. כעת אני נמנע מלמחוק אותם ולהיכנס למלחמה מטופשת מי יותר זריז.
שוב אני מבקש מכבודו לחתום ע"י ארבעה סימני ~
לגופו של עניין, עסקתי בשלושה נושאים:
א. האדמו"ר מחב"ד - יש ויכוח על דעתו, כמדומני שהרב אשכנזי ג"כ תומך בדעתו של הרב וולפא, זה נכון? אם כן, זה לא רק "אחד מחב"ד".
כתבת ש"כל רבני חב"ד יצאו נגדו" - האם תוכל להביא יותר מכותב אחד שיצא נגדו?
מה אתה עונה על כל הציטוטים מדבריו שמביא הרב אמזלג?
ב. כתבת: "כל המתירים התירו רק בדיעבד" - יש לך מקור לדבריך? מה הכוונה "בדיעבד"?
ג. עוד כתבת: "כל המתירים התירו רק... במקרים מסויימים" - באיזה מקרים? יש לך מקור לדבריך?
ד. עוד כתבת: "רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים" - זו אכן נקודה נכונה, שלמיטב זיכרוני, יש מהפוסקים שכתבו שהמתירים פעם לא היו מתירים את הפאות המודרניות הנפוצות היום. ואכן, התכוונתי להכניס פסקה לערך פאה נכרית שתעסוק בפאות המודרניות ותציג את שתי הדעות. כדי לעזור לי בזה, אשמח שתציין לי לדברי הפוסקים שחילקו בין הפאות של ימינו לפאות העתיקות יותר.
יום טוב! למאי נ"מ? 18:05, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי מציע לך להתחיל ללמוד אם אין לך תשובות על השאלות הפשוטות האלה, אם השקרן התעמולן מצא איזה עשרה רבנים כביכול וזייף את דבריהם שהם מעדיפים פאה, מה מעדיפים כל השאר? ואם לקחת לך למטרה להשקיע בערך זה, אינך יודע שכל גדולי הדור (האמיתיים, לא כל מיני מחברים) אוסרים אותם? אז את זה "לא היה לך בזיכרון"? אתה תמים או מיתמם?

בינתיים לא ראיתי שאתה אובייקטיבי.יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי,
אתה רשאי להמשיך לתקוף אותי, אע"פ שאינני מבין על מה. בסך הכל ביקשתי ממך לנמק ולהוכיח את דבריך. זה לא רלוונטי כלל אם אני אובייקטיבי או לא. השאלה היחידה הרלוונטית היא אם יש לך מידע תורני שכדאי להכניסו לגוף הערך. כל זה מלבד הזלזול שלך ברבנים שונים, שאיננו ראוי כלל לתגובה, ואני מקווה שהוא ימחק במהרה.
אחה"צ פורה ומועיל! למאי נ"מ? 18:29, 16 באוגוסט 2012 (IDT)


סיסמאות וציונים תחלק לחניכך, אם יהיו לך. אני שאלתי שאלות והנחתי הנחות, והראתי כיצד מי שעורך זמן רב ערך בשם פאה נכרית, מראה חוסר ידע משווע בא"ב של העניין. מכניס דעת "חכמי זמנינו" בלי להתייחס לדברי הסבא קדישא , לא מוכן לדון בפאות היום, ולא רוצה לראות שאותם מתירים התירו דיעבד מסיבות שונות שציינו בספריהם. אם אין לך את המושגים האלה מה אתה מוכר כאן?יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי,
אתה מוכן לנמק ולהוכיח שגיאות בערך, או שאתה מתכוון להמשיך להאשים אותי שאני עם הארץ? אם העיקר הוא הצד השני, אזי אני מודה לדבריך, אני עם הארץ ולא אובייקטיבי, ואינך צריך לחזור על כך שוב ושוב. אם יש לך דברי טעם, מקורות וסברות, להעלות לכאן - נשמח. בברכה, למאי נ"מ? 20:08, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המשך הדיון - דעת הגריש"א זצוק"ל ויבלטו"א הגרע"י שליט"א

קצת קשה לדון עם מישהו שאינו מכיר את דברי הסבא קדישא, אלא רק דיברי תעמולני זמנינו. ומי שלא שמע על מתירים בדיעבד (שבזה נכלל מי שמתיר רק אם מנהג המקום וכו') ואינו רוצה כלל לפתוח דיון בנושא דעת פוסקי הדור בפאות זמנינו.

כאמור: הערתי כמה הערות ממש קטנות, לגבי דעת הגר"ע יוסף, שאמר מפורש, אין להשתדך עם בחור הדורש פאה, ואתה מנהל על הדיונים, כמו"כ, היתרו לגרושה רק בדיעבד בעת צורך, שאתה מנסה להתעלם.

וכמו כן, ראה בערך פאה נכרית את הציטוט לגבי ספר "וישמע משה" ודעת הגרי"ש אלישיב. במקור נכתב כך: לאחרונה יצא לאור שו"ת "וישמע משה" חלק א (פסקי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א), ושם חלק א עמוד שסז כתב וזה לשונו: "הייתי נוכח כששאל הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בענין מורה בסמינר מסוים שהולכת עם מטפחת על הראש, והחברות מנסות להסביר לה שטוב שתוריד המטפחת ותלך כמו שרגילות לילך במקום ההוא, עם פאה נכרית בלי מטפחת, וגם בשכונה איפה שהיא גרה אומרים לה כך, ומתחלת לחשוש שתאבד פרנסתה בגלל המטפחת, האם מותרת להורידה? והשיב (הגרי"ש אלישיב): חס ושלום, ובזכות זה תזכה לפרנסה בריוח ולכל מילי דמיטב". עד כאן לשונו מילה במילה. ומהכתוב בערך "אתר הישיבה" - ויקישיבה? כך: הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א הורה שאשה הלובשת מטפחת ולא פאה, אינה צריכה להחמיר ולהחליף לפאה כדעת החזון איש, אף אם נשקף חשש לפיטורין ממקום עבודתה מחמת, ויכולה להקל וללבוש מטפחת, ותזכה לפרנסה ברווח... ממש מצחיק. זו הרי "אובייקטיביות"...יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי, נתייחס לגופם של דברים,
לגבי הגרע"י - המקובל בוויקישיבה להמשיך את הדיון במקום שהתחילו אותו. (כדי שלא תאמר שאני מתחמק רק אוסיף, שכתבתי שם את מה שאני מבין, ואני לא אבין אחרת בגלל משפטים בסגנון "אתה מנסה להתעלם", אלא רק בשל הסבר טוב, שישכנע אותי שאני טועה).
לגבי הגריש"א זצוק"ל - אכן אתה צודק, זה סילוף חמור ומזעזע, ואתקן אותו בלי נדר. (בכיכר השבת מובא ג"כ הנוסח שציטטת, ושם מובאים ג"כ דברי הרב קראפ שליט"א - תלמידו המובהק של הגריש"א - במשמרת מועד, שבת ח"ב עמ' צ אות י, שההידור הוא במטפחת, וחבל שהכניסו לערך דברים לא נכונים.
יישר כוח!
אשמח שתמשיך להחכים אותנו, אך אבקש שלא תדון באישים אלא בעניין, וכך תוכל להוסיף לנו הרבה חכמה ותבונה. לילה טוב! --למאי נ"מ? 21:57, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
עמדתי בדיבורי. למאי נ"מ? 22:00, 16 באוגוסט 2012 (IDT)


את אותו דבר שהזדעזעת ממנו וכינית אותו "סילוף" מי תיקן בצורה כזו מעוותת. ? תעקוב אחר עריכותיו ותראה את הדבר עוד. ולגבי הגר"ע יוסף, לא ראיתי היכן נמשך הדיון, ובכל מקרה, ציינתי שם את דבריו שאתם מתעלמים מהם לחלוטין, ב"אובייקטיביות" כביכול.יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

שוב, תתמקד בעניין ולא באדם. לגבי הגרע"י - עניתי לך שם. לילה טוב! למאי נ"מ? 22:53, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי למאי נ"מ, למה מיהרת למחוק? האם אתה ראית את הנוסח המופיע בספר "וישמע משה"? מי אמר לך שהנוסח המצוטט בשם "וישמע משה" אינו אלא שקר או סילוף? כל עוד לא ראינו בעינינו את הנוסח (שהופץ באינטרנט ע"י אלמוני), אין לזה שום משמעות. שים לב לנוסח שם - החברות של אותה מורה, משפיעות עליה שתלך דוקא בפאה - והרי זה כדעת החזון איש (כמו שהופיע עד כה בנוסח הקיים בויקישיבה), ועד כאן זה בסדר. דעת הגרי"ש להעדיף מטפחת על פאה - מפני שמטפחת זה "חלק" לפי כל השיטות - גם ידועה, וראה בדברי הרב קארפ שציינת לעיל את מקורם (ויישר כח. אך ראה את ההדגשה בדבריו - דוקא באופן שהמטפחת מכסה הכל, וזה אינו ברוב המקרים לצערינו). אולם מה כתוב בהמשך? "האם מותרת להורידה? חס ושלום, ובזכות זאת תזכה לכל מילי דמיטב..." הנוסח הזה מאוד מוזר, כי הגרי"ש אלישיב אמר במפורש שפאה מותרת לכתחילה, בוידאו המפורסם, ולפי הנוסח הזה, אסור לה להוריד את המטפחת, ועוד "חס ושלום". כל זה לא מריח טוב וצריך לראות את המקור, ואני מוסיף עוד, שגם אם כתוב במקור כך - זה סילוף של דעת הגרי"ש אלישיב, שדעתו היא כמו שאמר הרב קארפ, וכמו שהופיע בוידאו, שאמנם פאה מותרת לכתחילה - אבל מטפחת שמכסה הכל זה "חלק" וזה עדיף, בתנאי כמובן שהבעל מסכים ואין לו שום בעיה עם זה, ובתנאי שמכסה הכל ולא רואים שום שערה.
לגבי הגר"ע יוסף, כבר כתבתי שזה לא נכון, הוא לא אמר שלא להשתדך עם בחור הדורש פאה, אלא הוכיח את אותם בחורים, ותו לא. ואת זה ניתן לראות בדרשתו ביוטיוב, שהתמליל שלה מופיע במעדני המלך.
לגבי ההשמצות של 'יאירושי', אבקשך לטפל בהם ולמחוק אותם מדף שיחתי. בין היתר הוא כותב שהשמטתי דברים ואין זה נכון, הדברים מופיעים כאן למעלה בתחילת הפיסקה, וכמו כן הוא מאשים אותי כאילו כתבתי דברים בכיכר השבת, ועוד השמצות שונות שאין מקומם בדיון ענייני. בברכה, אליהו אמזלג 18:14, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
אמזלג ידידי, יתכן הפסק של הרב אלישיב מסתבר והגיוני כשמדובר באשה שנוהגת ללכת עם מטפחת לפי מנהג משפחתה וא"כ לפי פסק המ"ב יש לה להחמיר. ובכל אופן לא הגיוני להביא דברים ממקור ולסלף אותם, הרי ממ"נ הפה שאסר כו'. טישיו * שיחה 18:22, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי 'טישיו', אתה מעמיד אוקימתות מסויימות בסיפור הזה, הדבר יותר חמור מאשר להסביר אותו בצורה הגיונית, כאשר כותב גם הרב קארפ בספרו - שהרב אלישיב אמנם מתיר פאה לכתחילה, אך מעדיף מטפחת באופן שמכסה היטב. ברור שהנוסח המופיע באותו ספר (אם אכן מופיע נוסח כזה!) הוא שקר, ואני ניסיתי לאזן אותו - זה לא סילוף. אולי עדיף למחוק את המקור לגמרי עד שבכלל יוכח שהמקור הוא אמין ואכן כתוב כך במקור. בכל מקרה, כולנו שמענו וראינו את הרב אלישיב אומר שמותר פאה לכתחילה - אז שהוא יאמר "חס ושלום, אסור לה להוריד את המטפחת", זה לא יתכן (לשיטתך, שים לב שלא היתה שם אמירה לגבי מנהג עדתה - זאת אומרת לא מדובר בספרדיה וכו'). בברכה, אליהו אמזלג 19:56, 19 באוגוסט 2012 (IDT)


לפתע מפקפק אליהו אמזלג על המקור , אחר שהשתמש באותו מקור לעריכה מגמתת ומשוכתבת, כביכול האשה רצתה להקל והגרי"ש התיר לה להקל, וברך אותה בזכות כך, וכסימוכין הוא גם מביא את הרב קארפ, שדווקא אומר שלכתחילה לדעת הגרי"ש אלישיב זה מטפחת. ויש לציין שהקישור לאתר כיכר השבת הוא מלא תעמולה מגמתית, ושקרים לרוב .

ואוסיף כי מקור שלא מוצא חן בעיני "אליהו אמזלג", הרי הוא ציטוט: "כל עוד לא ראינו בעינינו את הנוסח (שהופץ באינטרנט ע"י אלמוני)", זה בעצם מה שטענתי נגד רוב דבריו ונוסחאותיו שהוא מפיץ.

ושוב השמיט אליהו אמזלג את שאלותי בתואנות סרק כי הן השמצות. והן:

− אכן דעת האדמו"ר מחב"ד היא להעדיף מטפחת למרות ש'מחבר' אחד מחב"ד כתב ההפך, כל רבני חב"ד יצאו נגדו.

− כל המתירים התירו רק בדיעבד במקרים מסויימים ויש לפרסם זאת.

− רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים ומצווה לציין זאת.

ואוסיף, כי כל עוד לא ינתן ביטוי גם לדעות אלו, שיש בחב"ד שביארו את כוונת הרבי אחרת ממה שמפיץ אליהו אמזלג בשם וולפא, ושלא יובהר ליד כל מתיר אם התיר בדיעבד או לכתחילה ובאיזה אופן התיר, ושלא תובא דעת פוסקי הדור שההיתרים שהותרו אז אין להם קשר לפאות היום, הרי שהכל לוקה במגמתיות ברורה, ויוסיף להיות שווה ערך לטוקבקים המצוטטים בערך, כמו שתבדקו, לפני שתצעקו השמצות השמצות. יאירושי 2(שכח/ה לחתום) שיחה

אני לא מבין למה אתה לא מוסיף לבד בערך. כל עריכה שאינה בגדר הבעת דעה אישית, אלא בגדר ציטוט מדוייק של המובא בספר מודפס, היא ברכה לויקישיבה. טישיו * שיחה 00:12, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
חכם טישיו, שלא יאמר מדשתקי רבנן ניחא להו, אבקש שגם כבודו ימחה על המילים: "אליהו אמזלג בשם וולפא", כשהרב וולפא הוא ת"ח מפורסם בחב"ד, ואסור לזלזל בו ח"ו. (גם ההתקפות האישיות כנגד חכם אליהו אמזלג אינן לרוחי, אחרי שתוקן מה שהיה צריך תיקון, אין צורך לחזור ולהדגיש מי הכניס את הנוסח הראשוני, ובפרט שהדבר חוזר על עצמו יותר מפעם אחת).
חכם אליהו אמזלג,
א. כתבת: "ידידי למאי נ"מ, למה מיהרת למחוק? האם אתה ראית את הנוסח המופיע בספר "וישמע משה"? מי אמר לך שהנוסח המצוטט בשם "וישמע משה" אינו אלא שקר או סילוף? כל עוד לא ראינו בעינינו את הנוסח (שהופץ באינטרנט ע"י אלמוני), אין לזה שום משמעות." - מחמת חשש זה, מיד כשקראתי את הדברים עשיתי חיפוש קצר בגוגל, וראיתי שהסיפור מובא בדיון הנ"ל בכיכר השבת, וא"כ אע"פ שיש שם מי שדאג לבסס היטב את ההיתר, מ"מ הוא לא הכחיש את הסיפור, וזו כבר חצי ראייה לאמיתותו.
ב. חוץ מזה, אני בקשתי מהספרן של ספריית הרמב"ם, השולח צילומים מספרים למי שמבקש (בדוא"ל ‫rambaml1@gmail.com), שישלח לי את הסיפור הנ"ל. במידה והוא לא נכון - אני אפרסם זאת כאן בלי נדר.
ג. עוד כתבת: "שים לב לנוסח שם - החברות של אותה מורה, משפיעות עליה שתלך דוקא בפאה - והרי זה כדעת החזון איש (כמו שהופיע עד כה בנוסח הקיים בויקישיבה), ועד כאן זה בסדר." - זה ממש לא בסדר, כשם שמודעות הקוראות לנשות חב"ד לנהוג שלא כדעת הרבי בנושא זה (או בכל עניין אחר השנוי במחלוקת הפוסקים) הן בעייתיות, כך אין 'להפעיל לחצים' על אשה שנוהגת כפוסקים האוסרים פאה נכרית (או המעדיפים מטפחת). כל אשה צריכה לעשות כדעת הרב שלה ושל בעלה.
ד. עוד כתבת: "אולם מה כתוב בהמשך? "האם מותרת להורידה? חס ושלום, ובזכות זאת תזכה לכל מילי דמיטב..." הנוסח הזה מאוד מוזר, כי הגרי"ש אלישיב אמר במפורש שפאה מותרת לכתחילה, בוידאו המפורסם, ולפי הנוסח הזה, אסור לה להוריד את המטפחת, ועוד 'חס ושלום'. כל זה לא מריח טוב..." - אפשר ליישב כיישוב של חכם טישיו, שזהו הפשטות המעשית של הסיפור (מורה מחוג מסויים שנכנסה לסמינר מחוג וד"ל).
ה. יתירה מזו, מסתבר שהרב אלישיב אמר "חס ושלום", בגלל הסיבה להחליף את המטפחת בפאה, שכן זה דבר נורא מאד שמנסים לכפות שיטה הלכתית מסויימת (וייתכן מאד שעושים זאת בשל העובדה שהגרע"י אוסר מטפחת, וכשם שמגבילים את כמות הספרדים במוסד - כך נלחמים בשיטתו ההלכתית רח"ל), ולעזוב חומרא ומעלה בגלל המלעיגים - זה כבר כנגד הסעיף הראשון בשו"ע (ברמ"א).
ו. עוד כתבת: "ואני מוסיף עוד, שגם אם כתוב במקור כך - זה סילוף של דעת הגרי"ש אלישיב" - צריך להיזהר לא לחשוד על חינם בסילוף, ובפרט בספר שכוונתו לפרסם את פסקי הגריש"א, ולא נחשד בכזאת מעולם, שאל"כ נעורר חשד ג"כ על "דינים והנהגות" חזו"א...
ז. עוד כתבת: "שדעתו [- של הגריש"א] היא כמו שאמר הרב קארפ, וכמו שהופיע בוידאו, שאמנם פאה מותרת לכתחילה - אבל מטפחת שמכסה הכל זה "חלק" וזה עדיף, בתנאי כמובן שהבעל מסכים ואין לו שום בעיה עם זה, ובתנאי שמכסה הכל ולא רואים שום שערה." - מהיכן נלקחו תנאים אלו בדעת הגריש"א?
ח. לגבי הגרע"י - ביקשתי מהרב אבישי אלבוים הנ"ל, ואין לו את הספר 'מעדני המלך', כך שבינתיים אינני יכול להביע עמדה בוויכוח.
ט. לגבי הבקשות ליאירושי - גם אני מבקש להתמקד בדיון הענייני ולא בשאלה מי דייקן ומי משמיצן, לעסוק אך ורק בדיון לגופו של עניין.
ברכה והצלחה לכולם. כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 20:36, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
אני אכן מוחה על הרב וולפא שהוא ת"ח גדול ורב מפורסם ומקובל בחב"ד (בפרט בפלג המשיחי), וכמו שניתן לראות בגרסאות קודמות, בכ"מ שראיתי את שמו מוזכר ללא התואר המתבקש "הרב" הוספתי זאת בעצמי. טישיו * שיחה 22:38, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

בכת"י מעדני המלך מופיע את אותם מילים שאמר בדרשתו, שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה. ולא הבנתי מה המחאה הגדולה על כבודו של וולפא? ומדוע הסכמתם למחוק את דברי "באתי לגני", ולא לתת לו את התואר "מחכמי זמנינו", אלא רק לוולפא ולעזרן? שהתואר הנאה להם "מתחכמי זמנינו". מה הקריטריונים להכלל בתוך "חכמי זמנינו"? להתיר פאות? לומר שהרבי חי וקיים?
(וכאן אני מבקש את המנהלים והמוחקים, שיראו הביקורת היא עניינית לגוף עריכת הערך, ולא להבהל מכל מחאה על השמצה כביכול. כי לא יתכן שכל אחד יתן איזה תואר שבא לו לדורשי טובתו. ולצטט רק מחכמי זמנינו שנראה לו מסיבות שונות. ובפרט שההזיה הזו שהובאה בשמם ש"אף אחד לא חלק עליו", היא מופרכת מכמה טעמים, כאמור שם.)
ולשאלת טישיו, מכיוון שנחסמה העריכה בערך עצמו, הנני מביע את מחאתי על החוסר ענייניות שם, כאן.
ויש"כ למאי נפקמ שהודה על האמת וערך שוב את דברי הגרי"ש אלישיב מ"וישמע משה" כהלכתם, אף שהתייחס ברצינות מרובה לדברי אליהו אמזלג והגנתו העילגת על עצמו, שמצד אחד קבע שאולי זה זיוף, ומצד שני הרשה לעצמו לתת פרשנות עקומה ומגמתית לדבר אותו כינה זיוף..יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי, נא לקשר לעריכה שבה נמחק הספר באתי לגני, איני יודע על מה מדובר. בקשר לחסימה בערך עצמו, משום מה לפי בדיקתי הערך נגיש לעריכה בפני משתמשים חדשים. אך מכיון שאתה מצהיר כי אינך יכול לערוך בו, אסיר תוך כמה ימים את ההגנה לערך, במידה והדיון שמתחיל להיות יותר ויותר ענייני ימשך, ואני מקווה שכבודו גם יוכל להפסיק כליל את הדיון בגופו של אדם (גם הדיון מי מחכמי זמנינו היה יכול להערך ביתר כבוד ומותר להזכיר את שמו של רב בישראל בתואר הרב, וזה לא קשור כלל אם אתה מכבד אותו ומזדהה עם דעותיו או לא). עם זאת אני מעריך את זה שהפסקת עם ההשמצות האישיות כנגד אחד המשתמשים כאן, ובכל זאת אני רואה שאתה עדיין מתקיף את אמזלג ולמאי נ"מ, אני חוזר ומבקש שהדיון יערך בכבוד, ואז אוכל להסיר את ההגנה על הערך וכולם יוכלו לערוך באופן מסודר. טישיו * שיחה 22:38, 20 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי למאי נ"מ,
א. הדיון ב"כיכר השבת" ע"י אנשים אלמוניים הוא ראיה לאמיתות הסיפור? כתבת זאת ברצינות?? מי הם בכלל הכותבים שם? ואם עשרה כותבים היו "מודים" שהסיפור אמיתי וראו זאת בעיניהם, האם ניתן להחשיב זאת כראיה קלושה לאמיתותו? דיברת עם אחד הכותבים שם? הוא העיד שראה את הספר?
מחיפוש בגוגל שאני עשיתי עולה שאלמוני הפיץ את הסיפור ככתבו וכלשונו, בכמה אתרי אינטרנט. בכולם הופיעה "תגלית" על פסק חדש מהגרי"ש אלישיב, בשם "שו"ת וישמע משה". יתכן שספר כזה אינו קיים כלל! ויתכן שהספר קיים וסולפו בו מילים, ויתכן שהמחבר שינה מהנוסח (כי לומר שהגרי"ש אלישיב אוסר פאות, בוודאי בלתי אפשרי, ולפי הנוסח שצוטט כביכול, שאלו אם "מותר לה" והגרי"ש ענה "חס ושלום". שזה זיוף בעליל).
ב. אדרבה. אבל כל עוד אין מקור לסיפור, אין שום טעם לדון בו. ולפי החיפוש בגוגל, הסיפור הופץ בעת ובעונה אחת בכמה אתרי אינטרנט, וזה ה"מקור" היחיד.
ג. התכוונתי שהנוסח (שהיה כתוב בויקישיבה) הוא בסדר... ולא החברות של אותה מורה, אני לא נכנס בכלל לא לדיון אם הם עשו כהוגן או לא. בוודאי שכל אשה צריכה לעשות כפי שהרב של בעלה מורה.
ד. פרט כזה היה נכתב בסיפור, אילו המעשה היה כך. וכותב הסיפור היה מדגיש, שמדובר באחת מעדה מסויימת שלא נהגו בפאה. ואילו באמת היה כך, וכותב הסיפור השמיט פרט זה, הרי הוא זייפן (שהשמיט פרט חיוני על מנת שיראה הסיפור כהוראה לכלל הנשים) ואין לו אמינות כלל.
ה. מי אמר לך בכלל שניסו לכפות שיטה הלכתית, אולי החברות שלה בסך הכל ביקשו ממנה להיראות כמו כולם? הרחקת לכת לגמרי עם הקביעה שהגר"ע אוסר והם נלחמים בו. יש בזה גם לשון הרע, שהוא מיותר לחלוטין ואני מתפלא עליך. אתה בדקת את זה או שאתה זורק השערה? אם יש מוסדות שמחייבים את המורות ללכת עם פאות, מדובר ברבני המוסד שהחליטו כך.
ו. מה החשד על דינים והנהגות מחזו"א, שנכתב ע"י גדולי תלמידיו, שנחשבים כיום לגדולי הדור? הגרי"ש אלישיב אמר במפורש בוידאו, שפאה מותרת, ולכתחילה, האם שמועה המובאת בספר יכולה לסתור זאת?
ז. התנאי שלא יראה שום שערה - מדברי הרב קארפ, התנאי שהבעל מסכים - מספר "ותשקט הארץ" שהבאתי דבריו בדף השיחה של פאה נכרית/שיטות הפוסקים.
ח. 'יאירושי2' טוען שהדרשה ב"מעדני המלך" תואמת למה שמופיע ביוטיוב ובשאר המקומות באינטרנט בהם הופצה דרשתו של הגר"ע. תאזין בעצמך ותראה אם הגר"ע אומר שלא להשתדך עם בחור שדורש פאה. יתירה מכך, אין צורך להאזין, יש גם תמליל שהופץ באינטרנט, ולהלן:
"לצערינו הרב, אני שומע כמה בנות צדיקות שאוהבות דווקא לכסות את ראשן במטפחת או בכובע, והבחורים, הם אברכים של ישיבה, אוי להם ולשיברם! מחללים שם שמים! דורשים מהנשים, מהבחורות האלה, לא ישתדכו איתם עד שיבטיחו שהם ילבשו פאה נוכרית. איזה אברכים ישיבות אלה?! עמי הארץ, בורים, רשעים! אלה אנשים שדורשים דברים כאלה , אלה לומדים בישיבה?! מה לומדים תורה? תורה שלהם כמו דואג האדומי מן השפה ולחוץ... עתידים ליתן את הדין. בעל ספר עצי ארזים באבן העזר אומר: בטוחני שכל רב שיקל בפאה נוכרית, עתיד ליתן את הדין!". עכ"ל. עתה חפש היכן אמר הגר"ע שלא להשתדך עם בחור הדורש פאה. בברכה, אליהו אמזלג 23:19, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

קשה להתייחס ברצינות כנגד האוטנתיות של טענותיך על שו"ת וישמע משה, אחר שאתה בעריכתך ציטטת ממנו אחרת ושינית מהנוסח הנכון, וכתבת כך: "הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א הורה שאשה הלובשת מטפחת ולא פאה, אינה צריכה להחמיר ולהחליף לפאה כדעת החזון איש, אף אם נשקף חשש לפיטורין ממקום עבודתה מחמת, ויכולה להקל וללבוש מטפחת, ותזכה לפרנסה ברווח...". השאלה היתה מה פתאום עשית זאת ? איך הבנת כך את דברי הוישמע משה? לגבי דברי הגר"ע יוסף, בפרידמן ספרים מופיע נוסח מקוצר של הדרשה, מסיבותיו שלו, (ומי שיש לו שכל מבין גם מזה שלדעת הגר"ע יוסף אין להשתדך עם בחור רשע ובור.) אך בנוסח המלא אומר שם הגרע"י, שבאו לשאול אותו, ואמר שאין להשתדך עם בחור כזה.יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

שלום וצהרים טובים. כעת שלח אליי הרב אבישי אלבוים שליט"א את הצילום מהספר וישמע משה הנ"ל (מאת הרב משה פריד, קריית בעלזא ירושלים), והנוסח שכתב יאירושי2 הוא מדוייק (מלבד שתי טעויות דפוס שיש במקור: "סימנר" במקום: "סמינר"; וכן: "במקום ההיא" במקום "ההוא"; - ותוקנו אצל יאירושי). לאור זאת, אני חושב שיש להודות לו על השירות הטוב שעשה לנו בהבאת המקור הנ"ל, והעתקתו בדייקנות.
חכם אליהו אמזלג הי"ו ושאר הגולשים הנכבדים, במידה ואתם מעוניינים בצילום המקור הנ"ל, ניתן לשלוח אלי הודעה למייל (דרך האתר) בימים הקרובים, ובלי נדר אשלח לכם את הצילום. ברכה והצלחה! למאי נ"מ? 17:07, 22 באוגוסט 2012 (IDT)
אוקיי, הדברים בנוסח שמופיע שם, אינם מדוייקים, כאמור, היות והגרי"ש אמר בוידאו (ושיחה בוידאו לא ניתן להכחיש או לסלף) במפורש, שפאה מותר, ולכתחילה. בנוסח ההוא משמע שהמורה שואלת אם להחליף לפאה, והגרי"ש עונה "חס ושלום", ובוודאי יש בזה סילוף, או שחסרים פרטים מהותיים (כמו שהציע הרב טישיו - שהשואלת באה ממגזר שלא נהוג שם פאה). וגם אם רוצים להכניס עדות של מחבר מסויים - יש להכניס את העדות בנוסח שאינו סותר את מה שאמר הגרי"ש אלישיב בעצמו (והנוסח שכתבתי הוא מצויין), ואינו סותר את מה שכתב הגר"מ קארפ בשמו. ניתן לכתוב שהגרי"ש אלישיב העדיף מטפחת על פאה, למרות שפאה מותרת לכתחילה והיו גדולים שהעדיפו זאת על מטפחת (כמו שסיפר הגרי"ש בעצמו, והדגיש זאת), היות ומטפחת זה "חלק" (וכאן לציין לרב קארפ), והיה גם מעשה שהורה למורה שאינה צריכה להחליף ממטפחת לפאה כהמלצות חברותיה, אלא תלבש מטפחת ותזכה לכל מילי דמיטב.
לגבי ההודאה ליאירושי, בוודאי שיש עוד הרבה פרטים שנעלמו מאיתנו וצריכים להיכנס לערך וכו', אולם אם כל שורה של מידע ענייני באה בתוספת של עשר שורות של השמצות, אפשר לוותר על כך. בברכה, אליהו אמזלג 19:32, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

ה"יישוב" הוא מגוחך לחלוטין, אחר שעשית מעשה שלא יעשה, לציין מקור ובערך עצמו לכתוב פרשנות הפוכה מהמקור, עכשיו יש לך קושיות ובעיות מה דעת הגרי"ש אלישיב עצמו, בנסיון לסלף את דבריו , שזה עניין אחר. אך וודאי שיש לוותר על עורך מגמתי כמוך. שהראתי בדף אחר את השמצותיך כלפי מחברי ספרים שכתבו אחרת ממה שאתה משקיע להפיץ, כאילו בדו מליבם ועוד קינטורים.יאירושי2(שכח/ה לחתום) שיחה

יאירושי, אבקשך שוב שלא לדון לגופו של אדם. אם רצונך לדון על ההמשתמש חכם אליהו אמזלג ולטעון שהוא משמיץ, אתה רשאי לפתוח דיון ספציפי בדף השיחה של חכם טישיו בנושא ולבקש את חסימתו (בדיוק כפי שעשה חכם אליהו אמזלג הי"ו), ושם להציג את טענותיך תוך הצגת נתונים מדוייקים, כלומר עם קישורים לכל דבר בעייתי שהוא כתב, אבל אין לעשות זאת בכל רחבי המיזם. למשל, כאן בדף השיחה של משתמש שאיננו מפעיל מערכת, יש לדון רק בשאלה העניינית.
ואכן מעניין כיצד אתה מסביר את הנוסח העומד בניגוד לווידאו שמזכיר חכם אליהו אמזלג הי"ו? האם כהסבר חכם טישיו (שמדובר באשה מעידה שמנהגם שלא ללבוש פאה) או כהסברי (שהיות ולוחצים עליה לוותר על החומרא, הרי זה בכלל "ולא יבוש מפני המלעיגים") או באופן אחר.
כתיבה וחתימה טובה ורוב ברכה! למאי נ"מ? 13:19, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

נבואות שהתגשמו

עפ"י בקשתך ובקשת עוד חברים, היום בערב בלי נדר אעשה "מהפכה" לגבי הערך נבואות שהתגשמו. אבל רק תעשה לי טובה אחת לפני כן: כשערכת שם, הוספת איזה קוד שמסתיר חלק מכובד מהערך (מאצע ה"מבוא" ועד "הגלות", אם אני זוכר טוב). כלומר אם עורכים את הערך, רואים שכל התוכן נמצא, אבל אם מסתכלים בדף, חסר חלק גדול. אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה!--Mishehu 15:06, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מקווה שעכשיו זה בסדר. אם אני מבין נכון, זה לא קוד, אלא תקלה... כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 18:48, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

מפעיל מערכת

ההרשאות שלך שונו וכעת אתה מפעיל מערכת.
ישנו דף הנחיות למפעילי מערכת. הוא מסביר על המשמעות והיכולות של התפקיד. --מאירי 13:14, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה רבה! למאי נ"מ? 04:57, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

שנה טובה

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

שנזכה לשנה של צמיחה וגדילה בתורה, ביראת שמים ויראת חטא, במעשים טובים ובעבודת הבורא.

שנה מלאת טוב, מלאת ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, שתפילותינו תענינה ברצון.

שנה בה נתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.

שתהיה שנה בה נצליח לקדם את אתר ויקישיבה להגדיל תורה ולהאידרה!

אריאל ביגל נ"י 23:09, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

כתובות שנחסמות בטעות על ידי מסנן הספאם

ניתן למפעילי מערכת להכניס אותן לדף הזה וכך הם לא ייחסמו. האופן בה מזינים את הכתובות לתוך הדף מוסבר בדף המקביל (החוסם את הכתובות). אם לא הבנת אסביר. טישיו * שיחה 06:39, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

מנחם אלון

ראה מש"כ בדף השיחה שם.

שבת שלום וגמח"ט, אריאל ביגל נ"י 10:38, 21 בספטמבר 2012 (IDT)

דוד המלך

עניתי לדבריכם בדף שיחה שלי. בברכה,--Mishehu 13:55, 14 באוקטובר 2012 (IST)

בנוגע למחיקת דברים מסויימים שעדיין לא נמחקו

שלום וברכה לידידי היקר, המכונה 'למאי נ"מ'.

ראשית, לגבי אותו משמיצן, שנחסם מכאן בכינוייו השונים. הרב 'טישיו' חיווה את דעתו שאין לתת לו דריסת רגל כאן, הואיל והיפר את הכללים בצורה גסה שוב ושוב, והוכיח שאין רצונו בדיון לגופו של עניין. לעומת זאת, דברי כבודו לא היו ברורים די צרכם. האם כבודו אינו מבין שאותו משמיצן יכול לחזור שוב ושוב, בכינויים שונים ומשונים, כאשר על כל כינוי יהיה ויכוח חדש האם מדובר באותו אחד או באדם אחר? ואם לא נחסום אוטומטית כל אחד שנרשם ומטפל מיד בערכים הבעייתיים, כיצד נסנן את אותו משמיצן? מה תועלת בחסימתו, כאשר הרשמה מחדש לאתר 'ויקישיבה' אורכת שניות מעטות?

שנית, לגבי הקטעים שעדיין לא נמחקו משום מה.

ראה בשיחת המשתמש של 'הוקי', את הקטע הבא, שבתוכו נמצא המשפט "מי אתה בכלל שתביע דעה? אחר ששקריך יצאו לאור, וכל ההודעות שלך מלאים בהשמצות חרפות וגידופים". איזה "שקרים" שלי יצאו לאור? האם מה שאני כותב מלא בחרפות השמצות וגידופים? כבודו, שלא מחק את הקטע הזה שבו ביצעתי הטיה לכל הקטע, אינו מבין מדוע יש למחוק זאת?

ועוד ראה שם: "כללים שכולם בנויים רק כדי שאף אחד לא יעז להזכיר חלילה את עלילות א"א והמצאותיו" איזה עלילות יש לי? איזה המצאות?

האם ניסוח שכזה מתאים לאתר ויקישיבה שכל הדיונים בו תורניים ולגופו של ענין?

ועוד שם: "הצעתי פשוטה, לראות מי הוא שמחק בגסות והשחית פעם אחר פעם את ערך כיסוי הראש לאישה, בניקים שונים" מה מחקתי או השחתתי, באיזה ניקים? למה לא למחוק השמצות שכאלה?

ועוד שם (בקטע שבוצעה לו הטיה, דהיינו שכולו אינו לגופו של עניין ורווי בהשמצות): "ויקישיבה יכולה להכניס בתוכה את כל ההמצאות והשקרים שאתר "כדורינט", מרשה לעצמו להכניס" איזה המצאות ואיזה שקרים יש באתר כדורינט? למה ועל מה לא נמחקת השמצה חסרת יסוד נגד אתר כדורינט (שכל חטאו ופשעו שיש בו מספר מאמרים הלכתיים העוסקים בנושא)?

ושוב שם: "מאז ולדון בנפרד על כל הוספה לערך, האם היא שוב באה לשרת את מטרותיו של התעמולן" מדוע לא נמחקת השמצה כמו "תעמולן"?

ושוב שם - קטע שלם שכותרתו "אליהו אמזלג וכל כינוייו" שכולו השמצה, כולל הכותרת (איזה כינויים יש לי? הפוסל במומו פוסל), מדוע לא נמחק עד כה?

ושוב שם - "התנהלותו האלימה והמגמתית".

אני מבקש את כבודו להתייחס היטב לכל הקטעים שבוצעה בהם הטיה, בשיחת המשתמש של 'הוקי', ולמחוק את כל הנדרש.

בתודה וברכה, אליהו אמזלג 20:33, 14 באוקטובר 2012 (IST)

שלום ולילה טוב!
  1. אני שמח לפגוש את כבודו באתר, אחרי העדרות ממושכת.
  2. חבל לי שגברא רבא דכוותיה, שבכוחו להגדיל תורה ולהאדירה עוסק במילי דשטותא כחסימות ומלחמות עריכה, כשאין בדבר הכרח. (בעבר היה הכרח בדבר, שכן המלחמות המטופשות הנ"ל הפריעו לשכלול הערך וכן מפני שהיה בהם חששות של לשון הרע וכו', אבל כעת על מה ולמה?).
  3. לגבי משתמשים חדשים - אינני רואה סיבה לחסום אנשים מלשכלל את הערך, רק שמי שיכתוב השמצות/אאוטינג/ביזוי ת"ח וכו' יחסם.
  4. אגב, חבל לי מאד שמשתמש נכבד כ'Mishehu' איננו לוקח חלק בשכלול הערך.
  5. לגבי התלונות על שיחת משתמש:Hoki, התלונות על האאוטינג - צודקות והעניין טופל. (אגב, אמירה על יאירושי ומהנהן שהם אותו אחד, היא אאוטינג, בדיוק כמו אמירה שכבודו ומשתמש אחר הכותב בעד פאה נכרית ומצטט מחו"כ הינם אותו אחד).
  6. לגבי התלונות על ההשמצות - כבר קבע חכם טישיו: "מקומות בהם ישנן השמצות כנגד שם המשתמש שלך, אליהו אמזלג (האמיתי לא ידוע לי), לא אוכל למחוק, שכן באותה מידה יש גם האשמות כנגד יאירושי, וכל עוד ההאשמות/השמצות נכתבו לגופו של עניין - לא אוכל למחקם. אם ההשמצות אינן נכונות, הדרך הנכונה היא להשיב עליהן ולא למחוק אותם (כל עוד, כאמור, אין בהם אאוטינג). עליך להבין כי מלחמתי הנחרצת נגד השמצות הן כאלו שנכתבות על שמות אמיתיים של אנשים מחוץ לוויקיפדיה שאסור להשמיץ אותם, ולא להאשמות הנכתבים על ידי כותבים נגד כותבים, שהן נכתבות לגופו של עניין ונושא (וקצת יותר - לצערנו) אבל אין בהם פגיעה אישית בכותבים, ש[כן] זהותם אינה ידועה." במידה דעתו איננה מקובלת על מר - עליו לחזור להתווכח אתו. (אני בסה"כ יישמתי את הכללים שהוא קבע, כפי מיטב הבנתי. ואם טעיתי, אשמח שיתקנו אותי).
  7. כמובן, דברים אלו נכונים ביחס לדברים שנכתבו, אך מכאן ולהבא איננו מעוניינים בהשמצות, האשמות ולשון הרע, אלא דיון ענייני בלבד, ואם תחזור מתקפה כמו הקודמת נאלץ להכניס לתקנון, להקפיד ולאכוף את הכללים החדשים.
חורף טוב וגם רטוב! --למאי נ"מ? 22:50, 14 באוקטובר 2012 (IST)

בקשת עזרה

שלום ידידי למאי נ"מ!

ביקרתי בויקישבה לבדוק שהכל בסדר, והנה גיליתי שכל הקישורים לערך שלי: מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים שבורים. גם לא מצאתי היכן כל החומר נמצא כעת. ידוע לכם הסבר לתקלה? איך מתקנים תופעה זו? אני רק מקוה שכל התוכן לא נאבד, זו היתה השקעה רצינית של שעות רבות. תודה רבה וחנוכה שמח!--Mishehu (שיחה) 17:49, 9 בדצמבר 2012 (IST)

זו בעיה במיזם (גם בערך מגילת אסתר/לקחים מהמגילה יש בעיה דומה, וכן בשיחת משתמש:למאי נ"מ?/ארכיון). אני אבקש שוב מההנהלה לסדר זאת בלנ"ד. חנוכה שמח! --למאי נ"מ? (שיחה) 07:18, 10 בדצמבר 2012 (IST)
מה יש בדפים הללו? משהו שעלול לגרום למערכת לקרוס? יו"ש · שיחה 13:54, 10 בדצמבר 2012 (IST)